
אז למי שכבר הספיק לשכוח, הנבחרת השוויצרית עלתה לטורניר בדרום אפריקה לאחר שתפסה את המקום הראשון בבית 2 לפני יוון, לטביה וישראל שהצליחה להשתחל רק אל המקום הרביעי שלא הוביל לשום מקום.
אלכסנדר פריי וחבריו, הדהימו את עולם הכדורגל עם פתיחת קמפיין שכללה הפסד מדהים ללוקסמבורג שדווקא העיר את השוויצרים שלא הפסידו עד סיום המוקדמות.
החבורה של היצפלד שדווקא לא הצליחה לגבור על הנבחרת של קשטן במהלך הקמפיין האחרון (0:0 בבית ו-2:2 בר"ג), נפגשה עם ישראל גם במסגרת מוקדמות 2006 - וגם אז הנבחרת של אברהם גרנט נאלצה להישאר בארץ בגלל הפרש שערים נחות ואילו השוויצרים הצליחו לתפוס את המקום השני, ומשם הדרך לפלייאוף מול טורקיה ולעוד מונדיאל הייתה קצרה.

השוויצרים שרושמים הופעה תשיעית במונדיאל, יקבלו את ההוראות ממר היצפלד שהתמנה לעמדת המאמן כבר לפני שנתיים,לאחר ההופעה המאכזבת של הנבחרת ביורו 2008.

המאמן הגרמני שסיים את קריירת השחקן שלו בשוויץ בקבוצת פ.צ לוגנו (פרש בגיל 34), התחיל לאמן דווקא בבורוסיה דורטמונד, עימה זכה בשתי אליפויות רצופות ובאותה קדנציה הדהים את הכדורגל האירופי עם זכייה בגביע אירופה על חשבון יובנטוס (1995). משם הדרך לבאיירן ולעוד עידן שכלל ארבע אליפויות, הייתה פשוט קצרה.
היצפלד שיהיה מעוניין לסיים את קריירת האימון שלו עם טעם טוב בפה, ינסה להתמודד עם העובדה כי אלופת אירופה, ספרד, תסיים קרוב לוודאי בראשות בית 8, ובמקביל הוא מודע לעניין כי המקום השני בבית יהיה בעצם האתגר האמיתי של הנבחרת.
קל זה לא הולך להיות, לאחר שרוב המומחים חוזים כי דווקא צ'ילה של מרסלו ביילסה תתפוס את הסגנות ולכן הונדורס ושוויץ צפויות לטוס הביתה כבר לאחר שלושה משחקים בשלב הבתים.
אז כדי לצחוק על כל התחזיות, הנבחרת שכמו תמיד מורכבת מתערובת בריאה של שחקנים צעירים ו-ותיקים, תמשיך גם הפעם לרוץ עם אותו הסגל שהעלה אותה לטורניר היוקרתי.
את החבורה הצעירה יובילו
תאמינו או לא, ברנטה הצעיר נטל חלק כבר במונדיאל 2006 ואת שערו הראשון במדים הלאומיים כבש מול טוגו, אך במקביל, הספיק גם להחטיא את הפנדל האחרון בדו-קרב מול אוקראינה ששלח את שווייץ הביתה. בנוסף, ברנטה מחזיק בתואר הייחודי - "השחקן הצעיר הטוב ביותר במונדיאל" שקיבל ישירות מפיפ"א.
מי שהיה אמור להוביל את החבר'ה הוותיקים הוא אלכסנדר פריי (30), החלוץ הידוע של פ.צ באזל. פריי שהספיק לצבור עד כה למעלה מ-30 הופעות בינלאומיות עם הנבחרת, מחזיק ברזומה מרשים הכולל את מלכות השערים בצרפת (עונת 2004-5 בראן), אך גם זכור בגלל הפציעה הקשה שחווה במהלך משחק הפתיחה מול צ'כיה במסגרת היורו האחרון. חוסר המזל המשיך ללוות את פריי גם למונדיאל הזה, כשהחלוץ נפצע ולמעשה עשוי שלא ליטול חלק במשחקי גביע העולם.
בקבוצת ה'זקנים' אפשר גם למצוא גם את בלייס נ'קופו מטוונטה (אלופת הולנד הטרייה), שנכנס השנה לשנתו ה-36 ובעיקר זכור לנו הישראלים, כחלוץ הטבעי היחיד ששיחק מול הנבחרת שלנו בר"ג.
נ'קופו שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת כבר לפני יותר מעשר שנים, נאלץ להחמיץ את המונדיאל הקודם בגרמניה לאחר שלא בדיוק הסתדר עם המאמן הקודם, קובי קון שגרם לו לצאת לגלות של חמש שנים מהמדים.
"בשוויץ לא בדיוק זיהו את הפוטנציאל שלי וגם העובדה שלא הסתדרתי עם קון, לא בדיוק עזרה לי", סיפר נ'קופו בראיון מקומי. "נאלצתי לרדת לליגה השנייה בגרמניה והמהלך הזה דווקא הוכיח את עצמו כי משם הצלחתי להגיע לבונדסליגה שהייתה בעצם המטרה המוצהרת שלי. אח"כ הדרך לטוונטה ולהולנד הייתה כבר קצרה. אני פשוט מאושר שעברתי לשם".

לנ'קופו והיצפלד יש יחסים חמים מיוחדים, ככה זה שהחלוץ מכנה את המאמן כ'אב הרוחני שלי': "לנ'קופו באמת יש משהו אחר וללא ספק יש לו קלאסה משלו", מחמיא היצפלד לחלוץ המבוגר: "הוא אומנם לא שחקן נועז, אבל הזהירות שלו פשוט קונה אותי".
יצוין כי חוסר המזל של החלוץ השוויצרי נמשך גם ביורו 2008, אותו נאלץ להחמיץ בגלל פציעה. לכן המונדיאל הנוכחי יהיה בעצם הטורניר הראשון המשמעותי בקריירה של החלוץ המזדקן.
מי שהיה אמור לשבת על המשבצת של ההבטחה הגדולה שעדיין לא מומשה, הוא הקשר יוהאן פונלנטן שברגע האחרון נשאר בבית לאחר שנפלט מהסגל הסופי של המאמן הגרמני.
פונלנטן ששיחק העונה בפ.צ ציריך, בכלל נולד בקולומביה לאחר שגילה כי סבו היה בעל אזרחות שוויצרית. "כשהייתי בן חמש, אמא שלי פגשה בחור שוויצרי ולכן באנו לגור פה". הסביר הקשר שנאלץ להתמודד עם דילמה לא פשוטה: "כשקראו לי להתייצב לנבחרת זה היה קצת מסובך כי רציתי לשחק דווקא עם קולומביה. מאוד התלבטתי מה לעשות, אבל בסופו של דבר הבנתי שמקומי בשוויץ".
בכל מקרה, מסתבר שמזל זה לא הצד החזק של פונלנטן, לאור העובדה כי גם את המונדיאל הקודם הוא נאלץ לפספס לאחר שנפצע ביום הראשון של ההכנות. אולי בפעם הבאה.
> פנאניקה: פורטוגל לא מוכנה למונדיאל
> אחות מוסמכת: הפעם הראשונה של נבחרת סלובקיה
> בקיץ הזה תלבשו לבן? ניו זילנד מחכה לכולנו בסיבוב
> ניסיון, חיסול: היתרון של פראגוואי
> הגברת הזקנה: הוותיקים של איטליה ישמרו על התואר?
> אין כמו הסמבה: למרות הכל, זו עדיין ברזיל
> פותחים ציר: לצפון קוריאה אין מה להפסיד
> חופים הם לפעמים געגועים: חוף השנהב רוצה לשרוד את בית המוות
> החלקה יפנית: בנבחרת יפן מאבדים את הראש
> מלך האריות: אטו חולם להצעיד את קמרון קדימה
> נשמע מצוין, נשמע אורנג': הולנד הולכת על כל הקופה
> סרב ראשון: הופעת בכורה שלישית לנבחרת סרביה
> בית השקעות: אוסטרליה רוצה להוכיח את עצמה
> לאב אמיץ: גרמניה יואכים לאב ינסה להצעיד את גרמניה לתואר
> אחת בשביל כולן: אלג'יריה שומרת על הגחלת המוסלמית
> משבר זהות: הסיכזופרניה של נבחרת ארה"ב
> כאבי מיחזור: איך ייראה המונדיאל של סלובניה?
> הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה
> מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
> עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
> ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
> בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
> עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
> כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
> שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
> דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
