"כוכב נולד" מביכה ו"ראש בקיר" מעיקה
ב"כוכב נולד" ארזו את הפקלאות ונסעו לאודישנים בהודו - התוצאה שחצנית ומיותרת. "ראש בקיר" היא הדרך להרדים את תאי המוח לפני משחקי יורו 2008. ביקורת טלוויזיה
כוכב נולד, ערוץ 2
צביקה הדר מישיר את מבטו למצלמה, עיניו אומרות ענווה של מואר, ומתוודה. כן, הנסיעה של שופטי כוכב נולד 6 להודו נולדה כגימיק.
פחות משרצינו לאתר מועמדים לתחרות, רצינו להביא צבעים, קטעים, צחוקים. אבל שם בהודו, בין הררי הזבל לצחנה, לעוני ולדחיסות האנושית - מגיע המואר לנקודה המוארת של וידויו. הכל השתנה. חזרנו אליכם, אבל היינו אחרים.
צביקה הדר, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני אינם התיירים המערביים הראשונים שנסעו להודו, חזרו בתחושה שהמסע היה חוויה משנת חיים והחליטו שהדבר הכי דחוף הוא לרוץ לספר לחבר'ה על החדשות המרעישות.
קדמו להם רבים וטובים: החל מעורכו הראשון של מעריב, עזריאל קרליבך (שספר המסע המופתי שלו הוליד, אולי, את מיתוס התרמילאות הישראלית בהודו), וכלה באחרון החיילים המשוחררים שנסעו לנקות את הראש באמצעות התערובת הנצחית של שאנטי ברופי וחצי והמיטב של הכימיה המודרנית. אחרי כל אלה, השאלה היא מדוע הדר ושות' חושבים שחוויית הודו שלהם צריכה לעניין אותנו.
התשובה היא, שמאחורי הצניעות המוארת שקרנה ממונולוג הפתיחה של צביקה הדר מסתררת שחצנות כוכב נולדית טיפוסית.
זה היה מעיק, מביך ומיותר. לתוך ספיישל אחד ארוך נדחסו כל קלישאות התייר הישראלי המכוער ועלילותיו במזרח. ההתנשאות על ההודים המפגרים, מחופשת להערכה כנה על הסתפקותם במועט וההשלמה שלהם עם העוני; ההתלהבות מכך שאפשר להשיג שם פלאפל וסביח; הפליאה המטופשת, הילדותית, מכך שההודים, שהתיירות הישראלית היא פרנסתם, מדברים עברית; השריצה במושבות הישראלים וכמובן, האיצ'יקדנה וריקודי הבוליווד הבלתי נמנעים. פדיחה אמיתית.
בשביל מה היה צריך את זה? הרי גם כך שלב האודישנים בכוכב נולד הפך לספח מעצבן, כאשר כולם ממתינים כבר שהעונה תתמקד בכשרונות ולא בשטויות.
במחשבה שנייה, האם ייתכן שכחלק מהאבסורדים הערוץ שתיימיים, הספיישל הזה יזכה איכשהו להיחשב כסרט תעודה, או "תוכן רב תרבותי" או איך שקוראים לזה? פחד.
ראש בקיר, ערוץ 10
לכאורה, זאת אם כל ההגבהות למרכז הרחבה: השרב הראשון של הקיץ בקושי הספיק להגיע, והנה מישהו כבר הטיח בנו שעשועון מפגר על תקן מופע חימום לפני משחקי הכדורגל של טורניר יורו 2008.
לא סתם מפגר, אולטרה מפגר. בשקט אפשר לומר, שקונספט כל כך מטופש לא נראה בטלוויזיה המסחרית שלנו ב-15 שנותיה. המילים "עונת המלפפונים" ו"שערורייה" כבר מעט נכתבות פה מאליהן.
"ראש בקיר" נראית כך: שתי קבוצות, שלושה מתחרים בכל קבוצה, מנסות להידחק לתוך חריץ בצורת גוף אדם, שפעור בקיר שמתקדם לעברן במהירות. הצליחו- קיבלו נקודות, לא הצליחו- יעופו לתוך בריכת מים.
הרעיון המטופש, מעין טטריס אנושי, נולד ביפן. איך לא, הרי זו ארץ השעשועונים הביזאריים. אבל באורח פלא, מין נס קטן של פוסטרמודרניזם, הפיגור הזה עובד. כי אם כבר פיגור, אז שיהיה טרי ומרענן ומשונה ברמות שלא היכרנו.
ואם כבר פיגור, אז שינחו אותו שי ודרור, שתמיד יצליחו להגניב פנימה את הטירוף ואי-דפיקת החשבון שלהם (אתמול, אחת מהקבוצות כונתה "הגרמנים". שי ודרור לא הפסיקו לנגן על הרמיזות הנאציות, נוגעים בגבול התקינות הפוליטית).
ואם כבר אליפות כדורגל, אז לפחות עם מופע חימום שמנטרל את תאי המוח כהכנה למשחקים המשעממים עד מוות.
נא להמתין לטעינת התגובות
