מחזירים לנו את הכדורסל: הפועל ת"א מזכירה ימי קדם
המשחק של הפועל ת"א מול חיפה היה בעיקר נוסטלגיה. געגוע לרכז כמו להט, שמסיים ספרינט עם סוליה חרוכה מעשן; למנהיג כמו נאור, שעושה הכל כל-כך לאט, אבל כל-כך יעיל; או לרוקני, שנראה כמו אופטימוס פריים בלי המשאית, ופשוט רוצה יותר מכולם
להט ואסברי, הקרנבל החל עוד לפני שריקת הפתיחה צילום: דני מרון
הקרנבל החל עוד לפני השריקה. 1,300 אוהדים אדומים מול כ50- ירוקים, שהעדיפו לראות מלחמת כדורסל מאשר את קבוצת הכדורגל שלהם מדלגת בחזרה לראש הטבלה. אוטר שם את שתי הנקודות הראשונות של הפועל, ואנשים ביציע צועקים לרדת לבונקר הרגלים קשה לשבור גם את אוטר. אחרי השתיים הוא הוסיף עוד שמונה, בדרך לשורה סטטיסטית מפלצתית של 32 ו.15-
לאסברי דווקא לקח זמן להתחמם. "אמרתי לך, בנאדם," הוא צעק בסיום. בשבוע שעבר הגארד של הפועל הבטיח נוקיה. הבטיח, וקיים. רק לפני כמה חודשים הוא שוחרר ממכבי חיפה, נפגע ורצה להראות שהירוקים טעו כשוויתרו עליו. "נבוא לפרק," הוא אמר אז אחרי 40 דקות של התרגשות הוא התעורר, הפגיז 13 נקודות בהארכה והטיס את האדומים לחצי גמר הגביע. "לקראת הסוף הקואץ' אמר לי: 'זה הזמן שלך, בריאן.' אז עשיתי את מה שהוא אמר," סיפר בסיום.
ודווקא על רקע שני הזרים המפלצתיים באדום, הניצחון הזה על חיפה, כמו בשמינית הגמר על חולון, מוכיח כמה צריך לחזור קצת אחורה. לתקופה של 2-3 זרים במעמד של אלים, וצוות מסייע על טהרת הצבר כי המשחק של אתמול היה בעיקר נוסטלגיה, געגוע רחוק לכדורסל שפעם היה פה.
געגוע לרכז כמו להט, פריק על בטריות שמסיים ספרינט עם סוליה חרוכה מעשן; למנהיג כמו נאור, שעושה הכל כל-כך לאט, אבל כל-כך יעיל; או ללוחם כמו רוקני, שנראה כמו אופטימוס פריים בלי המשאית, ופשוט רואים שהוא רוצה יותר מכולם.
ובעיקר לאוהדים הישנים. אלה שהזדהו עם כל שחקן בסגל,
לא משנה כמה מוכשר הוא. עזבו את החוק הרוסי. תחזירו לנו את המשחקים האלו, כמו זה שהיה פה אתמול. עם ישראלים שמתרסקים על הרצפה, עם מאמנים שבועטים בשלטי הפרסומת, עם דם וזיעה באוויר עם סיפורים, עם גיבורים, עם דרמות. עם כדורסל שלא משנה אם הוא טוב או רע, אבל שלפחות יהיה שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם