עיניים עצומות לרווחה – לראות בחושך
עבר כחודש מאז פטירתו של העיתונאי והסופר אהוד אשרי ז"ל. מי שמתגעגע לטורים העיתונאיים השנונים שסיכמו את אירועי השבוע, לביקורות הטלוויזיה המחוכמות, לאבחנות החדות, למילים המדויקות ולהתבוננות הצלולה במציאות מורכבת, מוזמן לקרוא את "לראות בחושך"
"לראות בחושך" הוא הספר האחרון שאשרי הוציא לאור. קדמו לו הספרים "זה יגמר בבכי", "בילי בלום אוהבת ככה", "משחק האמת והשקר" ו"נפש אחות". "לראות בחושך" מגולל בגוף ראשון את סיפורו של יריב טוב, שם קולע לדמות שמתאפיינת בהתעמתויות מקצועיות ורומנטיות. טוב הוא עיתונאי שהייתה לו תוכנית אירוח פופולארית בטלוויזיה עד שהחל לכתוב בעיתון על עוולות שמדינת ישראל גורמת לפלשתינאים, מעין דן שילון שהפך לגדעון לוי.
השינוי המקצועי גרם לטוב לאבד את מקום עבודתו בטלוויזיה, להפוך לאויב העם בעיני הימין, למשוך את תשומת לבו של השב"כ ולהיפרד מאשתו השנייה, גבי. הסיפור מתחיל זמן קצר אחרי פיצוץ שנגרם כשטוב פותח חבילה שיועדה לו במערכת העיתון בו הוא עובד. בעקבות הפיצוץ נפגעה ראייתו בשתי עיניו. בבית החולים הוא מנסה להיזכר מה קרה לפני הפיצוץ כדי להבין מי אחראי לו. טוב נאלץ להסתגל לחיים ללא ראייה, כשהסקרנות כלפי הסובבים אותו, בעיקר הסובבות, מתערבבת בפחד מפני העיוורון שאולי יהפוך לחלק מחייו.
עלילת הסיפור מתרחשת ברובה בבית החולים, מתחילת האשפוז ועד כחודש לאחריו. במהלך אותו חודש משחזר טוב בראשו את סיפור האהבה לאשתו: מהפגישה דרך ההתאהבות, המריבות, הנישואים ועד לפרידה. בד בבד, הוא נפגש עם צוות שוטרים שממונים על חקירת עניינו, ועם הרופאים אשר עמלים על הצלת מאור עיניו. טוב הוא דמות שקל להזדהות איתה, גם כשהוא פצוע ועיוור וגם כשהקורא מתוודע לחסרונותיו כגבר תלותי וקנאי. הוא אינטליגנטי ומשעשע ומלא כעס, שאפשר להבינו, כלפי מצבו החדש כנכה.
בהרהוריו על אשתו הוא משחזר בתיאור שייגע בכל נפש רומנטית איך ברגעי הכעס ההדדיים רק ייחל לחיבוק. כמעט במקביל הוא מפלרטט עם הרופאה והאחות המטפלות בו ותוהה איך הן נראות. המקרה של טוב מעורר את תשומת לבה של התקשורת, וכך הוא יכול לעקוב באמצעות הרדיו אחר מצב החקירה המטפלת באירוע שקרה לו. עם התגלגלות העלילה מתבהרות לטוב נסיבות חייו. דווקא הוא, פצוע ועיוור, כמעט מבודד מהעולם רואה נכוחה ומצליח, עם קצת עזרה מחברים, לפענח את תעלומת הפיצוץ.
איני בקיאה בביוגרפיה של אשרי ואת הפרטים שידועים לי עליו קראתי בהספדים שנכתבו אחרי מותו. גדעון לוי ספד לאשרי בעיתון
חלק גדול מהעלילה נע סביב סיפור האהבה של טוב לאשתו גבי וסביב קשיי הפרידה ממנה. הדמויות המאכלסות את הספר הן טיפוסים בחברה הישראלית: ימנים ושמאלנים, דתיים ו"רוחניקים" ניו-אייג'ים, תל-אביבים ומתנחלים. קל להפוך אותם לסטריאוטיפים, אבל אשרי נמנע מכך.
בטוריו כתב אשרי בשפה בהירה ומדויקת ולא נכנע לקלישאות. כך גם בספרו שגם הדמויות השוליות שבו היו יכולות להתפתח לדמויות מורכבות בעלות עולם משל עצמן, ומהותן אינה מתמצה בתפקיד שהן ממלאות בעלילה. היכולת לתאר דמויות מורכבות היא כנראה עניין שמצריך לא רק חוש ראייה מפותח, אלא גם יכולת התבוננות טובה והבנה בנפש האדם.
"לראות בחושך" מאת אהוד אשרי, הוצאת כתר, 2004
