קבוצה ביום, קליבלנד קבאלירס: קשה בלעדיך
פרויקט "קבוצה ביום" סוקר, זו השנה השביעית ברציפות, את קבוצות ה-NBA לקראת פתיחת העונה. והיום: קליבלנד טרם התאוששה מעזיבתו של לברון ג'יימס, ולראייה, החודשים שעברו מאז "ההחלטה"
המאמן הוא ביירון סקוט (49), שנה ראשונה בקבוצה לאחר שפוטר בתחילת העונה שעברה מניו אורלינס הורנטס. בעונה שעברה רשמה מאזן של 21:61, דורגה במקום הראשון בבית המרכז ובמזרח כולו, הובילה 1:2 על בוסטון, אבל הפסידה בשלושת המשחקים הבאים ונפלה מהאולימפוס.
כסף, כסף, כסף: הקבוצה היתה שווה 476 מיליון דולר בדצמבר שעבר, ודורגה חמישית בליגה מהבחינה הזו ע"פ פורבס. כנראה שבדירוג של העונה הבאה היא תאבד משהו כמו 200 מיליון דולר ו-22 מקומות. סך המשכורות הנוכחי עומד על 51.5 מיליון דולר, מתחת לתקרת השכר. שלושת המרוויחים הגדולים בקבוצה: אנטואן ג'יימסון (13.4 מיליון דולר), מו וויליאמס (9.3 מיליון) ואנדרסון ורז'או (7 מיליון).
באו: רמון סשנס וריאן הולינס (טרייד, מינסוטה), ג'ואי גרהאם (שחקן חופשי, דנבר), הרוקיז כריסטיאן איינגה, סמארדו סמואלס ומני האריס.
הלכו: זידרונאס אילגאוסקאס (שחקן חופשי, מיאמי), שאקיל אוניל (שחקן חופשי, בוסטון), דלונטה ווסט וסבסטיאן טלפייר (טרייד למינסוטה, ווסט נחתך והגיע לבוסטון). ועוד אחד, נו, ברח לי לרגע השם שלו. נו, זה שעבר למיאמי. אתם יודעים למי אני מתכוון?
חידה: כמה שחקנים משחקים בקבוצה?
מה המצב: זוועה, תודה ששאלתם.
היינו יכולים לסיים כאן, אבל כנראה שהמצב האמיתי עוד יותר עגום. בעונה הראשונה של הקאבס, 1969/70, היתה בקליבלנד קבוצה גרועה למדי שפתחה את העונה ב-27:1 וסיימה עם 15 ניצחונות. לפחות פרשן אחד, קלי דווייר מ"יאהו!", חזה שהם לא יגיעו אפילו למספר הזה וייעצרו ב-12. כנראה שהוא טועה. אבל מבחינת אוהדי הקאבס, כנראה שעונה של 15 ניצחונות תהיה מרתקת בדיוק כמו עונה של 24, של 33 או של 28 ניצחונות. האנשים האלה התרגלו לסבול. גם כשזכו בלוטו פעם אחת, תוך שבע שנים הם גילו שנגמר להם הכסף והמזל, ושהם שוב מתחילים מאפס.
החלק העצוב באמת הוא שהקאבס נאלצו להתנהל, עד 8 ביולי, כמו קבוצה שמאמינה שלברון ג'יימס יישאר בה. המנג'ר הוחלף כדי לגרום לג'יימס להיות מרוצה, וביירון סקוט, מאמן טוב שכבר הגיע לסדרות גמר, קיבל את התפקיד במקום מייק בראון. העיתונאים חיפשו רמזים, וכל ביקור פומבי באוהיו חיזק את הרושם שג'יימס ימשיך ללבוש זהב ויין, שלא לדבר על העובדה שהבחור ביקש תוכנית טלוויזיה מיוחדת כדי להודיע על המהלך הבא שלו. מה, לא יכול להיות שלברון מכנס מסיבת עיתונאים לעיני 10 מיליון איש ואז יודיע שהוא שורף את הבית שלו, נכון?
הממ. טוב. בטח שמעתם על מה שקרה אחר כך. לאנשים שחוטפים זרם חשמלי לוקח כמה שניות לצאת מההלם. הקאבס, גם שלושה וחצי חודשים לאחר שהקינג הלך למצוא אליפות אצל פט ריילי, עדיין לא יצאו ממנו. אף טרייד גדול לא בוצע, אבל גם לא ממש החלה בנייה מחדש. הקאבס ויתרו על שלושה מהכוכבים המנוסים שלהם, שאק, אילגאוסקאס ודלונטה ווסט, אבל נשארו עם אנשים כמו אנטואן ג'יימסון, שהגיע על תקן "חתיכה אחרונה בפאזל של מועמדת לאליפות" והגדרת
מה שהתקבל זה מעין יציר כלאיים, עם מספיק כישרון כדי לנצח כ-35-40 משחקים, אבל גם עם אפשרות ריאלית להידרדר לתהום. הבעלים דן גילברט הצהיר עם עזיבתו של לברון שהוא מתחייב שהקאבס יקחו אליפות לפני ג'יימס, אבל לא עשה שום דבר כדי לגבות את מעשיו. ובכל זאת, אם אוהדי הקאבס ממש ישתדלו, הם יכולים למצוא נקודות חיוביות – אפילו מעבר ל"אף שחקן לא ינהל רומן, על פי השמועות, עם אמא של הסופרסטאר".
הם עשויים לגלות בעונה הקרובה, למשל, שבקבוצת כדורסל משחקים ח-מי-שה שחקנים ולא אחד שמחזיק בכדור וארבעה שמסתכלים עליו. הם עשויים לגלות שהמאמן שלהם מסוגל גם לשרטט תרגיל בהתקפה, ולא רק לבהות בשחקניו במבט חסר אונים. הם יכולים ליהנות מגארדים קולעים ומוכשרים כמו מו וויליאמס ורמון סשנס (שעשוי לדחוק את מו לעמדת השוטינג גארד), או מריחופים של כמה מהאתלטים היותר חביבים שיש לליגה להציע, כמו ג'ייג'יי היקסון וג'מאריו מון. כל עוד הם ישלימו עם מר גורלם, ויבינו שזה מה יש, כך ייטב מצבם מהר יותר.
מנייה בעלייה: ג'יימסון הוא השחקן המנוסה והמפורסם ביותר בסגל הנוכחי של הקאבס, אבל לא היינו בונים על כך שיהיה שם גם בסוף העונה. אחד הסימנים לעידן החדש הוא שסקוט מתכוון לבנות על הצעירים המקומיים, ומעל כולם צפוי לעמוד ג'ייג'יי היקסון – האיש שסקוט הכריז, עם בואו, שיהיה הפאוור פורוורד הפותח של הקבוצה (למרות שלאחרונה סקוט דווקא התקרר כלפיו, וטען כי היקסון לא מבין את הפרינסטון אופנס).
היקסון הראה המון ניצוצות בשנתיים מאז הגיע מצפון קרוליינה סטייט, ובגיל 22, לאחר שרשם 8.5 נקודות ו-4.9 ריב' בלבד בעונה שעברה וכמעט לא קיבל הזדמנויות בפלייאוף, הוא צריך להיות מועמד אוטומטי לתואר השחקן המשתפר של העונה. האתלט והריבאונדר המצוין יקבל את ההזדמנות והדקות, והתוצאה, גם אם לא תשכיח מהקאבס את האיש ההוא, יכולה לספק לקאבס הרבה אופטימיות לקראת השנים הבאות.
מנייה בירידה: היינו יכולים להמשיך ולדבר על ג'יימסון המסכן, ששוב נתקע כסקורר בקבוצה חלשה, אבל כנראה שכאן אין ברירה אלא לדבר על העיר והמועדון כאלה שהמניות שלהם נמצאות בצניחה המשמעותית ביותר, אולי בליגה כולה. הבעלים דן גילברט שהמכתב שלו ודאי לא עשה אותו פופולרי יותר בעיני שחקנים וקולגות בליגה, בעלי המלונות הסמוכים לאולם, אנשי המכירות של הקבוצה, מוכרי הנקניקיות בקיו – כולם צפויים לסבול, ורבים גם עלולים לאבד את מקום עבודתם. עצוב, אבל ככה זה.
עלו מהנוער: כריסטיאן איינגה הקונגולזי נבחר במקום ה-30 בדראפט 2009 בעיקר בזכות הפוטנציאל, וקשה לומר שהעונה האחרונה בחובנטוד בדאלונה, בה רשם 12 דקות ו-3.9 נקודות למשחק, הסבירה לאוהדי הקאבס למה לבחורצ'יק יש חוזה מובטח בליגה. כשהוא נבחר בסיבוב ראשון ההלם היה כל כך גדול, שדייויד סטרן לא הצליח לבטא את השם, ולמארגנים לא היתה לוחית מוכנה עם השם שלו. הוא השתתף בליגת הקיץ בלאס וגאס ורשם בה 11.4 נקודות לערב, גם כאן לא בדיוק סימן לעצור נשימה. מדובר על שחקן אתלטי, ואומרים שגם שומר וחוסם טוב. נראה.
סמארדו סמואלס מגיע מלואיוויל עם תווית של פאוור פורוורד חכם ומתוחכם, מלא מוטיבציה, שרירי ורחב, חיית לואו פוסט – שספק איך ישתלב במקצוענים בשל גובהו (2.05), שליטה לא טובה בכדור וחוסר במשחק מחוץ לאיזור הצבע. באופן מוזר משהו, התכונות הללו התאימו בעבר גם לתיאור של ליאון פואו. ליאון פואו משחק העונה עם סמואלס באותה קבוצה. לפחות באימונים יהיה לו כיף.
רוקי נוסף הגיע כשחקן חופשי, ושמו קורפריאלה לאדורבל האריס, או בקיצור מני האריס. הקומבו-גארד האתלטי ממישיגן היה ממצטייני הקאבס בטרום העונה, אבל צפוי לקבל דקות בעיקר במקרים של פציעות.
לא נופתע אם יעברו בטרייד: בעיקר הווטרנים ג'יימסון ואנתוני פארקר, ואולי גם ג'מאריו מון ומו וויליאמס. כל אחד מהם יכול להפוך לחלק חשוב בפאזל של מועמדת לאליפות, ולכל אחד מהם יש בקליבלנד על העמדה לפחות צעיר מוכשר אחד שישמח לקבל דקות.
אופטימי: באפריל הקאבס מסיימים את העונה בכבוד ועם 35 ניצחונות. בחודש מאי אלילת המזל מחייכת אליהם שוב ומעניקה להם את הבחירה הראשונה בדראפט. בתחילת יוני, הם סופקים כפיים בהנאה כאשר לברון ג'יימס מסיים עוד עונה ללא טבעת.
פסימי: בפברואר, עם מאזן 44:8, הקאבס זורקים חצי קבוצה בטריידים ומתעסקים בהכחשת שמועות על פיטוריו של ביירון סקוט. בחודש מאי, הם מגלים שאפילו המאזן הגרוע ביותר בליגה לא מספיק כדי לקבל את אחת משלוש הבחירות הגבוהות בדראפט. ביוני, קברניטי העיר מורידים את השאלטר בזמן חגיגות האליפות במיאמי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם