ההימור הצליח. המונדיאל בדרום אפריקה צילום: אי-פי
אני עוזב את דרום-אפריקה אחרי שבועיים וחצי ואומר בפה מלא - להתראות בפאנה. אנחנו עוד נשוב. טעמנו רק טעימה ונשבינו בקסמה. אבל זו מדינה מבולבלת ומבלבלת. גם אם השלטון מוחזק על-ידי הרוב השחור כבר 16 שנה, די ברור שהמיעוט הלבן, שחי בכלוב של זהב, הוא עמוד השידרה שבזכותו דרום-אפריקה זכתה להיות הראשונה, וכנראה האחרונה ב50- השנים הקרובות, שתארח אליפות עולם בכדורגל.
אצל סאלי בקייפטאון, אנטוני ביוהנסבורג ועופר בדרבן, שערי ברזל ומחשבות על העתיד מפרידים בין חיי המשפחה לאי הוודאות בחוץ. בחצר הבית בדרבן מפטרל שומר פרטי, עובד זר מקונגו. בחצר הבית היפה של אנטוני מטפלת עובדת שחורה באחזקת הבית, כשמתחת לסינר מציצה בתה בת ה.5- שתיהן ישנות בקיטון קטן שהוקצה להן. פעם בשבוע, כל שבת בבוקר, מגיע צעיר שחור לשטוף את מכוניות המשפחה. השכר הממוצע של האנשים האלה, מינוס פלוס: בין 700 ל1,000- ראנד בחודש.
ובכל זאת, למרות כל הבעיות החמורות, למרות ש50- אחוז מהתושבים מרוויחים 2 דולר ביום, דרום-אפריקה, היהלום שבכתר של היבשת, הצליחה לארח מונדיאל שב20- השנים האחרונות לפחות היה נחלתן של המדינות החזקות בעולם: איטליה, ארה"ב, צרפת, יפן-קוריאה וגרמניה.
כמו בסרט, ככה בחיים, דרום-אפריקה משייטת בין שני עולמות - הראשון והשלישי. עולה לי בבריאות להחמיא לנשיא פיפ"א ספ בלאטר, אבל ההימור העצום שלקח - לתת לאפריקה לארח את האליפות, גם כשידוע מראש שמושלם כמו בגרמניה זה ממש לא יהיה - הוכיח את עצמו.
האיצטדיונים היו נהדרים, מרכזי התקשורת לא קרסו. למרות שגביע העולם הוא בסך-הכל בועה מערבית עם ניחוח לטיני, עדיין - להבדיל מאולימפיאדה
שמרוכזת בעיר אחת - קשה לשנע מערכת שלמה על פני מדינת ענק, עם אלפי טיסות. חוץ מטיסה 1864 מפורט אליזבת לקייפטאון, שנעלמה לי בוקר אחד מהמסך, וכמעט עלתה לי בהחמצת המשחק בין גרמניה לארגנטינה.
זהו מונדיאל רומנטי והיסטורי. רומנטי בגלל שזו אפריקה, בגלל החזרה לשורשים, לאנשים, לרחובות ולמשכנות העוני שלא הורחקו באכזריות מעין זרה, כמו אצל הסינים לפני שנתיים. דרום-אפריקה לא מתביישת במי שהיא.
היסטורי בגלל השלכותיו של הכדורגל. אנגליה נשארה מולדת, אבל בלי כדורגל; איטליה היא גברת זקנה; ברזיל וארגנטינה העבירו שיעור בשרלטנות; יפן, קוריאה וארה"ב סוגרות פערים; האפריקאיות לא מאמינות בעצמן, ויש לנו אלופת עולם חדשה. תינוקת הצטרפה למשפחה המצומצמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
