עניין של זמן
"שלושה מהם" מלקט שלושה מספריו הבולטים של אהרון מגד. לרגל ההוצאה המחודשת אמציה שינפלד חוזר ומתענג מ"החי על המת" וממליץ עליו גם לקוראים צעירים
יונס רבינוביץ, גיבור הספר "החי על המת" של אהרון מגד, הוא סופר ישראלי צעיר אשר כוכבו דרך בשמי הארץ לאחר שפרק מתוך ספר שתכנן לכתוב נתפרסם בעיתון בשלושה המשכים. הפרק זיכה את יונס הצעיר בשבחים רבים ומספר מבקרי ספרות מיהרו להכתיר אותו ככוכב עולה בשמי הספרות המקומית. יונס אגב, מתייחס בינו לבין עצמו לעניין באירוניה: "כדאי שאומר כמה דברים על אותו פרק מ'גיבור דורנו', שזיכני בשבחים, בלחיצות יד אין ספור, בטפיחות על שכם; אותו פרק שכמה מבקרים האצים לגלות 'כשרונות' חדשים, עטו עליו כתרנגולת על גרגר של דוחן, הביעו התפעלותם ממנו בלשון 'הנה, דרך כוכב!' – ושאני עצמי... אני עצמי סבור שלא הבינוהו כראוי, על כן שיבחוהו כל כך..."
אך אלו, כאמור, מחשבותיו הכמוסות של יונס. כדרכו של עולם, עבודה מביאה עבודה והצלחה גוררת הצלחה וכך לא יוצאים ימים רבים והסופר יונס מקבל פנייה נרגשת ומחמיאה לכתוב, לא פחות ולא יותר, את הביוגרפיה של אברשה דוידוב. דוידוב זה, מגיבורי העלייה השלישית, דמות הירואית, כמעט מיתית, הנערצת על ידי רבים מתושבי הארץ וסיפורי גבורתו ומעלליו המגוונים נישאים בכל בפינה.
נניח לרגע ליונס. ביום שישי האחרון, עת שוטטתי באחת מחנויות הספרים שבאזור מגורי, הופתעתי ושמחתי לגלות כי על שולחן הספרים שזה עתה יצאו לאור, מבין שלל הכותרים הצבעוניים אשר מתחלפים חדשות לבקרים, מונח לו ספר חדש הנושא את הכותרת "שלושה מהם".
ב"שלושה מהם" אוגדו להם יחדיו והודפסו מחדש (עם מספר עדכונים ושינויים קלים שערך הסופר), בכרך מהודר מבית הוצאת אחוזת בית, שלושה מספריו הבולטים של הסופר הנפלא אהרון מגד: "על עצים ואבנים" (1973), "החי על המת" (1965), ו"מחברות אביתר" (1973). כמצוותו של יונס בציטוט דלעיל לפיו "אם אכתוב את האמת, ודאי ירצה אותי", אתוודה כי מאז נערותי ספריו של אהרון מגד הינם מן הספרים האהובים עלי. בייחוד אמורים הדברים באשר לספריו שבמרכזם אנשי המיליה הספרותית, להם הקדיש מגד חלק ניכר מספריו: סופרים, משוררים, מבקרי ספרות ונספחיהם על גוניהם השונים.
במקום ניתוח מלומד למחצה על הקשר שבין שלושת הספרים או סקירת מפעלו המפואר של מגד - מבכירי הסופרים בארץ, חתן פרס ישראל לספרות ופרסים רבים וחשובים אחרים - ביכרתי להקדיש רשימה זו לאחד משלושת הספרים האמורים, משל המדובר בספר חדש שזה עתה יצא לאור. זאת, דווקא משום שעשרות השנים שחלפו מאז נכתבו חלק מיצירותיו, אינן פוגמות בעיני ברלוונטיות שלהן, וחשוב מכך – בהנאה המיוחדת שהן מסיבות לקוראיהן. מבין השלוש בחרתי את היצירה הסאטירית והאירונית "החי על המת". יכולתי לבחור בנקל מי מהשתיים האחרות.
ובחזרה ליונס; בלב לא שלם, נוטל על עצמו לבסוף יונס - אשר צופה מראש קשיים בכתיבת הביוגרפיה המוזמנת - לבצע משימה זו, אשר שכר הוגן בצדה. עם החתימה על החוזה המעגן את פרטי ההתקשרות, ומדי חודש בחודשו, כמו שעון, זוכה יונס לקבל בדואר צ'ק על חשבון היצירה שבדרך. אלא שיונס מתקשה לעמוד במשימה אשר התחייב לבצע. הלה אמנם נוסע ברחבי הארץ ומנהל ראיונות עם מכריו הרבים של דוידוב תוך תיעוד רשמיהם אודות המיתוס, אולם למלאכת הכתיבה עצמה, לא עולה בידו לגשת. אך בעצם זה אינו מדויק: מתוך שלא לשמה, בא לשמה. "החי על המת" המסופר על ידי יונס עצמו, הינו הסיפור שמביא יונס בפני הקוראים ובו מתאר מדוע לא עלה בידו לכתוב את הביוגרפיה אודות דוידוב. למרבה האירוניה במסגרת סיפורו זה נכתבת כאילו מעצמה, הביוגרפיה אודות דוידוב.
היצירה "החי על המת", נעה בין צירי זמן שונים. בעלילה העיקרית מתוארות פגישותיו של יונס בשורה ארוכה של דמויות המביאות בפניו אפיזודות שונות מחייו של דוידוב ופורשות בפניו את רשמיהם אודותיו. יונס ועמו הקוראים חוקרים למעשה את היחס שבין תדמיתו של דוידוב לבין דמותו כפי שהיא משתקפת מהסיפורים הרבים שיונס אוסף אודותיו. במקביל לכך, מגוללים, בין היתר, סיפורם של יונס וחבריו – חברי הבוהמה הספרותית התל אביבית אשר נפגשת מדי ערב
הגם ש"החי על המת" נכתב לפני למעלה משלושים שנה, הגם שמגד נמנה על "סופרי תש"ח" (תואר שנעשה בו לאחרונה שימוש רב - בין היתר בעקבות פטירתו של הסופר ס. יזהר - אך ספק אם יש בו כדי לגרות את ייצרם של קוראים צעירים יותר שטרם התוודעו ליצירותיו), הרי שיצירתו פורצת את מגבלות הזמן. את מגד מומלץ בחום לקרוא משום שרבות מיצירותיו עוסקות, לפני הכל, באינדיבידואל, בהתחבטויותיו וחלומותיו, ביצרים ותשוקות, בקונפליקטים ובלבול, בייאוש ובחוסר מנוחה. אלא שכתיבתו אינה מדכדכת, כי אם רוויות הומור, שפה אצילה וכמויות של חן.
פרדריק מורו, גיבור "החינוך הסנטימנטלי" של פלובר, חי וקיים בקרבנו ועוד יחיה שנים רבות. כך גם לוסיין ("זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת", בלזק), למרות שפסה מן העולם זה מכבר הקיסרות הנפוליונית. כך גם גיבוריהם של יצירות רבות אחרות. זהו אולי כוחו המיוחד של ספר טוב. עבורי, גם יונס, חברי הבוהמה הספרותית הקרקטורית ויתר החברים ב"חי על המת", חיים בקרבנו עד היום. מן הסתם יוסיפו לחיות עוד שנים רבות.
"שלושה מהם", מאת: אהרון מגד, מבוא: אמיר גוטפרוינד. הוצאת אחוזת בית
נא להמתין לטעינת התגובות
