עוול שמעיד על עצמו: איפה היהדות?
הסיפור של שירה גרינבוים הוא סיפור על פונדמנטליזם. לפעמים נדמה שהוא מחייך, לפעמים הוא רוצה לחבק אותך, אבל אם הוא פונדמנטליסט זה תמיד ייגמר בסוף בילדה קטנה שבוכה על ספסל. ילדה ישראלית, ילדה איראנית, זה כבר לא משנה
שירה גרינבוים. תשנה את חוקי המשחק? צילום: חן גלילי
לפני חודש בערך הגיעה מכבי אלפי מנשה למשחק מול אליצור רעננה, קבוצה דתית. המאמן של אליצור הבחין בשירה. מזכירות הקבוצה דרשה שהיא תרד מהמגרש: היא בת, ויש חשש לנגיעה. בגיל עשר.
המאמן של אלפי מנשה הוריד את שירה. היא ירדה מהפרקט בוכייה ובילתה את המשחק על הספסל. זו הגדרה ממצה למה שאבות אבותינו קראו לו בפשטות "הלבנת פנים." במשחק החוזר מול אליצור החליט המאמן של אלפי מנשה לתפוס אומץ. סביר להניח שהסיפור התפשט ביישוב, בקבוצה, והעוול התבהר. הוא לא הסכים שהיא תרד מהמגרש.
המאמן של אליצור, מצדו, נראה בתמונות די נבוך. היה ברור שקיבל הוראה מההנהלה, שהלב שלו לא נמצא בתוך ניסיון ההדרה הבוטה הזה. אבל הוא עשה מה שאמרו לו - החרים את המשחק כי ילדה בת עשר שיחקה בקבוצה היריבה. ואחר כך הגיש תלונה לאיגוד. איגוד הכדורסל החליט שזה הפסד טכני. לא לאליצור רעננה אלא לאלפי מנשה ולשירה גרינבוים. מדוע? משום שהתקנון קובע כי אפשר לשלב שתי בנות בקבוצת בנים, אך לקבוצה היריבה יש זכות לדרוש שהבנות לא ישתתפו מטעמי דת.
לעולם לא נדע מי כתב את התקנון הזה. לא נדע איזה רוח עסקנית ורעה עברה לו בראש כאשר הוא חשב שיש לו זכות להגביל את זכות השוויון בשם פגיעה ברגשות. לא נדע אם הוא יהיה מוכן, נניח, שבשם הפגיעה ברגשות ישפילו את הבת שלו כשהיא תעלה לאוטובוס, ויפלו אותה בקבלה לעבודה. רק דבר אחד אני יודע על העסקן הזה: הוא לא אישה.
המבוכה של שירה גרינבוים ניכרת בתמונות. היא אומרת, בהיגוי של ילדה בת עשר, שהיא חשה שזה "לא הוגן." היא צודקת. שירה וההורים שלה הלכו לקבוצת הקט-סל היחידה שמיועדת לגיל שלה ביישוב. הם לא באו כדי להפגין למען השוויון במדינת ישראל, או נגד הדרת נשים. שירה רק רצתה לשחק כדורסל. עכשיו יבוא איגוד הכדורסל ויעניש את מכבי אלפי מנשה ויתגמל הדרת נשים. הוא יתגמל אנשים שרוצים להושיב בנות על הספסל כי אסור להן לשחק עם הבנים. כבר בגיל עשר.
העוול מעיד על עצמו. הסיפור הזה הוא סיפור של פונדמנטליזם. זה העניין עם פונדמנטליזם: הוא אכזרי. לפעמים
נדמה שהוא מחייך, לפעמים הוא רוצה לחבק אותך, אבל אם הוא פונדמנטליסט זה תמיד ייגמר בסוף בילדה קטנה שבוכה על ספסל. ילדה ישראלית, ילדה איראנית, זה כבר לא משנה.
חוץ משירה ומקבוצתה, הנפגעת הנוספת היא היהדות. לא הפונדמנטליסטית, האמיתית. זו שנמנעת מהלבנת פנים בכל מחיר, במיוחד של ילדים, כי הרי הלבנת פנים היא כמו שפיכות דמים. יהדות שאיננה נתלית בתקנונים עסקניים, בפורמליות על פני מהות, מפני שמי שעושה כך הוא נבל ברשות התורה. היהדות הזו לא הייתה נוכחת בשני משחקי קט-סל בחודש האחרון. כששומעים סיפור כזה, אני שואל את עצמי איפה היא בכלל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם