סיירת הכפור של דנמרק
משימה קשה ומסוכנת במרחבים הקפואים של צפון גרינלנד עם הכוח הצבאי היחיד בעולם המסייר במזחלות כלבים
מאת: מייקל פינקל | צילום: פריץ הופמן
בתקופת החורף בצפון גרינלנד לא מפציעה ולו קרן שמש יחידה במרוצת יותר משלושה חודשים. הטמפרטורה הממוצעת היא 31 מעלות מתחת לאפס. הרוח מכה באכזריות. הסייר יספר אולסון היה מצויד היטב ומוכן להתמודד עם תנאי מזג האוויר, כלבים סוררים, מזחלת עמוסה יתר על המידה, תוואי שטח קשה וגלישה במגלשיים דקים המתאימים לחציית מרחקים ארוכים. הוא היה אפילו מוכן לאפשרות שייפול. מה שיספר לא צפה הוא שכאשר ימעד במורד המדרון התלול וזרוע הסלעים, ייחלץ הסכין שלו מנרתיק העור החגור, והלהב ינקב את ירכו הימנית.
שותפו של יספר, רסמוס יורנסן, לא ראה את התאונה מתרחשת. הוא היה מעט לפניו, ואלומת פנס הראש שלו פילחה פיסה משולשת במעבה החשיכה שבינות לפסגות הסלעיות הכהות וקו החוף החיוור. הצמד נמצא 800 קילומטרים מצפון לחוג הקוטב הצפוני, באחד המקומות המבודדים יותר ומסבירי הפנים פחות שעל פני כדור הארץ.
סיריוס היא היחידה הצבאית היחידה בעולם המקיימת סיורים בעזרת מזחלות כלבים. המשרה, בשכר נמוך וללא חופשות, כרוכה במסעות ארוכים עם שותף אחד בלבד וצוות כלבים, במשך 26 חודשים ולאורך יותר מ-8,000 קילומטרים, שבהם הם עלולים להיתקל בדובים לבנים, להיפצע, לסבול רעב, תשישות וכוויות קור. וכל זאת ללא אפשרות של ביקורי משפחות או חברים.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ינואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

תגובות