מרפאים את הפצעים
עשרות שנים של מלחמות הותירו באדמת קמבודיה ירושה אכזרית, אשר פגעה באזרחיה ושיתקה את כלכלתה. פינוים של המוקשים משטחיה מאפשר לאומה למודת הסבל להשתקם ולפתוח בחיים חדשים
מאת: מארק ג'נקינס | צילום: לין ג'ונסון
מוקש בצבע ירוק כהה, שגודלו כשל פחית שימורים, קבור בעומק חמישה סנטימטרים בדרך העפר המכוסה עשבי פרא. הוא נטמן בידי חיילי הח'מר רוז' לפני כ-15 שנים בשביל ישן בצפון-מערב קמבודיה. צפיפות המוקשים באזור זה היא הגדולה במדינה, אשר נחשבת לאחת הממוקשות ביותר בעולם.
"הוא מסוג בטי המקפצת 69 מתוצרת סין," אומר אקי רה, שנשימתו מעלה אדים על מחיצת הפלסטיק של קסדת המגן שלו בעודו מבריש בעדינות את העפר באצבעותיו וחושף את המוקש. אקי רה, רך דיבור ועדין, מכיר את המנגנון הפנימי של "בטי המקפצת", ולמעשה של רוב סוגי המוקשים. באמצע שנות השבעים, כשהיה בן חמש, הפרידו חיילי הח'מר רוז' בינו ובין הוריו ולקחו אותו לג'ונגל יחד עם יתומים אחרים. היו אלה הזמנים שבהם פול פוט, מפקד הח'מר רוז', הוביל את המדינה לתוהו ובוהו. ידיהם הקטנות של ילדים כמו אקי רה היו כלים יקרי ערך. הוא הוכשר להטמין מוקשים בקרקע, לנטרל ולפרק מוקשי אויב ולעשות שימוש חוזר בדינמיט במטעני צד.
כאשר השתוללה האלימות בקמבודיה מ-1970 עד 1998, השתמשו כל הצדדים במוקשים. מספרים כי פול פוט, שמשטרו היה אחראי למותם של כ-1.7 מיליוני קמבודים בין שנת 1975 ל-1979, אמר כי המוקשים הם "החיילים המושלמים." הם לעולם אינם ישנים, והם ממתינים בסבלנות אין קץ.
למרות ההיסטוריה המחרידה שלה, קמבודיה היא כיום דוגמה לאופן שבו מדינה יכולה להשתקם מפגע המוקשים. שדות המוקשים הראשיים מופו, והם מפונים באופן שיטתי. במדינה קיימות יותר מתריסר תוכניות לפינוי המוקשים, לחינוך להכרת הסיכונים הכרוכים בהם ולסיוע לנפגעים.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ינואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »"הוא מסוג בטי המקפצת 69 מתוצרת סין," אומר אקי רה, שנשימתו מעלה אדים על מחיצת הפלסטיק של קסדת המגן שלו בעודו מבריש בעדינות את העפר באצבעותיו וחושף את המוקש. אקי רה, רך דיבור ועדין, מכיר את המנגנון הפנימי של "בטי המקפצת", ולמעשה של רוב סוגי המוקשים. באמצע שנות השבעים, כשהיה בן חמש, הפרידו חיילי הח'מר רוז' בינו ובין הוריו ולקחו אותו לג'ונגל יחד עם יתומים אחרים. היו אלה הזמנים שבהם פול פוט, מפקד הח'מר רוז', הוביל את המדינה לתוהו ובוהו. ידיהם הקטנות של ילדים כמו אקי רה היו כלים יקרי ערך. הוא הוכשר להטמין מוקשים בקרקע, לנטרל ולפרק מוקשי אויב ולעשות שימוש חוזר בדינמיט במטעני צד.
כאשר השתוללה האלימות בקמבודיה מ-1970 עד 1998, השתמשו כל הצדדים במוקשים. מספרים כי פול פוט, שמשטרו היה אחראי למותם של כ-1.7 מיליוני קמבודים בין שנת 1975 ל-1979, אמר כי המוקשים הם "החיילים המושלמים." הם לעולם אינם ישנים, והם ממתינים בסבלנות אין קץ.
למרות ההיסטוריה המחרידה שלה, קמבודיה היא כיום דוגמה לאופן שבו מדינה יכולה להשתקם מפגע המוקשים. שדות המוקשים הראשיים מופו, והם מפונים באופן שיטתי. במדינה קיימות יותר מתריסר תוכניות לפינוי המוקשים, לחינוך להכרת הסיכונים הכרוכים בהם ולסיוע לנפגעים.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ינואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות