ספוג הפלא: יש רק רמלה בליגת הנשים
הכדורסל של רמלה הוא נחמה מוגבלת על רקע מצב הליגה. רמת השרון אמורה להיות היריבה הגדולה, אבל כרגע היא מחפשת את עצמה ולא מוצאת. בימים כאלה, גם לני סלווין מצליחה לסיים כניסה לסל ביד ימין
הימים האלה רחוקים. אוסטפלד עם צלחת האליפות צילום: דני מרון
רמה"ש ספגה 33 נקודות ברבע השני, ו56- במחצית. לב, נשמה והגנה לא היו שם. ההגנה הספוגית של רמה"ש התמוטטה מול כל פיק'נ'רול, והירידה נגד מתפרצות מצדיקה ועדת חקירה. כדי להתמודד עם ההגנה הרצחנית של רמלה, רמה"ש חייבת לייצר נקודות קלות במגרש פתוח, אבל מי שרצה בכל הזדמנות - ולפעמים גם כשאין הזדמנות - זו דווקא רמלה.
הכדורסל המרשים של רמלה, שמתחיל בהגנה רצחנית וממשיך במתפרצות מתואמות, הוא נחמה מוגבלת על רקע מצבה הקשה של הליגה. רמה"ש אמורה להיות היריבה הגדולה, אבל כרגע היא יריבה שמחפשת את עצמה, ולא מוצאת. בסיבוב הראשון זה נגמר 24 הפרש לרמלה, ובמקום שהפערים יצטמצמו, אתמול הפער היה 25 כבר במחצית.
שי דורון. קל מדי צילום: דוד פליגל
שבונטה זלוס, שנחתה השבוע, היא גארדית מוכשרת, אבל לפחות אתמול היא לא נראתה כמו הרכזת הטבעית שתפתור את הבעיה הקשה של רמה"ש בהובלת כדור וניהול משחק. החולשה הזו בולטת במיוחד מול קבוצה שמעמידה רכבת אין סופית של גארדיות רעבות, שומרות ורצות, בראשות לייני סלווין
שאפילו סיימה אתמול כניסה לסל עם קליעה ביד ימין.
ההיסטוריה של ליגת הנשים מוכיחה שאת הכסף סופרים במדרגות. רמה"ש עוד תמשיך לחפש, אבל כדי שתהיה מסוגלת להתמודד עם רמלה באפריל היא זקוקה ליותר מסתם שדרוג - זה צריך להיות משהו שדומה יותר להשתלת אישיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם