פלישה קרקעית: ירדן ג'רבי כבשה אותנו
הזהב של ירדן ג'רבי באליפות העולם בג'ודו הוא תוצאה של שדרוג עבודת הקרקע. ההתנהגות שלה אחרי הזכייה היתה מופת לספורטיביות. האיגוד צריך לנהוג בדרך דומה באליס שלזינגר
43 שניות, זה גם בדיוק הזמן שלקח לירדן ג'רבי להכניע באיפון ריתוק על הקרקע את קלריס אגבגננו מצרפת, בגמר אליפות העולם, ביום חמישי האחרון בריו דה ז'נרו. אבל הסימליות היא לא רק במספר 43, אלא בהצלחתה של ג'רבי בעבודת הקרקע. במשך שנים עבדו בנבחרות הג'ודו שלנו על הטלות, תפיסות, אחיזות והפיכות של היריב, שזה יפה מאוד ואפילו הניב כמה הישגים בינלאומיים מכובדים, אבל העולם ברח לנו מלמטה.
גם אליס שלזינגר הפסידה בלונדון באיפון בריח על המזרן. היריבים שלנו למדו כי את הישראלים צריך פשוט למשוך אל הקרקע. בלונדון 2012 זעק המחדל לשמיים, אבל המאמן של זאבי דאז, שני הרשקו, ידע להפנים את הלקח וליישם אותו אצל חניכתו האישית, ירדן ג'רבי.
הנבחרת כולה נעזרה בתחילת העונה במומחים לג'יוג'יצו ברזילאי, ענף קרב לא אולימפי, שמתמחה בעבודת קרקע. אולי שדרוג נושא הקרקע, שהוזנח במשך שנים, הוא הגרוש החסר ללירה עם תחילת הקמפיין לריו 2016.
2. חוץ מהתקדים עבור הג'ודו הישראלי, מדליית זהב באליפות העולם, כבשה ירדן ג'רבי בת ה-24 את לב הקהל. לעולם יישארו צרובות בתודעה התמונות של השניות אחרי הניצחון. במקום לקפוץ עד התקרה ולחגוג, הפגינה ירדן חברות ורוח ספורטיבית ראויה להערצה.
אגבגננו הצרפתיה נותרה ללא נשימה אחרי שנלכדה במלתעות הנתנייתית, וזו חיכתה שניות ארוכות כדי לוודא שיריבתה-חברתה נושמת ומתאוששת. רק אז, הלכה האלופה הטריה עם חיוך מבוייש ודומע מאושר כדי להתחבק עם הרשקו, מאמנה, ותוך דקות אחדות הפכה להיות לא רק מודל להישגיות, אלא גם דגמא ומופת לבן אדם וספורטאי באשר הוא.
עזבו את התואר 'אלופת עולם'. המחווה של ג'רבי היא ספורט במיטבו, מפני שספורט הוא לא רק בידור להמונים. ספורט במיטבו הוא חינוך. הנוער מביט בכוכבי הספורט בהערצה, מנסה לחקות אותם, להגיע להישגים שלהם, לשבור את השיאים שלהם. כנראה שלא כולם יהיו אלופי עולם, אבל אם יהיו בני אדם כמו ירדן, דיינו.
3. משה פונטי, יור התאחדות הג'ודו, חגג ביום חמישי יום הולדת ביחד עם גדול הישגי הענף במפעל אליפות העולם. שני הרשקו, אצלו התחילה ירדן ללמוד ג'ודו בגיל 6, הגשים חלום שרק מאמני ג'ודו ספורים על פני הגלובוס הגשימו, כשהילד מהחוג שלך אחר הצהריים מוכתר כטוב ביותר בעולם.
פונטי והרשקו שייכים גם לאותו צד פוליטי בעסקונת הג'ודו הישראלי, אגודת מיטב, שהחליפה לפני כשנה וחצי את השלטון הקודם. הזכייה של הספורטאית שלהם היא הדבדבן שעל קצפת העוגה, לאחר שנים של מרורים תחת שלטון אגודת ג'ודוקאן.
אבל בקרוב, כשיסתיימו החגיגות ויתחילו ההכנות לעונה הבאה, הם חייבים לצאת מכורסת העסקנות ולהראות גדלות רוח כמו ג'רבי, שהפגינה אצילות נפש לצד ג'ודו אדיר. היריבה של ג'רבי על הכרטיס לריו, אליס שלזינגר, יושבת בבית, מוחרמת ומחרימה את הנבחרת, דועכת . אם לרגע נהיה פרקטיים, נאמר כי פשוט אסור להסתמך על כך שירדן תהיה גדולה גם בעוד שלוש שנים, שזה המון זמן ולך תדע. נבחרת חייבת להכין תמיד אלטרנטיבה, ג'ודאית מספר 2 בהיכון.
אבל יש גם מעבר לפרקטיקה והרציונל. כשאתה מנצח, אתה יכול להרשות לעצמך להתפשר קצת, ללכת לקראת הצד השני. תנו לשלזינגר, מדליסטית באליפויות אירופה, לעבוד איך שהיא רוצה עם המאמן האישי שלה, פבל מוסין. תאמינו לה כשהיא טוענת כי לא נוח לה אצל מאמן נבחרת הנשים, הרשקו, המאמן הצמוד של יריבתה הגדולה.
נכון, גם המחנה שמאחורי אליס טיפס על עץ גבוה, ונכון שהיא לא הצליחה בשתי האולימפיאדות בהן התחרתה. עדיין, מדובר בספורטאית בת 25, שעולה על פודיומים עוד מגיל 17. פונטי והרשקו ניצחו מפני שלצד ההישג של ג'רבי, הגיעה קמילה מינאקאווה למקום השביעי, וגילי כהן הצעירה מגלה ניצוצות כבר כל השנה. תנו לאליס להתאמן בשקט. מקסימום, אם היא תיכשל, תגידו 'אמרנו לכם'.
4. והעיקר, הגיע הזמן להעלות רמה את אליפות ישראל. אם היחידה לספורט הישגי תעניק ניקוד עבור הישג באליפות, ותחשיב אותה במרוץ לזכייה בכרטיס לאולימפיאדה, ייתכן כי יצטרכו לשכור את היכל נוקיה ביום בו יתמדדו לראשונה בישראל, בקרב בעל משמעות, אליס שלזינגר נגד ג'רבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם