ראשי » תרבות » ספרות » סיפור אחד ודי

פרסי ג'קסון זה לא הארי פוטר

סדרת הספרים של פרסי ג'קסון הפכה זה מכבר לתופעה עולמית. הספר השני בסדרה רואה בימים אלה אור בהוצאת גרף, וזה הזמן לתהות מה סוד הקסם, האם יש ערך מוסף לשילוב סיפורי המיתולוגיה ומה הייתה אומרת על כל זה ג'יי קיי. רולינג

יותם שווימר | 3/2/2009 12:52

פרסי ג'קסון וים המפלצות צילום: כריכת הספר

פרסי ג'קסון הוא כבר תופעה, וגם בארץ מסתמנת סדרת הספרים בכיכובו להפוך למכרה זהב. העובדה שאף עתיד לצאת סרט המבוסס על הספר הראשון בוודאי מבטיחה לו חיי מדף ארוכים ושלל ילדים שיחכו בכיליון עיניים להרפתקאותיו החדשות.

פרסי ג'קסון הוא נער אמריקני ממוצע, פרט לעובדה שהוא, מה שנקרא: חצוי. אביו הוא פוסידון, אל הים במיתולוגיה היוונית, ואמו בת-תמותה. במהלך החופשות מבית-הספר עוזב פרסי את ניו-יורק ונוסע למחנה החצויים, המקום הבטוח היחיד לילדי אלים. במחנה זה, כפי שמתגלה לנו בספר הראשון הוא מתחבר עם אנבת', בתה של האלה אתנה ועם גרובר הסאטיר (חצי אדם חצי תיש), וביחד הם יוצאים להציל את העולם.

ההשוואה ל"הארי פוטר" כה נדושה כך שמיותר להתעכב עליה. סדרת הספרים של ג'י. קיי. רולינג אכן הולידה אינספור חיקויים וסללה את הדרך מחדש לספרות הפנטזיה לנוער, אך במקרה זה לא מדובר בחיקוי אלא בניסיון ליצור ז'אנר חדש לגמרי. ריק ריירדן, מחבר הסדרה, היה מורה לאנגלית והיסטוריה בקליפורניה ובטקסס וכפי שקרה לסופרי ילדים דגולים, סיפור מומצא לפני השינה שביקש ממנו בנו הפך להרפתקה רבת תהפוכות שהועלתה לבסוף על הכתב.

הספר השני בסדרה, "פרסי ג'קסון וים המפלצות", נפתח בחלום ביעותים של פרסי אודות גרובר אשר יצא למסע חיפושים נועז בסוף הספר הקודם. היקיצה מהחלום הרע היא נקודת הפתיחה לשלל אסונות שראשיתם במשחק מחניים קטלני בבית-ספרו בו מעורבים ענקים קניבאליים הנקראים לייסטריגונים. מי שעומד להגנתו של פרסי במעמד מפחיד זה הוא טייסון - ילד מגודל ומוזר המתגורר בסמטה חשוכה.

אנבת', טייסון ופרסי יוצאים למסע רווי תלאות לים המפלצות, לאחר שגילו שהמחנה האהוב שלהם נמצא בסכנה. השלושה מחפשים אחר גיזת הזהב שתרפא את העץ השומר על המחנה, שהורעל. בנוסף, הם מבקשים לעצמם מטרה נעלה אף יותר, בהצלת חברם גרובר במסע החיפושים שלו.

עלילות חסרות עומק

ריירדן, כאמור, מנסה ליצור ז'אנר חדש בספרות הפנטזיה לילדים. הוא לא רק שואב את מקורותיו מהמיתולוגיה היוונית ומאפוסים יווניים אלא מטמיע אותם באופן מוחלט בעלילה. הדבר מתבטא הן ביצורים מיתולוגיים כגון היפוקמפוס - סוס ים העשוי מגלים, הן באזכורים ספציפיים כדוגמת גיזת הזהב והן בסיפור המסגרת עצמו המשול למסעו המייסר של אודיסאוס הביתה.

אך האם יש ערך מוסף לגרסאות עדכניות לסיפורי המיתולוגיה? עושרם הסיפורי והמאגי של סיפורים אלו מוכח כבר אלפי שנים. לעברית תורגמו סיפורים רבים בפורמטים התואמים את כל טווח הגילאים, ויש בהם דרמה וקסם גם כאשר הם אינם עטופים בסיפור על חברות ואומץ לב של ילדים במאה העשרים ואחת.

הרפתקאותיו של פרסי ג'קסון אמנם עשויות לרתק את הילדים בני השתים-עשרה עד הארבע-עשרה, אליהם בעיקר פונים הספרים, בשל הקצב המהיר של האירועים, הלשון העדכנית והדמויות בנות גילם, אך אלה יוצרים סיפור שמחוויר לעומת סיפורי

מסע והרפתקה אחרים, ובמיוחד לנוכח סיפורי המיתולוגיה המקוריים.

נקודת התורפה של הספר היא שהוא אינו מצליח להתעלות מעבר להיותו סיפור מהנה ותזזיתי. בסופו של דבר, קצב ההתרחשות המהיר והשפה הנמוכה מונעים מהדמויות להתפתח, ועל אף שחלות בהן תמורות, הן נשארות פלקאטיות מדי. העלילה רצופה באירועים אשר אין בהם מעבר למה שקורה מעל לפני השטח. עלילותיהם של פרסי וחבריו חסרות עומק פסיכולוגי, מיתי או רגשי אמיתי.

להבדיל מ"הארי פוטר" (כנראה שהצורך בהשוואה חזק מדי), נושאים חשובים כמו האדם החצוי, הקְרָבה וחברות מטופלים בצורה יבשה וילדותית ולא זוכים לכבוד המגיע להם. פרסי ג'קסון מוצג בכריכת הספר כגיבור מושלם, אך פרט לכך שהוא גיבור הסדרה הוא חסר רבדים של מסתורין, עניין וסקרנות, כדוגמת הארי פוטר, מכדי להיות הגיבור המושלם החדש.

שורות אלו נכתבות מתוך ידיעה כי ילדים (ואף מבוגרים) רבים אוהבים ונהנים מאד מסדרת הספרים הזו. עורכת הסדרה, גילי בר-הלל, שתרגמה בין היתר את ספרי "הארי פוטר" היא בעלת חוש מצוין לספרות נוער טובה ודי לבדוק את המתרחש בחנויות הספרים בחוץ-לארץ בכדי להבין שפרסי ג'קסון סחף את העולם כולו.

אך מה שנמכר מצוין הוא לאו דווקא ספרות במיטיבה. סדרת גרף צעיר מבקשת להציג לקורא הצעיר ספרות פנטזיה והרפתקאות משובחת, אך במקרה זה ההצלחה גוברת על האיכות. המבחן העיקרי של הספר, לטעמי, יהיה הצלחתו ביצירת עניין במיתולוגיה היוונית אצל הקורא הצעיר.

ריק ריירדן, פרסי ג'קסון וים המפלצות, תרגמה: יעל אכמון, הוצאת גרף, 295 עמודים, 78 ש"ח