שוב יצא לנו אירוויזיון פוליטי
ההחלטה לשלוח את הזמרות אחינועם ניני ומירה עוואד לייצג את ישראל באירוויזיון מחברת ימין ושמאל. מצד אחד, אמנים חתמו על עצומה שמאשימה את עוואד בשיתוף פעולה עם "מכונת ההרג" ומהצד השני, בימין מתעקשים: ניני לא מייצגת אותנו
בתחילת השבוע, ולאחר התלבטויות רבות, בחרה ועדה מטעם רשות השידור את הזמרת היהודייה אחינועם ניני ואת הזמרת הערבייה מירה עווד לייצג אותנו יחד באירוויזיון, שייערך במוסקווה בחודש מאי. אבל הבחירה בשתיים, שהייתה אמורה לשדר מסר של אחדות ודו-קיום, עשתה את הבלתי ייאמן וגרמה לאחדות דעים נדירה בין אנשי תרבות ופוליטיקאים יהודים וערבים מכל קצוות הקשת הפוליטית שמתנגדים לה, גם אם מנימוקים הפוכים.
בימין הקיצוני זועמים על הבחירה בזמרת ערבייה ובניני, שלא אחת דאגה להביע את עמדותיה הפוליטיות השמאלניות. ואילו אנשי הרוח הערבים זועמים על הזמרת שהסכימה להשתתף בתחרות דווקא בתקופה כזו ולייצג מדינה ש"הורגת חפים מפשע", לדבריהם.
אתמול הפכה התנגדות זו רשמית, כאשר השחקן הערבי ג'וליאנו מר החתים אמנים ואנשי רוח על עצומה נגד המהלך: "אנו פונים אליך כדי לבקש שתחזרי בך מהסכמתך לייצג את מדינת ישראל באירוויזיון יחד עם אחינועם ניני", נכתב במכתב שהועבר אל עווד.
"ממשלת ישראל שולחת את שתיכן למוסקווה כחלק ממכונת התעמולה שלה, שמנסה ליצור מראית עין של 'דו קיום' יהודי-ערבי שבחסותה היא מבצעת טבח יומיומי באזרחים פלסטינים. כל לבנה בקיר התדמית המזויפת הזו מאפשרת לצבא הישראלי להטיל עוד 10 טון חומר נפץ, עוד פצצת זרחן, לעקור עוד עיניים, לכרות עוד רגליים. אנחנו בטוחים שגם את רואה את התמונות ובוכה. אנא, מירה, למען ילדי עזה ולמען עתידם של כל ילדי הארץ הזו, ערבים ויהודים - אל תשתפי פעולה עם מכונת ההרג".
עוואד, 34, היא זמרת ושחקנית ערבייה שהצליחה לחדור ללב הקונצנזוס הישראלי. היא בוגרת בית הספר למוזיקה רימון, שיחקה בתיאטרון הקאמרי, שרה באלבום של עידן רייכל וגילמה תפקיד מרכזי בסדרה "עבודה ערבית". בראיון שהעניקה למעריב בעבר היא אף הצהירה: "אנחנו דור חדש לגמרי, ואני כבר נולדתי בתוך המדינה. השפה הראשונה שלי היא בולגרית, השנייה היא עברית ורק אחר-כך באה הערבית. אני כבר מפה בדיוק כמו כולם".
למרות זאת, עמדותיה הפוליטיות לא תמיד קולעות ללב הקונצנזוס והיא גם לא מסתירה אותן. בראיון שהעניקה בשבוע שעבר לאתר "מקו" על הלחימה בעזה היא אמרה: "אני מזכירה למי ששכח, שמדובר
אבל עמדות אלה לא מנעו מחבריה במגזר הערבי למחות נגד החלטתה לייצג את ישראל באירוויזיון. "אני חושב שאחת ההצלחות הכי גדולות של ישראל היא היכולת ליצור מציאות של כיבוש ודיכוי מצד אחד, ושל מדינה דמוקרטית מצד שני", אומר העיתונאי והמחזאי עלא חליחל, אשר למד עם עוואד בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה והחליט לחתום על העצומה. "כל שיתוף פעולה עם ההצלחה הזאת, עבורי, כערבי פלסטיני, חורה מאוד. לכן גם אם יצמידו לי אקדח לראש אני לא אהיה נציג של ישראל".
ניסית לדבר איתה לפני שחתמת?
"ניסיתי לדבר איתה כי רציתי לשמוע מה יש לה להגיד ולנסות לשכנע אותה. הפנייה שלנו אליה היא ידידותית, למרות שההשלכות של ההשתתפות שלה הן לא ידידותיות בכלל. מירה אחראית לבחירות שלה, זו זכותה ולא על זה הוויכוח. העניין הוא עד כמה אני, כאיש רוח ערבי, מוכן ללכת מעבר לקו אדום ולשתף פעולה עם הממסד הישראלי בזמן כזה. ערבי עם עיניים בראש לא היה עושה את זה. אני חושב שהם משתמשים בה - אז למה לשתף פעולה עם זה? אין מה לעשות - היא ערבייה והיא לא יכולה לברוח מזה".
יכול להיות שההצעה מאוד מפתה מבחינת קריירה וקשה לה לוותר עליה. זו בסך הכל תחרות שירים.
"הייתי יכול להבין את מה שאתה אומר אילו היא לפחות הייתה משתתפת במשהו שפותח דלתות. אבל האירוויזיון לא שווה את זה. היא לא יכולה לעמוד על במה אחת עם אחינועם ניני שלפני שבוע יצאה בתגובה בעד המתקפה. איזה שלום אחינועם ניני יכולה לשווק אחרי דבר כזה?".
מה יהיו ההשלכות של השתתפותה אם היא לא תוותר?
"אני בטוח שיחרימו אותה. זה נכון שהיא לא נתמכת בחברה הערבית ממילא, בניגוד לאמנים אחרים, ואולי זה גם מה שדוחף אותה לשים פס על כל התגובות. אבל אם היא תעשה את זה, היא בהחלט תיפגע. יפסיקו להזמין הופעות שלה ויפסיקו לשתף פעולה איתה. אני חושב שהפגיעה תהיה בעיקר בתחום הכלכלי".
חליחל הוא, כאמור, רק אחד מתוך עשרות ערבים וכמה יהודים שחתמו על המסמך. לצדו גם שחקנים רבים, סופרים, אנשי תקשורת ועוד. "אנחנו עובדים עם ישראלים ואנחנו בעד שיתוף פעולה, אבל הבחירה בשתיהן היא משחק זול ואין לזה מקום", אומרת השחקנית סלווה נקארה, שחתמה אף היא. "אילו היו לוקחים שתי זמרות שיש ביניהן קשר כלשהו - אז זה אולי היה יכול להיראות יותר מוצדק. בין אחינועם למירה אין שום קשר. איפה היא ואיפה היא?".
מהדברים שלך אפשר להבין שהתזמון זו לא הבעיה היחידה בבחירה בשתיים.
"המכתב הזה היה יוצא גם אם המצב המדיני היה אחר. הרי הכיבוש לא התחיל אתמול וזה לא נושא חדש. השימוש בה לצרכים מסחריים זולים הוא פגיעה בכל אמן ועל זה אנחנו נלחמים. אני כבר לא רוצה שיראו אותי על תקן ערבייה. אנחנו שואפים שלא יהיו הבדלים על רקע של דת, כי אנחנו רוצים להיות חלק אינטגרלי - והיא פוגעת לנו בזה".
"הקריאה הזו צריכה להיות מופנית כלפי כל בעל מצפון וגם כלפי אחינועם ניני", מוסיפה המו"לית יעל לרר. "הפנייה שלי היא בתור אזרחית ישראלית. העובדה שהן מופיעות יחד ואומרות 'אנחנו רוצות שלום' בזמן שאנחנו הורגים חפים מפשע זה הרבה יותר גרוע. אילו היו שולחים את מירה לבד זה היה הרבה פחות נורא".
האם לעצומה הזו תהיה השפעה מעשית על עוואד? אפילו יוזמיה לא משוכנעים. "אני מכיר אותה ומאוד מכבד ואוהב אותה", אומר השחקן מוחמד בכרי שנמנה עם החותמים, "ולכן לפני שחתמתי על המכתב התקשרתי אליה לנסות להשפיע עליה. היא השיבה לי שזו לא הפעם הראשונה שתוקפים אותה ונראה לי שהיא די שלמה עם עצמה ועם ההחלטה".
גם נקארה לא חושבת שהעצומה תשפיע על הזמרת. "התודעה הפוליטית משתנה מאדם לאדם ואני יודעת שזה לא יזיז לה כי היא במקום אחר לגמרי. אבל שלא תעמיד פנים ותהיה צבועה וכל יום שני תחליף הצהרות ודעות".
חליחל חושב אחרת: "כמו שאני מכיר אותה אני בטוח שהיא יושבת וחושבת ומתייעצת", הוא אומר, "צריך לתת לה את הזמן הזה. אני אשמח אם היא תחליט שלא".
אבל הבעיה היא לא רק בגזרת עווד. בימין הקיצוני לא אוהבים את הבחירה בה, אבל מאושרים עוד פחות מהבחירה בניני המחזיקה בעמדות שמאלניות. על פי מקורבים לניני, מאז היוודע דבר הבחירה היא סובלת מתגובות זועמות מהציבור ברחוב וממכתבי מחאה ואיומים שנשלחים אליה. אפילו בקרב חבריה האמנים לא כולם תומכים.
"זה נראה כאילו שלחו נבחרת פלסטינית", אומר יואב אליאסי המכונה "הצל", אשר היה מועמד מוביל לייצג את ישראל בתחרות השנה במסגרת משפחת "תאקט". "מה הקשר ביניהן ובין מדינת ישראל?".
שתיהן זמרות שגרות בארץ.
"אחינועם ניני גרה בכלל בארץ? היא בחורה נחמדה, אבל לצערי מה שהיא מייצגת זה לא מה שישראל צריכה לשלוח במצב כזה. זה הזמן שלנו להילחם למעננו".
ואולי האכזבה גדולה פשוט כי הן גברו עליכם?
"ברגע שהעמידו מולנו ערבייה ויהודייה, היה ברור לנו שהם ישלחו אותן. הציעו לנו להשתתף בתחרות כמה פעמים בעבר, אבל הפעם זה היה נראה יותר סגור ומובטח, וחבל שלא יצא אל הפועל".
תחזיק להן אצבעות בתחרות?
"הלוואי שתהיה להן הצלחה, אבל איכשהו לא נראה לי שהן מייצגות אותי. אין לי בעיה עם ערבים, במקרה הזה יותר מפריע לי הצד של היהודים. אחינועם היא זמרת מעולה, אבל הדעות שלה לא ממש פרו?ציוניות. היא ממש אנטי".
גם הפוליטיקאים כבר עמוק בעניין: "אין בעיה כשכדורגלן ערבי מבקיע גול בשורות נבחרת ישראל, כל עוד הוא נושא את דגל המדינה ושר התקווה עם כל השחקנים, אבל אי אפשר לסבול אמן שייצג את ישראל וישתמש בבמה הניתנת לו כדי לירוק לבאר שממנו הוא שותה", אומר ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי. זה, אגב, לא מפריע לו לתקוף את העצומה שצמחה בצד השני: "הערבים שקוראים למירה עווד לא להופיע בשם ישראל מייצגים את הגיס החמישי הערבי. הם נושאים תעודות זהות ישראליות בכיסם, אך מזדהים עם המבקשים להשמיד את ישראל".
ומה עובר על ניני ועוואד עצמן? נכון לעכשיו השתיים מסרבות להתראיין ואף ביטלו ראיון שתוכנן מראש והיה מיועד לערוץ 2 לאור העצומה. לעומת זאת, למנהלן עופר פסנזון יש הרבה מה לומר למתנגדים: "אחינועם ומירה משתפות פעולה שנים רבות. כבר בתקליט הבינלאומי הקודם של אחינועם הן שרו יחד. האמונה של כולנו היא שרק באמצעות דיאלוג ניתן יהיה להגיע לשלום".
מה יש לך לומר למתנגדים משני הקצוות?
"כל הקריירה שלה אחינועם פעלה למען שיתוף פעולה ודיאלוג בין כולם. למרות שמירה ערבייה ואנחנו יהודים, אנחנו חברים טובים זה שנים. אין בינינו שום הבדל. זה ממש לא מעניין אף אחד מאיתנו מי ערבי ומי יהודי. עצוב מאוד שיש אנשים שמונעים רק על-ידי שנאה וזה לא משנה אם זה הימין הקיצוני או השמאל הקיצוני, שאני מכליל בתוכו גם את אנשי הרוח הערבים שמונעים רק על ידי שנאה וכעס כלפי כל אלה שלא מקבלים את דעתם".
יש סיכוי שמרוב הלחצים תוותרו על הרעיון?
"אנחנו נמשיך בדרכנו למען שיתוף פעולה ודיאלוג. הייתי מצפה מאנשי רוח להיות נושאי הדגל לדיאלוג, ולא נושאי דגל לשנאה. ננסה לעשות את המיטב באמצעות שיתוף פעולה, ואינשאללה יהיה שלום גם בדורנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
