"מלחמת העולמות" חומקת משטחיות
על קצות האצבעות, בקושי רב, מצליחה "מלחמת העולמות", תוכנית המחול המחודשת של קשת, להתעלות על "נולד לרקוד" הלא רלוונטית ולהתחמק מהרדידות - בזכות המחול

מלחמת העולמות צילום: יח''צ
כבר בפרק האודישנים היה ניתן לראות כי הפעם, בניגוד לעונות הקודמות של תוכנית האם, הזרקור הוא על צעדי המחול עצמם. האודישנים המקוצרים מביאים אל קדמת הבמה דווקא את אלו שיודעים לרקוד על אמת, ולא את אלה שזוכים לחרחורי הצחוק של אמדורסקי, הפעם בגרסתה הרגועה והמקצועית יותר, לפידבקים הדביקים של עידו תדמור ולחיצי הביקורת של דוד דביר.
את התענוגות האלה לא הצליחו לחסוך מאיתנו באופן מוחלט, אבל ניכר שהמינונים נשקלו היטב. עם זאת, זכינו לאתנחתא קומית מדודה היטב ובאופן נכון, עם רקדנית ה"מנשסים" ועם המורה ללשון מנהריה שרצה להיות בילי אליוט.
התוספת המבורכת לפאנל, הכוריאוגרפית והיוצרת נעמי פרלוב, מעלה את התוכנית שלב אחד בסולם – ומריאליטי לאיתור כוכבנים מרקדים, היא הופכת לראי של המחול הישראלי ולמתנה טלוויזיונית לכל מי שבסך הכל אוהב לראות מופעי מחול.
מצד
שני, הקרב המנטלי המאוס בין דביר להולברוק, שחוזר על עצמו לאורך התוכנית, כמו גם ההנחיה הדהויה של צביקה הדר, מסכנים את עלייתו של הפורמט לשלב גבוה יותר, ומונעים ממנו להתרחק מתיבת הפנדורה של הריאליטי הישראלי.