מדריך בן אל-מוות
שתי הוצאות ספרים נלחמו על תרגום "מאמר על המתודה", שהציב רבים מהכלים המודרניים לחקר התרבות והמדע
מלאכת התרגום הציבה בפני ד"ר דורפמן מספר אתגרים לא פשוטים. "בטקסט פילוסופי יש פחות חופש תרגומי, צריך לדייק במונחים ולשמור על אחידות", הוא מסביר. "עם זאת, בספר 'המאמר על המתודה' יש מאפיינים ברורים של טקסט ספרותי כך שבה בעת היה צריך לשמור על החיות, על הרעננות ועל הזרימה". יתרה מזו, "היה צריך לשמר את העתיקות של הטקסט, את תחושת התקופה ואת נסיבות החיים, ובמקביל להופכו לעדכני וקריא גם היום".
בבסיס החיבור עומד הרעיון שהחיים והמחשבה, המעשה והעיון, כרוכים זה בזה. דקארט מנסה לבסס שיטה של לימוד שיטתי, בכל תחומי החיים, תוך שהוא יוצא מהוודאי והפשוט אל הפרטני והמורכב, ומתחיל לבסס את העולם על בסיס יציב. כללי המתודה של דקארט נראים היום כמעט בנאליים, משום שהעולם המערבי אימץ אותם כמעט לחלוטין. המחשבה המערבית, ובעיקר זו המדעית, מבוססת רובה על הכללים שניסח.
ניסה לחולל שינוי בעצמו
תורתו של דקארט יוצאת נגד הממסד, ומנסה להצביע על בעיות ועל כשלים בפילוסופיה הקלאסית. הוא מנצל את התערערותם של מעמדה ההגמוני של הכנסייה והעולם הערכי הישן, כדי להטיל ספק בהנחות היסוד הברורות של אותה עת.
עם זאת, מדגיש ד"ר דורפמן, "דקארט מפוכח באשר למגבלות שלו, ואינו נופל למרירות או לציניות. הוא מבין היטב את המערכת שבה הוא פועל ומשתמש בה, מתוך הבנה שכדי ליצור המשכיות, חייב אדם להתבונן במה שעשו לפניו, אחרת כל אחד תמיד יתחיל מחדש".
זה טקסט הנפרס על פני שנים, משלב היבטים פילוסופיים ואוטוביוגרפיים, ומתעד נדודים פיזיים של דקארט המלווים בהתפתחות אישית ורעיונית. "מהטעמים הללו", הוא מסביר, "בחוגים מסוימים 'המאמר על המתודה' אינו נכלל בחומר הלימוד, ויש הנרתעים מהרקע המעט אישי שלו, כיוון שלכאורה יש בו כדי
לערער את חוזקו הפילוסופי".
דקארט מתחיל ב"אני", ומנסה לחולל שינוי בעצמו, תוך שהוא מיישם את כללי המתודה בחייו: צבירת ניסיון, טעייה, הסקנת מסקנות, המשך הדרך לפיהן וכך הלאה. הספקות נפתרים ב"אני חושב משמע אני קיים" - ומתוך "אני" זה יוצא דקארט להוכיח את קיום האלוהים והעולם.
האמת, שאותה מחפש דקארט, מקורה בשכל הישר אך גם בחיים עצמם. "במידה מסוימת זהו מדריך של המאה ה-17", מסביר ד"ר דורפמן, "אך בשונה ממדריכים בני זמננו, אין כאן הצלחה מהירה, ואין הטפה לאימוץ אורח חיים של מישהו אחר".
נדמה כי דקארט זוכה בעת האחרונה לעדנה ומספר מכתביו זכו לתרגומים, חלקם מחודשים, במרוצת השנים האחרונות. בצירוף מקרים יוצא דופן, את אותו "מאמר על המתודה" מתעתדת לפרסם גם הוצאת ידיעות אחרונות, בתרגומו של יהושע קנז.
מה פשרה של ההתעניינות הפתאומית שזוכה לה דקארט?
"יש צמא רוחני שמתבטא ברצון להבין תופעות ומהלכים, רצון למצוא תשובות. כמו כן התרגומים הקודמים התיישנו, והיום השפה העברית מגוונת ועשירה ומאפשרת לחדש ולרענן את תרגום הטקסטים העתיקים".
ד"ר דורפמן מעיד שגם מי שסולד לרוב מטקסטים כגון אלה יוכל למצוא בהם עניין. "אני עצמי", מעיד ד"ר דורפמן, "בהתחלה לא כל כך חיבבתי את דקארט. אך ככל שהתעמקתי בטקסט, מצאתי את עצמי לומד ממנו לא מעט, בעיקר על צניעות, על אמונה בדרך, על עבודה עם הממסד ועל חשיבה תוך שילוב בחיים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
