ראשי » תרבות » טלוויזיה

עודד מנסה - ראיון עם עודד ליאופולד מ"רבעיית רן"

עודד ליאופולד שונא להתראיין, שונא את תרבות הסלבריטי ושונא את הצורך למכור את עצמו. אולי בגלל זה, אחד השחקנים המוכשרים בסביבה הוא כמעט אנונימי. עכשיו הוא מגיע לטלוויזיה, לסדרה "רביעיית רן" ביס, ואפילו מתאמץ לדבר

  במהלך הטיפוס המפרך במדרגות הבניין המאוד חסר ייחוד ברחוב המאוד חסר ייחוד ואפילו די מג'ויף בדרום תל אביב, שם מתגורר עודד ליאופולד, חשבתי, בין התקף לב אחד למשנהו, שאני די מרחם על שחקן מוכשר שצריך להתגורר באזור כזה, ושזה כנראה מה שקורה למי שלא יודע לשחק את המשחק התקשורתי שיהפוך אותו למה שהרבה יותר חשוב להיות מסתם שחקן מוכשר בימינו: כוכב.

הוא לא מרוויח מספיק בשביל דירה בצפון תל אביב. כמה חבל. חבל, כי מדובר באיש בעל איכויות נדירות בתיאטרון הישראלי. גם שחקן טוב, גם יודע לרקוד ולשיר, גם מחוספס מבחוץ ורגיש מבפנים, וגם גבר?גבר. ובכל זאת, יודה הקורא הממוצע שאין לו מושג ירוק מי זה עודד ליאופולד.

באמת חבל שהוא צריך לגור בחור כזה. אבל אז סיימתי את הטיפוס המעיק ואחרי שעשיתי צעד אחד לתוך הדירה ונחשפתי לנוף המדהים של קו החוף התל אביבי שנפרש מהמרפסת ולבריזה המעולה, הבנתי שטעיתי לגמרי. בדיעבד, הניגוד בין הטיפוס המפרך במדרגות העלובות לדירה המעוצבת ולנוף המרהיב הוא מטאפורה לא רעה לנושא הריאיון הזה.

הדרך לריאיון עם עודד ליאופולד הייתה קשה ומתישה (זה החלק של המדרגות). לפני כמה חודשים היינו אמורים לראיין אותו לרגל התפקיד היפה שהוא עושה בהצגה 'החגיגה', הפקה משותפת של הקאמרי והבימה.

ליאופולד התלבט, הסכים, לא הסכים, הסכים שוב, אבל בלי להצטלם, ובאופן כללי עצבן את כולם והכתבה נפלה. כתבה אחרת שכן יצאה לפועל, שנתיים קודם, במוסף "סגנון" של "מעריב", עברה גם היא כמה וכמה מדורי גיהינום. עכשיו ניסינו שוב והייתי חייב להסיר מהדרך את שאלת ה'למה אתה כל כך מעצבן בכל הנוגע לתקשורת?'.

"אני כנראה לא שחקן במובן הקלאסי של המילה", הוא עונה, "לא יודע מה להגיד, אבל לא נעים לי ברמות קיצוניות להיות ככה במרכז העניינים, ושינסו לפענח ולפצח כל מיני פיצוחים של האופי שלי. למי אכפת מה יש לי להגיד על עצמי? עשיתי משהו ששינה את פני העולם או המדינה? כולה עושה את העבודה שלי כשחקן. פשוט נראה לי שאין לי כישרון לזה".

מה פירוש "אין לי כישרון לזה "?
"בדיוק דיברתי עם הגר (הגר בן-אשר, שחקנית, קולנוענית, בת זוגו של ליאופולד) על למה אנחנו כל כך סובלים ופוחדים להתראיין. היא אמרה שמה שקורה לה זה שהיא עונה תשובות לא נכונות, ואז נורא מעייף להתמודד עם זה. אני חושב שזו הגדרה נכונה.

איכשהו אני אומר דברים שאחר כך, כשאני רואה אותם מודפסים, הם נראים לי מטופשים או שאני לא עומד מאחוריהם. אני מאשים בזה רק את עצמי. לא אוהב להרגיש שאני צריך למכור את עצמי. מי שרוצה לראות אותי על המסך או על הבמה, שיראה, ומי שלא, אז לא. כשאתה הולך למכולת, החנווני לא מנסה לשכנע אותך שהחלב טוב".

נו , באמת, זו נאיביות. הרי אתה, השחקן, מוכר את עצמך. אתה החלב. אתה המוצר.
"אני רואה בזה סכנה גדולה מאוד. הדיבור עליי, עם תופעות של הערצה שמגיעות עם זה, תופעות של סלבריטאים שעובדים בלהיות סלבריטאים - כל זה דוחה בעיניי. אני פוחד שזה יעשה אותי לא חד. שאני לא אדע אם מראיינים אותי כי עשיתי תפקיד טוב, או נותנים לי תפקיד טוב כי עשיתי ריאיון טוב. האופציה השנייה מאוד מפחידה אותי. לפחות כרגע אני בטוח מה נובע ממה, וטוב לי עם הביטחון הזה".

אולי בגלל זה לא הפכת לכוכב שחשבו שתהיה?
"לא יודע אם בגלל זה, ולא יודע איך מגדירים כוכב. אם אני קם בבוקר בתחושה טובה ומרגיש כוכב, אז אני כוכב. אם לא, אז לא. עשיתי בחיים בחירות שלא שירתו במיוחד את הקריירה שלי. פעמיים קמתי ממקום עבודה מסודר ויציב בתיאטרון ונסעתי לעולם לטיולים ארוכים. זה קטע את ההתפתחות

שלי בעבודה, אבל הוסיף להתפתחות שלי כבן אדם.

אני גם לא מגדיר או רואה את עצמי רק כשחקן. יש עוד דברים שאני אוהב ורוצה לעשות. אני אוהב לנגן, בניתי אולפן הקלטות קטן פה בדירה ואני מקווה שייצא מזה משהו יום אחד, אני מדריך שיט במרינה ובכלל החלום שלי זה להיות נגר".

נגר?
"כן, נגר. לבנות משהו. לייצר משהו שנשאר. אני טוב בזה".

עודד ליאופולד, 33, יליד חיפה, אחד מארבעה אחים, הוא בוגר בית צבי, ובעברו תפקידים מרשימים בתיאטרון הספריה (' מלחמת טרויה לא תפרוץ', ' אחים בדם'), בקאמרי ('המלך ליר', 'החגיגה', 'המלט') ובקולנוע ('הבועה'). בכל התפקידים האלה הוא לא בדיוק האיש הכי נחמד.

לפחות לא מבחוץ. בוגד, רוצח, מזיין וזורק, זומם מזימות, מרביץ לאשתו. ליאופולד הביתי הוא אחר לגמרי. שפת הגוף שלו עדינה מאוד, העיניים הכחולות רכות והוא מגיש מבחר מתוקים עם הקפה. "זו החולשה שלי. כל דבר מתוק חדש שיוצא אני חייב לנסות. בגלל זה אני רץ עשרה קילומטרים שלוש פעמים בשבוע. כדי לאכול ממתקים".

מתוק . אז איך זה שמלהקים אותך כל הזמן לדמות המניאק?
"זה עניין חיצוני בלבד, אני חושב, וזה משהו מאלוהים. לא בחירה שלך. משהו בקול שלי, בפנים, במבנה הגוף, לוקח לכיוון הזה. אני יכול להזדהות עם כל דמות שאני עושה ולהיות הסנגור שלה. אני לא מאמין שיש אנשים רעים בעולם. רק אנשים סובלים. חלק מוציאים את הסבל שלהם בלעשות רע לסביבה שלהם".

גם ב'רביעיית רן', הסדרה החדשה מבית היוצר של גיורא יעקובי ואורן יהלום, שעלתה השבוע לאוויר ביס, הוא מגלם סוג של מניאק סובל. הסדרה עוקבת אחרי רביעיית אחים תאומים בני 32, ובסרט דוקומנטרי שנעשה על חייהם. ליאופולד מגלם את איתן, כביכול האח היציב, האחראי והמסודר ביותר. זה שיש לו ילדים ואישה (מיכל ינאי), אבל מנהל רומן בסתר עם גבר. "זה אדם שמגיע מרקע שבו הומוסקסואליות פסולה לחלוטין", אומר ליאופולד, "אפילו הוא עצמו רואה בזה משהו פסול, אבל הוא פשוט כזה והוא צריך להתמודד עם זה".

היה קשה לשחק את זה?
"אם הוא היה נשאר בארון, היה לי יותר קשה לשחק את הפאסדה כל הזמן. בגלל שהוא יוצא מהארון ומתעמת עם האנשים בחייו, אז היה יותר קל לשחק את הדילמה והקונפליקט".

יש לך סצנות סקס די נועזות עם עידן רבינוביץ.
"ניסיתי להזכיר לעצמי שזה בדיוק כמו לעשות את זה עם אישה. באתי קצת יותר מתוח, אבל זה כבר היה בסוף הצילומים והתחושה הייתה של תכף נגמר. בסופו של דבר זה היה פחות קשה ממה שחשבתי".

במהלך צילומי הסדרה פגש ליאופולד את מי ששיחקה את אחותו והפכה לבת זוגו, הגר בן?אשר. "זה התחיל משיחות וחברות שנעשתה יותר ויותר עמוקה", הוא מספר בחיוך. "לקראת סוף הצילומים היה ברור לשנינו שיש משהו מעבר וזה התגלגל לרומן שנמשך כבר תשעה חודשים".

אתה נראה מרוכך לידה.
"אני חושב שאני פשוט מרוכך בבית, בגלל זה היה לי חשוב להיפגש פה ולא בבית קפה. אבל כן, יש איזה אלמנט של מגע נשי שהיא הכניסה הביתה. אתה רואה את הכיסוי הזה על השולחנון עם העציץ (הוא מצביע על איזה שמאטע רקום לבן)?

אם הייתי גר לבד אולי היה לי עציץ, אבל אתה לא יכול להיות סטרייט ושיהיה לך כיסוי כזה. זה מגע של אישה. תגיד, גמרנו? ברוך השם. רוצה לשחק פלייסטיישן?".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...