כיצד ליצור את הכלב המושלם
מדענים מצאו את המתכון הסודי שאחראי למגוון המרהיב של גזעי הכלבים, שנוצרו במידה רבה על ידי האדם. ייתכן כי גילוי זה יתרום עתה לפענוח תסמונות גנטיות בבני אדם
מאת: אוון רטליף | צילום: רוברט קלארק
ערב תצוגת כלבים שנתית בעיר ניו יורק, המבואה של המלון המארח הומה בעלי חיות מחמד נרגשים. כלב מגזע באסטהונד מביט בעינו השמוטה מעל עגלת מזוודות אל טרייר קופצני. זוג כלבי רודיז'ן רידג'בק שריריים, בעלי רצועות עור תואמות, נעצרים ליד כלב רועים פירינאי שופע פרווה. ליד חנות המזכרות נראה מסטיף טיבטי, בעל כפות בגודל ידי אדם, מצמיד את אפו לאף של פאג קטן.
מגוון התכונות שמוצגות כאן לראווה - גודל גוף, צורת אוזניים, אורך חוטם, הרגלי נביחה - הוא מסחרר, ובעלי הכלבים קנאים להעדפותיהם לגזעים השונים. מסיבות מעשיות וגחמניות גם יחד, התפתח ידידו הטוב של האדם באופן מלאכותי לבעל החיים המגוון ביותר בעולם - הישג מדהים, בהתחשב בכך שרוב 350 עד 400 גזעי הכלבים המוכרים קיימים רק כמה מאות שנים. המגדלים האיצו את מהלך האבולוציה הרגיל על ידי שילוב תכונות של כלבים שונים והקצנתן על ידי הרבעת הצאצאים שהפגינו את הסימנים המובהקים ביותר של התכונות המבוקשות.
מרביעי הכלבים האלה לא הקדישו כל מחשבה, כמובן, לעובדה שבעודם יוצרים גזעים חדשים ומשונים, הם גם מתערבים בגנים שקובעים את האנטומיה הכלבית המקורית. ההנחה שהייתה מקובלת מאז גרסה כי בבסיס המגוון המורפולוגי של הכלבים מצוי מגוון שקול של רבגוניות גנטית. אולם מחקרים נרחבים בתחום הגנום הכלבי, שנערכו בעת האחרונה, הובילו למסקנה מפתיעה והפוכה: הפסיפס הנרחב של צורות, צבעים וגדלים של כלבים מוכרע ברובו על ידי שינויים החלים רק בקומץ אזורים בגנום. ההבדל בין גופו הקטן של התחש לגופו הגדול של הרוטוויילר נסמך על רצף של גן בודד. ההבדל בין הרגליים הקצרות והגמדיות של התחש לרגליו הארוכות והמחוטבות של הגרייהונד נקבע על ידי רצף אחר.
לתגלית זו יש השלכות שהמדענים רק מתחילים לחקור, בעיקר כדי להקיש מהן על תסמונות גנטיות בבני אדם. בקצרה, בזמן שיצרו המרביעים הוויקטוריאנים כלבים לפי טעמם, הם גם יצרו אוכלוסיות מבודדות מבחינה גנטית, בלי לדעת איזו תועלת תצמח מהן למדענים בעתיד.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון פברואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »מגוון התכונות שמוצגות כאן לראווה - גודל גוף, צורת אוזניים, אורך חוטם, הרגלי נביחה - הוא מסחרר, ובעלי הכלבים קנאים להעדפותיהם לגזעים השונים. מסיבות מעשיות וגחמניות גם יחד, התפתח ידידו הטוב של האדם באופן מלאכותי לבעל החיים המגוון ביותר בעולם - הישג מדהים, בהתחשב בכך שרוב 350 עד 400 גזעי הכלבים המוכרים קיימים רק כמה מאות שנים. המגדלים האיצו את מהלך האבולוציה הרגיל על ידי שילוב תכונות של כלבים שונים והקצנתן על ידי הרבעת הצאצאים שהפגינו את הסימנים המובהקים ביותר של התכונות המבוקשות.
מרביעי הכלבים האלה לא הקדישו כל מחשבה, כמובן, לעובדה שבעודם יוצרים גזעים חדשים ומשונים, הם גם מתערבים בגנים שקובעים את האנטומיה הכלבית המקורית. ההנחה שהייתה מקובלת מאז גרסה כי בבסיס המגוון המורפולוגי של הכלבים מצוי מגוון שקול של רבגוניות גנטית. אולם מחקרים נרחבים בתחום הגנום הכלבי, שנערכו בעת האחרונה, הובילו למסקנה מפתיעה והפוכה: הפסיפס הנרחב של צורות, צבעים וגדלים של כלבים מוכרע ברובו על ידי שינויים החלים רק בקומץ אזורים בגנום. ההבדל בין גופו הקטן של התחש לגופו הגדול של הרוטוויילר נסמך על רצף של גן בודד. ההבדל בין הרגליים הקצרות והגמדיות של התחש לרגליו הארוכות והמחוטבות של הגרייהונד נקבע על ידי רצף אחר.
לתגלית זו יש השלכות שהמדענים רק מתחילים לחקור, בעיקר כדי להקיש מהן על תסמונות גנטיות בבני אדם. בקצרה, בזמן שיצרו המרביעים הוויקטוריאנים כלבים לפי טעמם, הם גם יצרו אוכלוסיות מבודדות מבחינה גנטית, בלי לדעת איזו תועלת תצמח מהן למדענים בעתיד.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון פברואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות