משה גינדי: "אף שהזמן עבר נדמה שזה קרה אתמול"
משה גינדי לא מודאג מההאטה בשוק הנדל"ן. הוא מתכנן להשתלט גם על חציו השני של פרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב, מרוצה מהפדיונות של קניון הזהב ולא חושש מתחרות עסקית בין בני המשפחה. גם ארה"ב על הכוונת, אבל הוא לא שוכח לרגע את אחיו אברהם שהתאבד: "אני מתגעגע אליו בכל רגע נתון"
"הגיע הזמן להתחדש", אומר משה גינדי ומביט בנוף האורבני שנשקף מחלון חדרו. כמעט שניתן להבחין מהחלון במגרש השוק הסיטונאי, שמתבצעות בו היום עבודות חפירה לקראת הקמת פרויקט גינדי תל אביב.
בתחילת הדרך עבדו 3 האחים באותה החברה ולימים התפצלו לשתי חברות נפרדות, א. גינדי ומ.י גינדי. ההצלחה של האחים נקטעה כשביוני 1986 שם אברהם קץ לחייו בדירת הפנטהאוז שלו בראשון לציון. השמועות שרעשו אז התייחסו לקשיים כלכליים שהחברה נקלעה אליהם, אשר העמידו את אברהם בלחץ נפשי שלא יכול היה לשאת. גם משה ויגאל לא זכו לנחת ועזבו את הארץ לאחר ששמם נקשר לפרשייה של מכירת קרקעות מפוקפקת באזור יהודה ושומרון. הם שבו לארץ שנה לאחר מכן, כשפרקליטם פרופ' דוד ליבאי הצליח להביא לסגירת התיק נגדם.
"אני מתגעגע לאח שלי בכל רגע נתון", אומר משה על אחיו המנוח ברגע נדיר. "גם אחרי 30 שנה אנחנו מדברים עליו המון והתמונה שלו תלויה על הקיר בביתי. איבדנו אח וזה קשה, אף שהזמן עבר עדיין נדמה שזה קרה אתמול".
גינדי מעדיף לדבר על משפחתו הצעירה. הבנות, סתוית שנשואה לאורי לוי וטל שנשואה לאייל פרידמן, אחראיות לשיווק קניון הזהב. הבעלים שלהן מנהלים יחד עם אחיהן מנור וכפיר גינדי את חברת גינדי השקעות, המזוהה בעיקר עם פרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב; וילדיו של יגאל - ליטל, אבי, רועי, גיא ומנחם - הקימו את חברת גינדי החזקות, המזוהה בעיקר עם פרויקט שרונה בתל אביב אשר ממוקם במרחק מאות מטרים בלבד מפרויקט השוק הסיטונאי של בני דודם.
אבי המשפחה מנחם גינדי זכה לרחוב על שמו בראשון לציון, ולפני חצי שנה הודיעה גינדי החזקות כי תקים ברחוב פרויקט מגורים. "זו סגירת מעגל", אומר גינדי, "אבי הקדיש את חייו לציבור ועקב כך העירייה זיכתה אותנו ברחוב על שמו; היום הילדים בונים שם פרויקט", אומר גינדי ומחייך. "לפני 20 שנה תכננו, יגאל ואני, להעניק לילדים עצמאות כדי שיוכלו להיות בעלי חברות - והצלחנו. כל אחד מהילדים למד שנה-שנתיים בחברה שלנו, ומגיל צעיר הם ספגו את עולם הנדל"ן בדמם, הסתובבו בחברה, למדו מה לעשות, וכולם עוסקים היום בתחום בלי יוצא מן הכלל. לפני יותר מ-30 שנה, כשהטלפונים הסלולריים לא היו נפוצים, היה לי מכשיר מוטורולה גדול שמ-6:00 התחיל לטרטר ולצלצל. הפועלים היו מגיעים לאתרי הבנייה והקונים למשרדי מכירות - הילדים שמעו את זה יום-יום. כשמנור היה בן 4 הוא היה עונה לשיחות ומדבר איתם. כל הילדים סיימו את השירות הצבאי כקצינים ולמדו מה שבחרו - אחד עו"ד, אחד רו"ח, אחד כלכלן. הם הבינו שרק בסיום התואר יוכלו להשתלב בעולם העסקים".
ואיך היחסים ביניהם? הם עומדים בראש חברות שמוכרות מוצר דומה ומתחרות על אותו פלח שוק.
"הם גדלו כבני דודים במשפחה אחת. היינו יוצאים לטיולים יחד והיה ברור לנו שכשיתבגרו בטח יתפצלו, כי 9 בני דודים בחברה אחת זה יותר מדי. לכן הקפדנו להעביר להם מסר שכשייכנסו לעולם העסקים יהיו עצמאים. זה נכון שאנחנו מתחרים על אותו השוק,
אז איך אתה מסביר את העובדה שבמכרז שקיימה עיריית רמת השרון לפני חצי שנה ישבו נציגי גינדי השקעות וגינדי החזקות זה לצד זה כמתחרים, ובסוף זכתה האחרונה?
"אין לי ספק שבמקרה הזה צד אחד לא ידע על השני, וגם הפער בין החברות היה גדול. אנחנו לא מרימים טלפון זה לזה ומדווחים על כל עיסקה שאנחנו בוחנים, אך ברגע שנודע שחברה אחת בוחרת לסגור עיסקה מסוימת, השנייה מאחלת לה בהצלחה".
"בנינו את קניון הזהב לפני 20 שנה, בתקופה שבה היו בסביבתו הרבה קניונים, והוא היחיד ששרד", אומר גינדי בהתייחסו לעיר הקניונים הכושלת שנבנתה בשנות ה-90 במערב ראשון לציון ללא היתכנות כלכלית. מרבית השטחים הוסבו לימים למרפאות פרטיות ולמשרדים. "מאז הרחבנו אותו 3 פעמים והיום הוא כולל 100 אלף מ"ר, אין בו שטחים להשכרה בכלל והשכירות הממוצעת בו היא 400 שקל למ"ר, לעומת דמי שכירות של 300 שקל למ"ר ששולמו בו לפני ההרחבה".
קניון הזהב אכן נחשב לקניון המוצלח ביותר בראשון לציון, והוא שרד בתקופות מוצלחות לצד תקופות מיתון. אך לפני שנה חנכה חברת גזית גלוב ישראל בקול תרועה רמה את קניון G סינמה סיטי בראשון לציון, שמושך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ.
גינדי אומר שרווחיו לא נפגעו מפתיחת הקניון החדש: "פעילות הקניון לא פחתה. מאז הרחבנו את הקניון עלו הפדיונות וכמות המבקרים בו, משום שהכנסנו מותגים בינלאומיים שלא היו שם קודם, כמו זארה, ברשקה, טומי הילפיגר וגם סניפים של רשת דומו והמשביר לצרכן. חנויות שלא היו מתאימות לסטנדרט החדש נסגרו. הקמת גזית גלוב את סינמה סיטי לא פגעה בנו כי בסך הכל מצאנו שהקולנוע בקניון שלנו לא אטרקטיבי. אף שניהלנו משא ומתן עם יורם גלובוס לגבי המשך פעילותו, החלטנו לבסוף להוציא את בית הקולנוע מהקניון כמו שנעשה בקניונים רבים היום - בעזריאלי בתל אביב למשל".
למרות האהדה הרבה לקניון הזהב כשגינדי נשאל מהו פרויקט הדגל של החברה מבחינתו, התשובה היתה די צפויה. "ללא ספק פרויקט גינדי תל אביב", הוא אומר. "מדובר בפרויקט ענק במרכז העיר שיוקמו בו 1,800 יחידות דיור ואחד הקניונים הגדולים בארץ".
את הקרקע הנדירה של השוק הסיטונאי מכרו עיריית תל אביב וחברת תנובה בפברואר 2010 במכרז הנדל"ן הגדול ביותר שפורסם בישראל. במכרז להקמת קניון ו-713 דירות התמודדו קבוצת סוהו, שכללה את חברת שיכון ובינוי שבשליטת אשת העסקים שרי אריסון, חברת יורוקום נדל"ן וחברת אמות השקעות. לבסוף זכתה במכרז קבוצת גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן תמורת מיליארד שקל.
בפרויקט שותפות רבוע כחול נדל"ן (50%), גינדי השקעות (25%) ומ.י גינדי (25%). לו הם היו משווקים את הפרויקט לפני שנתיים, סביר להניח שכל הדירות כבר היו נמכרות. אך השיווק שהחל לפני פחות משנה ונמצא כיום בשיאו נקלע לתקופה של קיפאון בשוק הנדל"ן. על כך מעידים הדוחות הכספיים האחרונים של רבוע כחול נדל"ן, שלפיהם ברבעון האחרון נמכרו 5 דירות בלבד מתוך 471 דירות.
אתה לא מודאג מהיכולת שלכם למכור את כל הדירות בפרויקט נוכח ההאטה?
"אני ממש לא מודאג כי למרות התקופה הבעייתית כבר נמכרו בפרויקט יותר מ-500 דירות מתוך 713 - 80%. נכון שהקצב פחת, אך אנחנו לא ממהרים למכור דירה בכל מחיר".
הבנקים סגרו את ברז האשראי ליזמים ואתם רכשתם קרקע בשווי מיליארד שקל. המימון לא מעיק עליכם?
"הוא לא מעיק עלינו כי אנחנו ממונפים בסך הכל ב-10% מהיכולות שלנו", אומר גינדי בהתייחס לחלק של חברת האחים ולא לגינדי השקעות, שממונפת באחוזים גבוהים מאוד בפרויקט. "את השליטה ב-75% מקניון הזהב מכרנו לחברת הביטוח מגדל, והמהלך סייע במימון רכישת הקרקע. מלבד זה היה לנו הון עצמי, יש קרקעות היסטוריות בבעלותנו. אנחנו לא ממונפים כמו חברות נדל"ן אחרות".
מה לגבי החלק השני של המתחם המיועד ל-1,200 דירות, שעיריית תל אביב ותנובה הודיעו על הקפאת המכרז למכירתו בגלל המצב?
"ללא ספק ניגש וגם נזכה במכרז על החלק השני של המתחם", אומר גינדי בביטחון, "אין סיכוי שחברה אחרת תזכה בקרקע ותחלוק איתנו פרויקט כזה. זה לא לעניין וזה לא יקרה. מדובר בפרויקט גינדי תל אביב והוא יישאר כך גם בחלקו השני של המתחם".
בניגוד למכרז שנערך בפברואר 2010, מהמספרים היום נראה שהעלייה הגדולה נפסקה ודיווחי השמאי הממשלתי מציגים לראשונה ירידה במחירי הדירות. זה לא ישפיע על השיקולים שלכם?
"מאז המחאה מחירי הדיור לא ירדו, ואם ירדו אז באחוז בודד. אני צופה שהם יעלו כי המדינה לא מצליחה לשחרר קרקעות על פי דרישת השוק, והדבר ייתן אותותיו בעוד שנתיים. לא היו הרבה התחלות בנייה בחצי השנה האחרונה, ובעוד שנה וחצי שנתיים יעלו המחירים בעשרות אחוזים. בתקופה הקרובה הם יתחילו לעלות מרבעון לרבעון - באחוז אחד בכל פעם".
"הקרקעות שמשרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל משווקים הן במקומות לא אטרקטיביים", מסביר גינדי, "יש מלאי גדול של קרקעות באזורי ביקוש ושאף אחד לא יגיד שאין - בחוף התכלת בהרצליה, ברמת השרון ובבסיסים גדולים כמו צריפין. זה רק עניין של החלטה להפשיר".
"הפשרת הקרקעות תפתור את בעיות הזוגות הצעירים", גורס גינדי, "הסתובבתי בשדרות רוטשילד בקיץ וראיתי מצוקה אמיתית של צעירים. ועדת טרכטנברג לא עשתה מספיק בתחום הדיור לענות על צורכיהם. הצעדים שהממשלה עשתה למיתון הביקושים רק החמירו את המצב. הרי ככל שהמדינה תלך לקראת היזמים, כך ההטבה תגיע לרוכש.
היום 50% ממחיר דירה הם בגין מסים, ונדרשות 3 שנים מרגע שיש תוכנית לקרקע ועד לרגע שניתן למכור בה דירות. לפני שנתיים קנינו את הקרקע בשוק הסיטונאי והיתה לנו תוכנית בניין עיר מאושרת, ומשום שנעשה בה שינוי טרם קיבלנו היתר בנייה והתוכנית בתוך סבכי בירוקרטיה והתנגדויות. היום יש בידינו היתר חפירה ודיפון, ובמהלך השנה אני מאמין שנקבל היתר בנייה".
ומה עם השקעות מעבר לים?
"בשנות ה-90 בנינו במזרח אירופה כמה אלפי יחידות דיור שאת מרביתן מכרנו, ולמזלנו לא השקענו בסדרי גודל משמעותיים כמו חברות אחרות. היום רוב הפעילות שלנו בישראל. צעירים עוזבים את הארץ ואני חושב שכל אחד צריך לעשות מה שבא לו ומה שהכי טוב עבורו - אבל אני מאמין שבסופו של דבר הישראלים שעזבו את הארץ יחזרו. יחד עם זאת, בשנה הבאה נצא לבדוק בארה"ב גם את שוק הדיור וגם את תחום המסחר. אנחנו מעריכים שארה"ב נחלצה מהמשבר וזה הזמן להשקיע בה, ויש לנו נציגים שם שבוחנים כיום עיסקאות שעוד תשמעו עליהן".
shlomit.tsur@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם