קירות מסוכר: הסיפור של תבניות אומן
דוד אוחיון התאהב כבר בגיל קטן בתבניות, כששיחק איתן בבית הדפוס של אביו; הגדול שונה, החומר שונה, והמומחיות מופנית ליצירת חיפויים לקירות מקנה סוכר. יזם בתחילת הדרך
הקפיצה של דוד הגיעה מהפן הסביבתי. והקפיצה שלכם? שתפו אותנו!
נושא העיצוב בבטון נכנס בשנים האחרונות לתודעת הקבלנים והמעצבים. במקום לכסות קירות בתמונות, טפטים או כל אפשרות אחרת שתסתיר את השעמום, הופך הקיר עצמו לחלק מהעיצוב. המקצוע מבוסס על תבניות מעוצבות אשר מקנות לבטון את הצורה הנדרשת.
"את הידע שלי בייצור תבניות רכשתי מאבא שלי" מסביר אוחיון. "לאבי יש בית דפוס ותיק (דפוס אומן בנהריה). הוא בתחום מ-1969, אז היו מדפיסים ביד בעזרת תבניות מעופרת. המתכת מאבדת את צורתה די מהר כשהיא משמשת לדפוס, והיה צורך להחליף תבניות בתדירות גבוהה. כך נחשפתי לנושא התבניות והעיצוב - אני זוכר את עצמי בתור ילד קטן תמיד משחק בחומרי הייצור".
הנסיון הראשון, כמו במקרים רבים, לא צלח. ב-2006 אוחיון הקים את חברת "תבניות אומן", והציע את האפשרות להעתיק אלמנטים בצורתם המקורית לבטון: אבנים חרוטות, עצמים בעלי חשיבות אישית או הסטורית ומגוון רחב של תבניות מעוצבות. בשלב מסוים יכל להציע חומות וקירות אקוסטים המיוצרים באמצעות יציקה ומעוצבות לבקשת הלקוח. אוחיון זיהה את הפוטנציאל בעסק, אך לצערו נאלץ לוותר: "לא היה מספיק ניסיון ולא מספיק כסף בשביל להמשיך הלאה".
במקביל לקשיים בפן העסיק, נשלל רשיונו של אוחיון ב-2009, לאחר שלא הגיע לשיעורי נהיגה מונעת. כעת היה "תקוע" בנהריה, ללא עסק ומבלי אפשרות להתנייד. אוחיון מצא עצמו מחפש אחר אלטרנטיבה לרכב, וחיפוש זה הוביל אותו ליוזמה הבאה
"בגלל השלילה חיפשתי אחר אלטרנטיבה לרכב. מאוד מהר מצאתי עצמי פותח עם עסק לאופניים חשמליים ותחבורה אישית ". את העסק פתח עם שותף, אך עד מהרה התפצלו השניים עקב חילוקי דעות. העסק ממשיך לעבוד, בלי אוחיון.
אוחיון, למוד אכזבות, החליט לחזור למקורות: תבניות. "התקופת בה נכנסתי לשותפות לא מוצלחת הייתה בעלת משמעות רבה בחיי. למדתי הרבה, והחלטתי שהפעם אני חוזר לחלום הישן בצורה 'חכמה' יותר", משחזר אוחיון.
אתה לא מוותר. מחשיב עצמך כיזם סדרתי?
"תמיד היו לי רעיונות, אך מעולם לא הצלחתי למצות את מלוא הפוטנציאל שבהם", אומר אוחיון בכנות יוצאת דופן. "לא ידעתי איך להרוויח, ואיך לנהל נכון את הדברים".
התובנה החדשה של אוחיון הביאה אותו לבקש עזרה מגורמים שיעזרו לו בתחום העסקי. "שמעתי מחבר על מ.ט.י (המרכז לטיפוח יזמות בגליל המערבי) ועל השירותים שהם מציעים, והחלטתי לגשת. קבעתי פגישת ייעוץ והבנתי שיש לי את כל מה שנחוץ. במרכז לקחתי קורס בתחומים בהם אני חלש יחסית: תוכנית עסקית, שיווק, ייעוץ פיננסי".
באמצע 2010, חמוש בידע עסקי ובתכנית, חזר אוחיון לתבניות. הוא החל לעבוד על הקמת עסק מחדש, כשנתקל ברעיון שנתן לעסק את היתרון היחסי הדרוש לו: חיפוי קירות תלת-ממדי-אקולוגי. אוחיון החל לייצר כיסויים דקורטיבים לקירות, העשויים קני סוכר. "אפשר לייצר המון באמצעות הקנים. צורות גאומטריות מרשימות ואלגנטיות, ומגוון רחב של אפשרויות עיצוביות שלא קיימות עדיין בארץ". אוחיון נסע לסין, שם בדק אפשרויות ייצור זולות יותר, וחזר עם לא מעט תובנות ודרך פעולה מתוכננת.
איפה זה עומד היום?
"העסק מתקדם. אני כבר מתפרנס מזה, יש התעניינות, יש לקוחות. הצגנו את הפיתוח בתערוכת בנייה ירוקה גדולה, ויש התעניינות מצד אנשי עסקים המעוניינים בזכיינות".
ומה הלאה?
"אני מקווה להמשיך ולהתפתח, לעבוד ולאתגר את עצמי. המטרה היא לתת שירות ומוצר ברמות הגבוהות ביותר. במקביל, יש לי עוד המון רעיונות, ואני מקווה שהעסק ימשיך להתרחב ויאפשר לי לבחון כיוונים נוספים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם