מסבתא רבתא ועד נחום תקום
הבאר שבעים מעדיפים להגות בO את כל מה שאמור להיות U, כולל גוגל. סבתא רבתא, ביטוי שנשמע בימים האחרונים ללא הפסק במהדורות החדשות הוא ביטוי לגיטימי אך כך גם רב-סבתא. וגם: מאיפה הגיע נחום תקום
הטרגדיה המסעירה של הילדה רוז פיזם חשפה מבוך משפחתי הדורש מורה נבוכים לשוני. במוקד הסיפור התייצבה ויויאן רג'ואן, שכונתה בתקשורת "סבתא רבתא", אמו של הסבא.
הביטוי "סבא רבא" מופיע בתלמוד, אך לא במשמעות המשפחתית של אבי הסב. "סבתא רבתא" אינה מופיעה במקורות, אבל ההטייה הזו לגיטימית. למשל, נינווה היא בתרגום אונקלוס "קרתא רבתא", כלומר, העיר הגדולה.
ככלל, המקורות היהודיים אינם מציעים שמות לדור שמעל לאב. לכל היותר נקרא הסבא של מישהו "אבי אביו" או "אב". סב וגם סבא הם בתנ"ך ובתלמוד פשוט אנשים זקנים. רק בעברית החדשה הפכו סבא וסבתא, ובעקבותיהם סבא רבא וסבתא רבתא, לחברים לגיטימיים במשפחה.
לצד הביטויים בארמית מופיעים גם הביטויים בעברית: "סבא גדול" ו"סבתא גדולה". במאמר משנת 1954 ב"לשוננו לעם" מזכיר הבלשן מאיר מדן כינוי נוסף לאותו תפקיד: "אב שילֵש". "שילש" במקרא הוא בן הנכד, כלומר, נין. וויוויאן היא לפיכך "אם שילֵשה". כותב מאיר מדן: "לפני זמן פנה אלי בשאלה ילד מאושר, שאביו
כשעניתי לו 'זהו אב שילש' שאלני הילד: 'טוב, אבל איך אקרא לו בכינוי של חיבה? הלא קצת קשה לקרוא לו אבא שילש?'. באותה שעה עלתה בלבי הצעה ואמרתיה לו, והרי היא גם לפניכם: 'רב סבא', כדרך שאנו אומרים 'רב סרן', 'רב סמל' וכדומה. הילד קיבל הצעה זו ברצון, ואני מקווה שתהיה לרצון גם לאביו-שילשו הישיש".
למותר לציין ש"אב שילש", וכמוהו "אב ריבע" שהוא סבא של סבא, נעלמו מהנוף הלשוני. "רב סבא" ו"רב סבתא" של מדן מפגינים לעומת זאת נוכחות יפה.
ולמי שחשב שבימי התלמוד החיים היו פשוטים יותר, דוגמית מדיון פוסט-מקראי בשאלות מותר ואסור במשפחה, במסכת יבמות: "מה הם שניות? אם אמו, ואם אביו, ואשת אבי אביו, ואשת אבי אמו, ואשת אחי האב מן האם, ואשת אחי האם מן האב, וכלת בנו, וכלת בתו; ומותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו, ואסור בבת חורגו; וחורגו מותר באשתו ובתו, ואשת חורגו אומרת לו: אני מותרת לך ובתי אסורה לך". אתה הבנת את זה, רוני?
אורן עמית, פעיל תרבות וחברה מבאר שבע וחובב לשון שם לב כבר מזמן שהבאר שבעים אוהבים להחליף את התנועה U בתנועה O. הם יבקשו במכולת קופסת טוֹנה במקום קופסת טוּנה, וילכו לבלות בסנוֹקר במקום בסנוּקר.
החידוש הבאר-שבעי האחרון: גוֹגל, הוא מנוע החיפוש המיתולוגי. אורן כותב: "רק אתמול ישבה אתי באר-שבעית שגילתה לראשונה את השורוק בגוגל!". אז כמה פעמים מופיע "גוֹגל מוגל" בגוֹגל?
סיגל, אמא של גיא מסוגיית אמבונגר ("הזירה הלשונית" 15.8) מספרת על ביטוי ששמעה לאחרונה: "מלבישה פנים", כלומר, מציגה כלפי חוץ כאילו הכול בסדר, בלי לחשוף את ההרגשה האמיתית.
למשל: "כואב לי נורא, אבל אני מלבישה פנים ויוצאת לעבודה". סיגל מציבה את הביטוי בין "מעמידה פנים", "זוקפת את גווי", "לוקחת נשימה עמוקה", וגם הביטוי האנגלי "put on my face". ראיתם איך סבתא רבתא ויוויאן הלבישה פנים במסיבת עיתונאים?
במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב נפתחה בשבוע שעבר תערוכה חביבה של צעצועים מכל העולם. הצעצועים נועדו בעיקר להפעלה ולהנעה באמצעות טריק כלשהו, אבל אין בהם שבב דיגיטלי או מנוע כלשהו. אלה צעצועי הפיזיקה הישנה.
רוב הצעצועים הם מן המאות ה-18 וה-19, ואפשר למצוא ביניהם את "מלקט פטריות הכמהין" שבמשיכת חוט חובט על גב החזירון שלו, ורקדנים זעירים העומדים על תוף ומתחילים לרקוד כשמכים בתוף. יש גם רובוטים משנות הארבעים, שיש להם שורשים עוד מהמאה ה-18, והם עצמם הסבא-רבאים של הרובוטריקים.
התערוכה נקראת "נחום תקום וחברים", ואכן, ל"נחום תקום", בובה המכילה משקולת וקמה על רגליה גם כמשליכים אותה על גבה או על פניה, אחים בכל העולם. האח הרוסי הוא "וואנקה סטאנקה" (וואנקה-תקום), והוא החשוד העיקרי בהשראה לשם העברי, בזכות השם הפרטי והחרוז. הגירסה הגרמנית קרויה בשם ארוך הנגן Stehaufmenchen (תקום, בן אדם!).
הצעצוע האנגלי נקרא bobo doll, על שם בובו הליצן ששימש דגם לדמות. בובת בובו התפרסמה בזכות מחקריו של החוקר אלברט בנדורה, שהשתמש בבובה הנופלת-וקמה לבדיקת רמת האלימות האנושית, ועל שמו "ניסוי בנדורה", או "ניסוי בובו דול". ליצני קרקסים פופולאריים הם מקור לשמם של צעצועים רבים. פוליצ'ינל הליצן נתן את שמו לבובת חוטים, וכמוהו האנסוורסט הגרמני ופטרושקה הרוסי. "נחום תקום" עצמו נקרא בעברית בעבר בפי הירושלמים "איש קם חיש", כנראה בעקבות הגירסה הגרמנית.
על אחד המדפים בתערוכה מופיעה להקת פורפרות, אותם חרוטים הקשורים בחוט ומושלכים להסתחרר על הקרקע. מקור השם הוא ערבי, ובערבית יש לו גירסאות שונות כמו פֻרפירה, פֻרפֻרייה, פֻרפארה בעיראקית, וגם פֻרירה.
חוקר ירושלים יעקב יהושע כותב: "ממשחקי החנוכה אני זוכר את הפוריראס, דהיינו הסביבונים שמטילים על הרצפה במשיכת חוט ארוך". הפורפרה נכנסה לעולם הדימויים הישראלי, כמו במערכון "הסיידים" של הגששים: "אל תסתובב לי שם כמו פורפרה". היא אחראית גם לפועל "לפרפר" (פ' רפה) שפירושו בשפת הכדורגלנים לעבור כמה שחקנים בדרך אל השער, כמו פורפרה.
הפורפירה היא אמו החוקית של הצעצוע היהודי סביבון, שעל שמו ניטש קרב. יהודה גור קורא לו במילונו בעקבותיה "פַּרְפָּרָה". ביאליק הציע לקרוא לו "כִּרכָּר", ומנדלי מוכר ספרים "חזרזר". המילה שניצחה, "סביבון", היא חידוש של איתמר בן אב"י בן החמש, על פי עדותו, אך יש טוענים נוספים לאבהות.
ובענייני משחקים ונוסטלגיה, דייוויד סלע, האיש של אתר נוסטלגיה, שואל: "מה מקור המונח 'קונים' (במלעיל), בו היו משתמשים במשחקי ילדים כגון חמש אבנים, קלאס וכו', כדי לציין דרגות או שלבים במשחק?" למדור אין מושג, כל תשובה תתקבל בעניין.
דקלה שואלת - כיצד יש לומר: חביתת-יָרָק או חביתת-יֶרֶק?
בתנ"ך יש הבחנה. יָרָק הוא פרי האדמה (כמו ב"ארוחת יָרָק" ו"גן יָרָק"), ויֶרֶק הוא כינוי כללי לצמחייה ירוקה, כולל עשבים וצמחי בר. בעברית החדשה יֶרֶק הוא פרי האדמה, ויָרָק נחשבת מילה מליצית. אז שתי המילים נכונות, אבל יש להתחשב בלוקיישן, ואצל מוכר הסביח רצוי בהחלט לבקש חביתת יֶרֶק.
מירי אורן וגם דני שואלים: מהיכן מקור המילה 'פריץ' במובן של אציל פולני ?
פריץ היא מילה תנ"כית, ופירושה עריץ ואכזר, כמו בפסוק "בן פריץ שופך דם". היהודים השתמשו כבר מהמאה ה-15 במילה כדי להביע את דעתם על בעל האחוזה שלהם בלי שיבין, ועוד בהברה אשכנזית: פּוֹרֵץ, במלעיל.
תמר הרפז שואלת: מה מקור הביטוי: "ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן"?
המקור הוא בלדינו: "ס'לבנטרון לוס פיפינוס פארא אהאלבאר אל באצ'באן" (קמו המלפפונים להכות את הגנן). גירסה שקיבלתי במייל רק השבוע: "ויקום הגזר ויכה את הגנן".
גילה כותבת: תוך נסיעה משפחתית התעוררה אצלנו התלבטות: האם בית הספר התיכון נקרא כך על שום היותו בתווך, באמצע (כמו הים התיכון), ואם כן באמצע מה בדיוק, או שמא מלשון הכנה לעתיד?
מונחי החינוך הגיעו אלינו בעיקר מגרמנית, וכך תורגם Grundschule , מילולית, ל"בית ספר יסודי", ו-Hochschule מילולית ל"בית ספר גבוה". בית הספר התיכון נקרא בגרמנית Oberschule, בית-הספר שמעל (היסודי), והמחנכים העבריים קבעו את שמו ל"תיכון" בהיותו בתווך, בין היסודי והגבוה.
דור לזר שואל: כיצד יש להגות בעברית את תרגום המילהshell . צֶדֶף, צְדָף או צְדָפָה, ומה מקור הגרסאות השונות?
צֶדֶף (shell) הוא החלק הקשה והמבריק שאנו אוספים על שפת הים, ברבים צדָפים. צִדְפָּה (clam, oyster) היא בעל החיים המוגש במסעדות יוקרה ובשרו נאכל מתוך הצדף, וברבים: צדָפות. צֶדֶף היא מילה שהופיעה בעברית בימי הביניים בהשפעה ערבית, בעוד צִדְפָּה היא מילה חדשה שנגזרה ממנה. צְדָף היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפים", שהילדים הוגים במלעיל. צדָפָה היא צורה דיבורית שנגזרה לאחור מ"צדָפות".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
