ריאליטי מסוכן: אושרת קוטלר-בנגל בעקבות טרנד הקואצ'ינג
טרנד הקואצ'ינג צבר תאוצה בשנים האחרונות והפך למשהו בלתי נפרד מחיינו האישיים, מעולם העסקים וגם מהפריים טיים הטלויזיוני. אושרת קוטלר - בנגל, שסרטה הדוקומנטרי על הנושא ישודר הערב בערוץ 10, יצאה למסע בעקבות התופעה. "הקואצ'ינג נובע מחשיבה אמריקאית קלאסית וטיפוסית שהכל צריך להיעשות מהר, לכל דבר יש פיתרון זריז, אבל החיים מסובכים יותר"
התוצאה של הטרנד הזה, כמו טרנדים אחרים שהגיעו מאמריקה הגדולה כדי לשנות את חיינו, חיובית במקרים מסויימים. חברות מסחריות רבות הגיעו להשגים גדולים אחרי שנעזרו במאמן עסקי זה או אחר, חברות קטנות שביקשו לצמוח קיבלו כלים חדשים במסלול להצלחה ואנשים רבים פקחו את עיניהם אל מול היכולת האישית שלהם לפרוח, אבל התמונה הכללית לאו דווקא נעימה.
אושרת קוטלר-בנגל יצאה למסע בעקבות התופעה שהחלה בקטן לפני עשר שנים והפכה לכזו שממלאת כיתות שלמות בבתי ספר, לא תמיד מוסמכים, המלמדים אנשים מן השורה להפוך למכתיבי סגנון חיים. מאופנה ועד תזונה, ממציאת אהבה ועד צמיחה כלכלית. תוצאות המסע הזה בסרט הדוקומנטרי "שגעון הקואצ'ינג", שישודר הערב בערוץ 10.
למה בחרת להתמקד דווקא בקואצ'ינג?
"בחרתי בנושא כי כשאתה מסתכל ימינה ושמאלה אין אדם שלא מסתובב עם מאמן אישי. בקרוב יהיו גם מאמנים אישיים לכלבים וחתולים. הריבוי הזה הופך את התופעה לעצומה. הקואצ'ינג אמנם הגיע לארץ לפני עשר שנים, אבל התופעה התפשטה ב4-5 השנים האחרונות. עד אז היא הייתה שמורה בעיקר לאנשי עסקים וחברות, היום מדובר בקואצ'ינג אישי שנוגע בכל תחומי החיים שלנו. נכון שעשו תחקירים רבים על הנושא, אבל עד היום לא התעכבו לעשות תחקיר על מה מתחבא מאחורי התופעה, מי מפקח, מי מוסמך ומי יכול להיות קואצ'ר".
"מה שקורה לקואצ'ינג היום מאד מזכיר את מה שקרה למקצועות הרפואה האלטרנטיבית כשהם הפכו לטרנד. ההסמכה לא ברורה ואף אחד לא מפקח על האנשים שמגיעים כדי לשנות את חייך. אנשים נופלים עמוק, חזק ומהר".
קוטלר סוקרת בתוכנית את התפתחות הקואצ'ינג בארץ, מניצניו הראשונים בתחום העסקי ועד כניסתו אל תוך הבתים שלנו. אחד המפגשים המערערים יותר הוא המפגש בין לינה, בחורה מצליחה שהדבר היחיד שחסר בחייה הוא אהבה ובן זוג, ובין מאמנה האישי שמבטיח, תוך עשרה מפגשים, לעזור לה למצוא את שביל הזהב אל האהבה הנכספת. לצופה מהצד ניכר כי משחק הרגשות הזה יכול בקלות להיכנס תחת סעיף כבד של ניצול החולשות והמטען הרגשי שכל אחד מאיתנו צובר בחייו.
הרגשת שמדובר בניצול?
"אני לא אקרא לזה ניצול. במקרה של לינה, המאמן האישי לא מגיע ממקום רע. אף אחד מהמאמנים האלו לא מגיע ממקום רע, אבל הם מתפקדים ממקום לא מקצועי ויש כאן סכנה. עקבנו אחר התהליך של לינה במשך חודשיים וחצי ובנקודה בה מצאנו אותה היא לא מצאה בן זוג. ההפתעה הגדולה היא שלאחר שנה לינה נמצאת בזוגיות ואפילו בהריון, כנראה שמשהו כן עובד אבל קשה לי להאמין שעשר פגישות יכולות לעשות את העבודה".
היכן טמונה הבעיה לדעתך?
"אני חושבת שהעדות הטובה ביותר לבעיה הייתה העדות של הפסיכיאטר שמתראיין בתוכנית, אילן רבינוביץ', שהוא אחד הפסיכיאטרים העסוקים בארץ. הוא אמר באופן חדש משמעי ש50 אחוזים מהפצ'יינטים שלו הם נפגעי קואצ'ינג. אדם שסובל מOCD וחושב שזו לא בעיה פסיכולוגית וכל מה שצריך זה להתאמן, מגיע לאימון ומגלה שאי אפשר לפתור כך את הבעיה. הוא נכנס לדיכאון ונופל. אנשים מגיעים לפסיכיאטר במצב קשה וזה תהליך מסובך של לתקן את פגעי הקואצ'ינג".
"זה לא ניצול, אלא חפיפניקיות", מוסיפה קוטלר, "הקואצ'ינג נובע מחשיבה אמריקאית קלאסית וטיפוסית שהכל צריך להיעשות מהר, לכל דבר יש פיתרון זריז, אבל החיים מסובכים יותר. זהו שורש הבעיה".
מה דעתך על הקואצ'ינג הטלוויזיוני? אותן תוכניות שמציגות תהליך מסויים של אימון, בדרך כלל מאד אישי.
"בעיניי זהו הריאליטי המסוכן מכולם. בניגוד ל"הישרדות", "היפה והחנון" ואפילו "הדוגמניות" שם ברור לך שאתה בתחרות, ויש כללים ומידת השעשוע מובילה את העניין. הז'אנר של "משפחה חורגת" או "סופר נני" מתיימר להביא לך את המציאות עצמה, שום תהליך לא מתחיל ונגמר בתוכנית אחת או בחודש אחד והסצנות הטעונות שמראות התקדמות כביכול לא מתרחשות באופן ספונטני. מה שעושים בתוכניות
"כואב הלב על האנשים האלה שעוברים חוויה כואבת. יש אנשים שהשתתפו בתוכניות כאלה ופחדו להתראיין לתוכנית שלנו, הם תיארו תחושות מאד קשות. למשל זוג שנאמר לו שעליו להשכיר את הדירה שלו, ונוצר מצב לא נעים מול המצלמות. הם כבולים בחוזים דרקוניים ואסור להם לדבר ולגלות טפח ממה שהתרחש באמת".
אחת המסקנות המאד כואבות וברורות בתוכניתה של קוטלר, היא העובדה שאין בארץ אכיפה נכונה של התחום. לפני כשנה הוגשה הצעת חוק על ידי חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב מ"ישראל ביתנו", שמטרתה להסדיר את תחום העיסוק בקואצ'ינג בארץ, לרבות פיקוח על מבחני הסמכה ודרישות סף, קביעת קוד אתי וענישה פלילית למי שאינו מקפיד על הכללים. עם זאת, ההצעה עדיין לא אושרה על ידי הכנסת.
בינתיים, הכיתות מלאות בתלמידים שמבקשים להיות קואצ'רים ובמורים שאינם בעלי הסמכה נכונה והתחום, כפי שנאמר לא פעם במהלך התוכנית, פרוץ לחלוטין.
"מה שאני מנסה לומר בתוכנית הוא שאתה לא יכול להתאמן על כל דבר ולא כל אדם הוא בר אימון. עושה רושם שזה עובד מצויין בעסקים, שם תחום האימון העסקי קיים מספיק שנים ואתה יכול לבדוק את הרקע של הקואצ'ר והאם הוא עבר את ההסמכה המתאימה. יש שם בקרה של ניסיון והסמכה. הבעיה היא באמת באימון האישי, יש הרבה אנשים שנפגעו מהתהליך, מרביתם אנשים משכילים ומצליחים שמתביישים בכך שנפלו בפח הזה", מספרת קוטלר, "אני מקווה שמישהו ימסד את העניין, אני מקווה שיקבעו מי יכול להיות קואצ'ר ומי לא מתאים או לא מוסמך מספיק לכך".
את יכולה לחזות מה יקרה בתחום בעתיד?
"קשה. זה בהחלט חלק מתסמונת הניו אייג', אבל אף פעם לא התיימרתי לחזות מה יקרה. אני מאד מקווה שיקרה מה שקרה לתחום הרפואה האלטרנטיבית שעבר מיסוד מסויים והיום אנחנו יכולים לבדוק ולראות מה עוזר לנו ומה אנחנו באמת מקבלים בטיפול".
"בקואצ'ינג יש ממד חיובי, זה כלי שיכול להיות טוב אם יודעים איך להשתמש בו. אי אפשר לחזות מה יקרה באופן גורף, אבל צריך להסתכל על זה בצורה ביקורתית, לקבל את ההמלצות הכי מקצועיות ולדעת שהקואצינג האישי, בעסקים, בקריירה ובכל נושא אחר בא להעשיר אבל צריך להעשות על ידי אדם שמתאים לכך".
שיגעון הקואצ'ינג, יום ד' ה-16 בנובמבר, 21:00, בערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
