דוקטורט – מופע הארנבות של ד"ר קספר
באמצע שנות ה- 90 לא היה במוזיקה הישראלית שום דבר מהנה יותר ממופע הארנבות של ד"ר קספר, אבל כישלון הדיסק הכי טוב שלהם פירק אותם והשאיר הרבה כעס. 13 שנה אחרי, מפוכחים ומפוקסים, הם בדרך לדיסק חדש, עומדים בתור עם הקהל שלהם בלי שאף אחד יזהה אותם ומקיאים מהתרגשות לפני הופעות
באותה שנייה וחצי, שבה נדמה היה שישראל הפכה למעצמת רוק אזורית כשכל ארבעה מחוצ'קנים עם גיטרה מוצאים תקליט, הקספרים הביאו משהו רענן מאוד לדיסטורשן. גישה קלילה, פופית, עם דגש ניכר על הופעה בימתית על גבול הקברט.
ואז הגיעה קלישאת האלבום השני, שהכתה בהם בגדול. הניסיון להישמע "בוגרים" יותר לא עבד בקרב הקהל, ולמרות שירים מצוינים כמו "רדיו ג'ו" ו"אהובתי השונה", האלבום נכשל. תוצאותיו של הניסיון השלישי, אלבום לא פחות ממושלם בשם "הו הו" שיצא ב1995-, כבר היו קטסטרופליות. פרט למכירות דלות, הקספרים נתקלו בפעם הראשונה בתולדותיהם גם במועדונים ריקים. הפירוק היה בלתי נמנע, וכך גם הטראומה. בייחוד זו של ברזילי.
"מאוד נכוויתי", הוא אומר, "כי נתתי 20 שעות ביממה בכל רגע נתון ללהקה, מתוך הבנה של חשיבות התפקיד שלי כמבדר. אנטרטיינר. נעלבתי מהקהל. נתנו את מלוא הכבוד וקיבלנו מהם עגבנייה בפרצוף".
להב: "זה היה מעליב ברמות שאי אפשר לתאר".
ברזילי: "היום אני מבין שהמדינה הייתה אז באבל קשה. הייתה אופוריה בתחילת שנות ה-90שהתפוצצה, וגילו שזה היה סתם בלון מנופח שיצא לו האוויר. אז לא היה יותר מקום ללהקה כמו שלנו ואני לקחתי את זה על עצמי. שכנראה שאני לא מספיק טוב. הייתי
להב: "תבין, אנחנו באנו עם אלבום מופת, השלישי, שהיינו בטוחים שהוא מושלם". ברזילי: "התקליט היחיד שהיינו שלמים איתו. ולא לקח. מה זה לא לקח? ברמה מביכה. יושבים אנשי מקצוע של חברת תקליטים ואומרים לנו שאנחנו פיקציה. חוסר כבוד מטורף".
הטראומה של ברזילי גרמה לו לעקור לארה"ב, ולא לגעת שמונה שנים בגיטרה. הוא עבד עם מוזיקאים מקומיים, בייחוד עם ראפרים, אבל מי שהיה כוכב בישראל כבר בגיל 20, נאלץ לעבור תקופות קשות מאוד. "בגיל 28 התחלתי לעבוד בבתי קפה בניו יורק", הוא משחזר. "עבדתי בשביל גרושים. הכי לא נעים. וחייתי בתנאים הכי נמוכים".
להב, במקביל, דווקא עשה חיל, בייחוד מהצד ההפקתי. הוא הקים והפיק את ההרכב "היי פייב", ובהמשך ניהל את המחלקה הישראלית של חברת אן-אם-סי. ב2004- יצא אלבום הסולו שלו, "אדוני הממון", שלא זכה להצלחה מסחרית גדולה.
ואז, במסגרת הופעת ההשקה של האלבום, נרקם הקאמבק הראשון של הקספרים, שכלל את כל ארבעת החברים המקוריים. הציפיות של ברזילי מהופעת האיחוד בבארבי היו מינימליות. "הייתי בטוח שיגיעו 70-60 איש גג", הוא נזכר. "הרי עזבתי את הארץ בתחושה שאף אחד כבר לא שם עלינו".
אלא שבשעה שברזילי שטף כלים במנהטן, התרחש סוג של נס קטן. שירים מתוך האלבום השלישי, כמו "אחלום לנצח" ו"תראו אותי", הפכו ללהיטי רדיו גדולים בדיליי של שלוש שנים לפחות וגידלו דור חדש של מעריצי קספר, שלא ידעו את הלהקה על במה. מופע האיחוד הפך לשלושה מופעים, שהונצחו באלבום הופעה חיה.
כעבור שנתיים, כשברזילי חזר לציון פור גוד, כבר הוחלט על איחוד לכל דבר, הפעם בחיזוק נגנים חדשים. הלהקה הופיעה בכל חור בארץ, צברה אלפי מעריצים חדשים ותרגלה עליהם חומרים טריים. התוצאה היא אלבום הכולל עשרה שירים חדשים, שהראשון מתוכם - "היא כל הסיפור" - יוצא ביום ראשון לרדיו הסמוך לאוזנכם.
הראיון המלא במוסף תרבות מעריב ביום שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
