איך נסתדר בלי ערוץ 1 המופלא, אולפן המונדיאל ושידורי ה-HD? עכשיו לא נותרה לנו ברירה אלא לחכות עוד 4 שנים כדי לנקום את הבושות שעשו האנגלים, כדי לנגב את הדמעות של יד האלוהים, כדי לחזור ולומר שדויטשלנד היא איבר אלס, כדי להתווכח עם ידידים שאת הגרמנים תמיד שונאים.
אנחנו כבר מתגעגעים. מונדיאל 2010 הולך ונעלם צילום: אי-פי
אין ברירה גם לשאול במשך 4 שנים מה קרה לסלסאו ואיך מדינה כמו אורוגוואי, על 3.5 מיליון תושביה, מצליחה להתברג לחצי גמר המונדיאל וישראל, על 7 מיליון נתיניה, לא מסוגלת אפילו לחלום על מקום בין 32 הגדולות. תאמינו או לא, אני כבר מתגעגע לניו זילנד, עם סגנון הבעט ורוץ שלה, ומישהו כאן זוכר שנבחרת איטליה השתתפה במונדיאל?
המונדיאל ממציא את עצמו כל פעם מחדש. איך נסתדר עכשיו בלי רעש הוובוזלות, בלי הביקורות על הג'ובאלני, בלי פול התמנון הגאון? איך נעבור את היום בלי עוד הבטחה של איזו דוגמנית מהממת לרוץ עירומה עם הגביע המוזהב ברחובות עיר בירתה? מה נעשה בלי האדום של ספרד, הכתום של הולנד, הלבן של הגרמנים?
איך נסתדר בלי החליפה והמשקפיים של פאביו קאפלו, הזקן המאפיר של דייגו מראדונה, השיער הלבן של ברט ואן מרוויק או הסוודר התכול של יואכים לאב, שייתרם למטרות צדקה. איך בדיוק נחזיק מעמד בלי פרשני ערוץ 1 ומסך הטאץ' של בוני גינצבורג, שהחזיר את העיתונים לקידמת הבמה עם כותרות היום. איך נעביר 24 שעות בלי לשמוע על שוד עיתונאים בדרום אפריקה הרחוקה, כאילו שבישראל הכל שקט ואין מעשי ביזה.
מאז שאני זוכר את עצמי חי ונושם מונדיאל, אי שם ב-1970, טענתי שלחיים שלי יש מעגל קבוע של ארבע שנים. בכל מונדיאל נסגר מעגל ואחד חדש מתחיל. עכשיו אני מנסה
לחשב את הדקות עד לגמר ביום ראשון בלי להרגיש יותר מדי סנטימנטלי.
בשלב הזה אני רק רוצה להגיד תודה ל-32 הנבחרות שרצו על הדשא בחודש האחרון. תודה על מונדיאל נפלא. היו עליות, היו מורדות, אבל עכשיו אנחנו מתעסקים בפרידות.
יש לי גם שאלה - את מי לאהוד ביום ראשון הבא עלינו לטובה. האמת? אני מתלבט. אם גרמניה הייתה עולה לגמר זה היה מובן מאליו ואפילו קל. הבעיה היא שאני אוהב גם את ספרד וגם את נבחרת האורניה. אתם יודעים מה? במחשבה שנייה, אני הולנדי בנשמה. רק בגלל שהפסד שלישי בגמר יהווה מכה אנושה לנבחרת הכתומה. להתראות בברזיל 2014.
נא להמתין לטעינת התגובות
