האח הגדול מסכם הכל: טור פרידה
אחרי שעות ארוכות של צפייה במעלליהם של שפרה, יוסי והחבורה מהווילה, מסכם טמיר כהן את החודשים האחרונים שהיו עמוסים בתככים, מזימות וניתוחי אופי קטלניים. ככה זה בריאליטי
מאחורי הקלעים של האח הגדול צילום: יח''צ
העונה החלה עם דורבן אחד ועוד הרבה מתמודדים חיוורים מסביבו. לא פעם ולא פעמיים הייתה תחושה שליהוק כושל במיוחד יצר מוצר טלוויזיוני ממכר ומשעמם גם יחד. משהו בפורמט של "האח הגדול" - בזמינות שלו בכל שעה ובפשטותו - מושך פנימה, לתוך הבית, וככל שהעונה התקדמה, עלה גם סף העניין של הצופים, לצד העניין הציבורי.
אחרי שבחברנו במי לתמוך, עם מי להזדהות ולא פחות חשוב את מי לשנוא, נכנסנו כולנו עמוק לתוך התכנית. הופתעתי לגלות כמה אפקטיבי הפורמט ואיך כל מריבה בתוך הבית יצרה אמוציות דומות גם אצל הצופים. מדהים איך כל מילה שנכתבה על אחד המתמודדים גרמה לויכוח בין שני המחנות שנוצרו, הפרידמנים והבובלילים.
אתמול נורתה הירייה האחרונה בעונה והתברר לנו שאכן המדינה נשארה כשהייתה. אני לא מדבר על נבואות השחור של תומכי הפרידמנים שביכו מראש את המשמעות של זכייה של יוסי בובליל בתכנית, כאילו היא תהיה הסוף של מדינתנו. אני מדבר על מגזר שלם מגויס ואיתו גם התקשורת (יש שיאמרו היאפית-שמאלנית) שחשפו את יוסי בובליל בקלקלתו בשבועות האחרונים ושכחו שמדובר רק במשחק שבו הטוב ביותר צריך לנצח.
המדינה שלנו נשארה בדיוק אותה מדינה, הנשלטת על ידי הגמוניה אשכנזית שיכולה עכשיו לשחרר אנחת רווחה. למרות שאפשר היה לצפות את הגעתם של שפרה ויוסי, ראשי המחנות, לשני המקומות הראשונים, המשמעות של ניצחונה המוחץ כל כך של שפרה, היא שפשוט לא יכולנו להרשות ליוסי לנצח.
בסופו של יום כחברה, לא יכולנו לקבל את השונה ולהתעלות מעל המחנאות. זהו כנראה גם סוד הצלחתה של העונה. בלי ליצור כזו הזדהות חברתית, אי אפשר היה להגיע כל שבוע לשלושים אחוזי צפייה ובטח ובטח שלא למשוך מעל לשני מיליון הצבעות בגמר.
נמתח כמו מסטיק
שוב קיבלנו, בדיוק כמו בעונה הראשונה של "הישרדות", אישה זוכה והפתעה של הרגע האחרון. בדיוק כמו שם נראה שזה הדבר הכי טוב שקרה להפקה. אל תתפלאו אם קריאות "מכור" ישמעו מכל עבר גם לגבי "האח הגדול". אבל אני, בעיקר בשל אהבתי לריאליטי, מעדיף להאמין שאין בתוכנית דבר מבוים או מסודר מראש.
שפרה אחרי הזכייה בגמר צילום: פלאש 90
ואכן, כל התכונות המוזכרות כאן קיימות בה, אבל אחרי לכתו של צבר, הפשירה שפרה והראתה את הצדדים היותר בולטים של אישיותה - את החוזק שלה, את הכישרון ואת ההתמדה שגרמו לקהל לבחור בה לעמוד בראש מפלגת הפרידמנים ולבסוף גם להיבחר לנשיאת מועדון המיליון. אולי אחרי שהמליכו את יוסי להיות ראש הממשלה הבא, בכל זאת תהיה לנו דווקא ראש ממשלה אישה, כי כמו שזה נראה עכשיו, מציפי לבני לא תבוא הישועה.
במקום השני הגיע כאמור הדורבן, ואילו האיש הכי נחמד במשחק - איתי - סיים שלישי. עינב סיימה במקום הרביעי ולאון בחמישי. עצוב ככל שזה יהיה בשביל לאון, הוא קורבן התחרות עם הדורבן, והעובדה שהוא קיבל הכי מעט קולות מראה שהפרידמנים
היו מאוחדים יותר בקריאה מפורשת לא להצביע לעינב ולאון כדי לא לפצל את קולות המחנות.
אסיים במחאה על תוכנו של הגמר, שהכיל שילוב יפה של הקטעים הגדולים של העונה ועימות של המתמודדים עם רגעי השיא שלהם, דבר שהיה מעניין יחסית. אבל עם כל הפרסומות בין לבין, וההכרזה הבלתי פוסקת על מסיבת המיליון של חברה שאת שמה אחסוך מכם, הגמר הפך למסטיק אחד גדול ונראה כמו קטעים שמשודרים בלית ברירה רק כדי שאפשר יהיה לשלב עוד ועוד פרסומות ופרומו אחד ממושך. האם הצמא לכסף שורף כל חלקה טובה? הגמר הזה נראה כמו הרבה דברים, אבל הוא ממש לא נראה חגיגי, וחבל.
היה שלום האח הגדול, תהנה מהחופשה שלך בקאריביים ותחזור אלינו בעונה הבאה עם קול קצת יותר סמכותי, עם גב הפקתי יותר קפדני ופחות רודף כסף ואם אפשר גם עם מנחים קצת יותר מעניינים. זה לא יכול להזיק.
נא להמתין לטעינת התגובות
