"גיליתי את שורש הרע"
הבמאי והמשורר פרופסור יוסי יזרעאלי גילה במהלך העבודה על רומן הביכורים שלו את סוד הכתיבה. בראיון לקראת צאת ספרו החדש הוא מסביר את תחלואי החברה: "אנחנו הופכים אתוס תרבותי לפסטה"
אין כמעט תחום אמנותי שלא נגע בו - הוא במאי מוערך בישראל ובעולם, פרופסור באוניברסיטת תל אביב (כרגע בשנת שבתון בארצות הברית), הוא היה המנהל האמנותי של "הבימה" ושל "החאן" הירושלמי, כתב שלושה מחזות שאת אחד מהם, "החתונות של אמא", גם ביים, עיצב את התפאורה וחיבר את המוזיקה. במחזהו השני שיעלה ב-2009, הוא מתעתד גם לשחק. אה, והוא גם פרסם שישה ספרי שירה.
מבחינתו, ברגע שיצא לאור הספר שקיבל את השם "המשורר השביעי", הוא כבר יכול להמשיך הלאה ולכבוש את הפרויקט הבא.
"התחלתי לכתוב את הסיפור כמחזה, אבל תוך כדי כתיבה רציתי לומר כל כך הרבה דברים, ולהסביר כל כך הרבה התרחשויות עבר שרלוונטיות להווה של המחזה, שפתאום נפל לי האסימון והבנתי את ההבדל המהותי בין כתיבת עבר - 'מה קרה לפני' - של מחזה, לבין עבר של סיפור".
סיפור , אליבא דיזרעאלי, יכול להרשות לעצמו הרבה התרחשויות שאירעו קודם לתחילתו, כי את תוצאותיו מרחיבים ומפרטים תוך כדי הסיפור. "בסיפור אפשר להשתמש הרבה בלשון עבר, ואילו במחזה חובה לפרט אבל המסבירנות היא רעל דרמטי, כי היא מבוססת על מה שידוע, ופעולה דרמטית אמורה להתבסס על גילוי ואחר כך שינוי, ולא על דיווח של מה היה פעם".
עמק יזרעאל
ההבדל המהותי הזה בין כתיבת סיפור לכתיבת מחזה אינו נהיר למרבית המחזאים בישראל, טוען יזרעאלי.
"גיליתי את שורש הרע במחזאות הישראלית", הוא מסביר. "היא נשענת על הסברים של 'מה היה פעם' כפי שעושים בפרוזה, ולא כפי שדורשת הבמה. זה יוצר סרבולים בטקסטים, דמויות מיותרות ומונולוגים וידויים. במהלך הכתיבה הבנתי פתאום שבדרמה אסור לספר סיפור, אלא היא תפריט פעולות שהסיפור משתמע מתוכה".
הגילוי המרעיש של יזרעאלי, שלדבריו אף שיפר את עבודת התיאטרון שלו, גרם לו לוותר על המחזה ולהמיר את הסיפור שכתב לספר. ביקורתו של יזרעאלי על הבמאים המוערכים
בישראל אינה נעצרת כאן. "אני רואה קשר ישיר בין הרפרטואר של התיאטרון הישראלי הציבורי למלחמת לבנון השנייה", הוא אומר.
"הכל תולדה של היכולת שלנו להפוך אתוס תרבותי לפסטה, לעיסה רפויה ועייפה. נניח השחקנים, אי אפשר לעבור ממשחק בטלנובלה למשחק בקלאסיקה. אי אפשר להציג קלאסיקה בלי להתאמן, זה כושר משחקי שצריך לתחזק".
אז יזרעאלי החליט להציג משהו אחר. "'המשורר השביעי' הוא סיפור מוזר, אחר, ולא פשוט ומשמש מעין רנטגן של ירושלים", הוא מסביר. "סיפור שחושף את מה שקורה מתחת לפני השטח - רוחש ואפלולי, אבל זה בעצם ייצוג של כל הארץ".
יש משהו מפחיד בהתעסקות בחומרים האלה, לא?
"אני לא יכול ליצור אלא במה שמפחיד אותי. אם זה לא נמצא על פי תהום - זה משמים. אני תמיד פועל מהמקומות המסוכנים שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
