השנים חלפו, החודשים עברו והימים נקפו, ואצלי התבססה התחושה שאני והיא נועדנו להיות ביחד, אוסטרליה כמובן. כשחזרתי לשגרה הארץ-ישראלית, ניסיתי להבין עם עצמי מה היה סוד הקסם – הנופים המגוונים והלא נגמרים, דובי הקוואלה הסטלנים, גן העדן לגלישה, המנטאליות הקלילה, הבחורות המתוחות להפליא או אולי אפילו ברכת ה-G'day mate ההזוייה על הבוקר.
אלא שאז, בעודי חוזה בעוד שיעמומון בבלומפילד, נפל האסימון. מכל מה שיש לפדרציה האדירה הזו (מורכבת מלא פחות משש מדינות ושתי טריטוריות) להציע, אתגעגע בעיקר לאופן בו אוהבים ומקדשים שם את הספורט. ראגבי, פוטבול אוסטרלי, קריקט או כדורגל – הכל תופס, רק תלוי באיזו מדינה אתם נמצאים. תנו לאוזי'ס תירוץ להתחרות והם שם, בשיא הכוח. אם זה יעזור להם ב-13 ביוני במשחק הפתיחה של בית ג' מול גרמניה? כנראה מאוד שלא, אבל תהיו בטוחים שבארץ של ה"דאון אנדר" כבר בונים על נקודות מול סרביה וגאנה.
בתור חולה כדורגל עם מרשם, תחקרתי לפני שנתיים את המקומיים השכם וערב ודרשתי להבין למה הכדורגל לא תפס תאוצה כפי שצפו, בטח אחרי ההישג המרשים במונדיאל 2006. אז כזכור, הודחו האוסטרלים בשמינית הגמר רק בגלל השופט הספרדי המושמץ, לואיס מדינה קנטלאחו, ששרק לפנדל שלא היה ולא נברא , כשלוקאס ניל כביכול הכשיל את מגן נבחרת איטליה פאביו גרוסו.
האזורי דהרו משם עד לגביע המוזהב והאוסטרלים? תחילה זעמו, אז מחו ולבסוף כמו אחרי כל טראומה, הדחיקו. אלא שבין כוסות הגינס, הוויסקי-קולה והשיראז, מקומי סמוק לחיים בשם מייק הצליח להסביר לי את שורש הבעיה בעזרת אלגוריה מעניינת.
"הסוקרוס (הכינוי לנבחרת – מעיין שעטנז בין המילה כדורגל לקנגורו, ע.ס) נמצאים כבר תקופה ארוכה בצומת דרכים", פתח את המונולוג וסימן לברמן למלא לו את הכוס. "תבין, זה כמו שאתה יוצא עם אמילי דה ראבין (קלייר מאבודים). כולך מבסוט, כולם רואים אתכם יחד ואתה בשמיים. אלא שאז חולפים כמה חודשים ואתה מגלה שבמקום אמילי, אתה גר עם רוזאן – כבדה ומעבר לשיא".
מי שלא חי באוסטרליה יתקשה להבין עד כמה עמוק היה החור שנפער עם עזיבתו של חוס הידינק. הקוסם ההולנדי נכנס לתפקיד כרוח
הידינק המשיך למופע הבא שלו ואל הנעליים העצומות נכנס הולנדי אחר, פים ורביק. רוזאן כבר אמרנו? המאמן כמעט ולא ריענן את הסגל שנבנה על אותה דבוקה של כוכבים מזדקנים – קיואל, וידוקה (פרש וחזר – לא זומן לדרא"פ כי אין לו קבוצה), ברשיאנו, קאהיל ושוורצר – והסקס אפיל צנח במהירות. הכדורגל של ורביק מתבסס על משחק מבוקר מאוד במרכז המגרש, שחקני אגף סילוניים והרבה מאוד הרמות לרחבה, בתקווה שחלוצה האפור של מידלסבורו, סקוט מקדונלד, יתחפש לווידוקה וינגח פנימה.
הסגל האוסטרלי כמעט ולא התרענן מאז 2006 וממוצע הגילאים של הכוכבים מזכיר את מספר הקומות במגדלי אקירוב. שוער פולהאם מארק שוורצר כבר בן 37, ניל והארי קיואל המשחקים יחד בגלאטסראיי בני 32 ו-31 בהתאמה, מרקו ברשיאנו בן 30 ואפילו טים קאהיל מאברטון, העוגן של האוסטרלים במוקדמות, חגג 30.
למרות הפסימיות, הצהיר ורביק כי המטרה היא העפלה לשמינית הגמר. ומשם אל רבע הגמר וכן הלאה. כדי לצלוח את המשימה ורביק יהיה חייב את קיואל חד ובכושר טוב. בינתיים, אוסטרליה כולה נושאת עיניים אל האופן בו קיואל מחלים מניתוח הבקע שעבר לפני מספר חודשים.
קיואל הוא היוסי בניון של האוסטרלים ולכן הוא זכה לזימון המיוחל למרות שלא שיחק כמעט ב-2010. גם הוא, בדומה למספר 15 של פרננדס, משגע את המדינה שלו תכופות בנוגע לסוגיית הכשירות שלו וגם הוא הברומטר העיקרי ליכולת שלה. "התייחסתי עשרות פעמים להארי קיואל ואני אתייחס שוב. הארי הוא מיוחד ועם שחקנים כמוהו צריך לקחת סיכונים", הסביר ורביק שמכיר היטב באיכויות של הסטאר שלו, "אני לוקח אותו בלב שלם לדרא"פ והוא יהיה כשיר למשחק הפתיחה מול גרמניה".
אמנם גם דייויד קרני מטוונטה וברשיאנו מפאלרמו בקושי שיחקו העונה בגלל פציעות, אבל נראה כי הקיץ הקרוב יקום או ייפול על הקיצוני של גלא. קיואל, או הארי פוטר לפי האוהדים בטורקיה, צבר השנה קילומטראז' משחק מביך בגלל הפציעה ובתוכנית תחקירים באוסטרליה נחשף, כי הסיבה להתאוששות הארוכה מהניתוח הדי שכיח שעבר, כלל לא קשורה להליך הכירורגי.
מתברר כי הצוות הרפואי שניתח את הקשר בטורקיה, עשה כמה פדיחות בכל הקשור לאופן התפירה והעצבים ברגלו של קיואל נפגעו, מה שהאריך משמעותית את תקופת ההחלמה. קיואל זומן וכולם אופטימיים, אבל השאלה שנותרה פתוחה היא איזה קיואל נראה ב-13 ביוני.
אז ארבע שנים אחרי והשלד של הנבחרת הסקסית מ-2006 דומה יותר לבית הבראה. אלו שאמונים כי אקורד הסיום של תור הזהב האוסטרלי יהיה מתוק, הם כמה שמות צעירים שאמורים להחיות את העסק ולעשות צרות להגנות של יושבי בית ג'.
מי שכבר מאייש את כיתת הכוננות של ורביק הוא הקיצוני השמאלי של אוטרכט, תומאס אוהר, שעשוי להיכנס למשבצת המחייבת של קיואל המקרטע. אוהר בן ה-18 כיכב במדי הנבחרות הצעירות, אבל בצ'אנס הבודד שקיבל מול אינדונזיה, הצטיין וגרר את ההשוואה המתבקשת לקיואל. בסיטואציה הנכונה בקיץ והבמה הגדולה עשויה להיות כולה של השחקן, שמחזיק במהירות יוצאת דופן, טכניקה מעולה ובהרמה בנגיעה שיכולה רק לעורר קנאה במחוזותינו.
שם נוסף שרצוי שתרשמו בפנקס, הוא ניקיטה רוקהויצייה. הכשרון בן ה-22 הגיע לאוסטרליה בגיל 14 מאוקראינה וצד במהירות את עיניהם של הסקאוטים, כשהרשים במדי פרת' גלורי מהחוף המערבי. השחקן כבר היה על סף חתימה בעונה שעברה בהאנובר מהבונדסליגה, אבל בסוף חתם במדי טוונטה, אלופת הולנד הטרייה.
הקשר-חלוץ, שלרוב מתופקד באגף שמאל, הגיע כהשקעה לטווח ארוך ואחרי ששותף רק בחמישה משחקים במסגרות אזוטריות, הושאל לקבוצת רואסלר הבלגית, שם התחשל וכבש חמישה שערים. "הוא שחקן שיכול להביא עימו סגולות ייחודיות", פירגן המאמן ורביק, "הוא מבקיע, הוא מהיר והוא עובד במשך 90 דקות. זה סוג השחקנים שאתה צריך בגביע העולם. אולי הליגה הבלגית לא הכי אטרקטיבית, אבל הוא מאוד מוערך שם".
מארק וידוקה, קרואטי במקור וסמל של הכדורגל האוסטרלי, שימש כמוציא לפועל של הנבחרת במשך שנים. כעת, בקרב הנבחרת מקווים כי אולי הישועה בחוד האנמי תגיע ממקור לא צפוי. מאוקראינה.
בקמפיין המוקדמות האחרון, ניסתה וספק הצליחה הנבחרת האוסטרלית להוכיח כי המשבר אחרי תקופת פוסט הידינק מאחוריה. הניצחונות הגיעו, אך האוהדים רחוקים מלגלות התלהבות יתרה, התקשורת עוקבת בדאגה והקביים מ'יד שרה' כבר הוזמנו מראש.
הסגל אמנם פחות נוצץ מאשר לפני ארבע שנים, אבל ורביק ממשיך להציג חזות נוטפת אופטימיות: "זו חבורת השחקנים הכי מקצוענית שיצא לי לעבוד איתה. שוורצר, ניל, קאהיל, וינס גרלה וקיואל הם שחקנים שמביאים משהו מוסף לחדר ההלבשה. בשנתיים וחצי שלי בתפקיד, לא היה איחור אחד לאוטובוס או לכל מסגרת אחרת. יש מי שיאמר שזה טריוויאלי, אבל בתור אחד שמכיר את עולם הכדורגל היטב אני יכול להודיע לכם חד-משמעית - זה לא. האווירה בנבחרת מדהימה, השחקנים שולטים בחדר ההלבשה ואני לא צריך להתאמץ. זה הסוד שלנו".
התוצאות של גביע העולם הקרוב אולי חשובות מתמיד, בטח כשהאוסטרלים מתים לארח את המונדיאל ב-2022 ויודעים כי כישלון צורב יהיה בעוכריהם. אולי זה נשמע רחוק, אבל אחרי שנקבע כי מונדיאל 2014 יתקיים בברזיל ומסתמן כי גביע העולם של 2018 ישוחק באירופה, האוזיס מתים להביא את הטירוף הביתה.
למה זה מעניין? כי אוסטרליה, שתהיה החל מהחודש הבא היבשת היחידה מלבד אנטרטיקה שטרם אירחה מונדיאל, חולמת על אירוח המשחקים וכבר התחילה לפעול למען הרצת הנושא. כבר עתה מסתמן כי ארה"ב תהיה הקנדידטית הגדולה ביותר שלה, כשגם קטאר, יפן ודרום קוריאה חזק בתמונה.
בהתאחדות הכדורגל האוסטרלית הגישו השבוע בציריך את הצעת אירוח המשחקים והתחייבו להקים עוד אצטדיונים ברף שהציבה פיפ"א. כרגע, רק איצטדיון ה-ANZ בסידני ואיצטדיון הקריקט במלבורן עומדים בקריטריון.
אלא שהבעיות בדרך לאירוח הגביע העולמי מגיעות גם מבית. ההתאחדויות של ענפי הספורט הפופולאריים יותר ביבשת - כמו הפוטבול האוסטרלי, הראגבי והקריקט, דורשות פיצויים על השימוש באצטדיונים שלהן, מה שלטענתן יוביל לפגיעה בהכנות ובשגרת הליגות השונות. בכל מקרה, באוסטרליה כבר החלו לפשפש עמוק בכיסים וכדי לעקוף את הצ'ילבות מבית, גייסו 2.8 מיליאד דולר כדי להקים תשעה אצטדיונים חדשים וחדישים.
הקיץ, היבשת הקטנה או האי הגדול בעולם – תלוי איך תעדיפו להסתכל - תוכל למצב את עצמה כנבחרת יותר מסימפטית. במונדיאל השלישי שלה, עם קיואל בריא, עם טים קאהיל הווינר ועם מנטאליות ספורט אדירה מאחוריה, אל תתפלאו אם הסוס השחור בדרום אפריקה ילבש השנה צהוב-ירוק.
> לאב אמיץ: גרמניה יואכים לאב ינסה להצעיד את גרמניה לתואר
> אחת בשביל כולן: אלג'יריה שומרת על הגחלת המוסלמית
> משבר זהות: הסיכזופרניה של נבחרת ארה"ב
> כאבי מיחזור: איך ייראה המונדיאל של סלובניה?
> הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה
> מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
> עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
> ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
> בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
> עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
> כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
> שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
> דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
נא להמתין לטעינת התגובות
