8. חידת שלום חנוך: תאונה
הפרידה מליהי, התאונה של אריק וסימה, והחיבור אל דפנה ארמוני
"היתה לי אהבה שקטה/ תחזירי לי אותה/ היו לנו ימים טובים/ פתאום האש כבתה/ אני נשרף לאט לאט. . ."
ההצלחה הגדולה בקריירה של שלום חנוך בתחילת שנות ה-80' עמדה בקו הפוך לחיים האישיים. נישואיו עם ליהי חנוך עלו על שרטון והתא המשפחתי התפורר. לאחר נדנדה של און-אנד-אוף, ליהי הכריזה כי היא עוזבת לתמיד, מחיר בלתי נמנע של קשר אובססיבי/אינטנסיבי בין שתי דמויות גדולות מהחיים.
"הייתי בת 18 פגשתי את שלום חנוך", סיפרה לבילי מוסקונה-לרמן ב"סופשבוע" של מעריב. "ואחרי שתי פגישות עברתי לגור איתו, והיתה אהבה גדולה. היינו סגורים אחד בשני. הלכנו ביחד כמו אחד, מרצון. איך אפשר כל כך יחד, כשבקושי אני יכולה להכיל את עצמי.
"בפגישה עם שלום הפסקתי כל מה שעשיתי. באתי מהרבה פעילויות. כתבתי, שיחקתי בהצגות. הכרתי אותו ואמרתי לעצמי שהבן אדם יודע בדיוק מה הוא רוצה מהחיים. עזבתי הכל והלכתי אחריו ללונדון. והייתי לו פה וידיים והרגליים ואמא ואישה ואחות. מכרתי בגדים בבוטיק בשביל לפרנס. חייתי בשבילו, ואז, הגעתי למצבים של חנק, בלי לדעת מה אני רוצה לארוחת הבוקר. התחלתי לעשות סרטים. כתבתי, ביימתי, נשמתי נשימה ארוכה".
אחרי הפרידה מליהי, חנוך עבר להתגורר בגני יהודה ועבד על האלבום "חתונה לבנה". גם כשחבר לנגנים לא הפליג לסיפורים, וידויים ודמעות. "הוא איש מאוד סגור", מספר יהודה עדר, "אין דבר כזה בואו נדבר או התפרצות של רגש. כבר בתמוז אני זוכר שעות של נסיעה בלי מילה. היה שבוע בחזרות שהוא היה צריך לטפל במאיה והוא אמר שיש משבר עם ליהי. ידענו שכואב לו, אבל הוא לא דיבר".
את הסיפור המלא קראנו בשירי האלבום "חתונה לבנה". זה היה חנוך כועס, מתוסכל, זועם, נבגד, מאשים. המילים כואבות בחדותן, אינן מנסות ליפייף את המציאות או להתחבא מאחורי אמירות עמומות. הקונקרטי מעולם לא נראה דוקר וקודר יותר. "ואת שבויה/ בידיים זרות/ אני רץ אלייך/ לאורך הקירות", הוא מספר בשיר הנושא.
לואי להב זיהה את הזעם ועטף את הצלילים בסאונד אגרסיבי, כמעט בלתי ניתן לעיכול. הקול של חנוך, הבחור שפעם רטן על קול ציף-ציף, הפך למרוסק, צרוד ונמוך.
הקהל לא קיבל את האלבום וההופעות לא היו מלאות. המצב הכלכלי היה בקאנטים. אפילו בקופת חולים הוא לא היה רשום.
"לשלום חנוך, כוכב הרוק", אומר חנן יובל, "זה שמכר עשרות אלפי תקליטים, הופיע לפני אלפים - היו חרא של חיים. לא היה לו כלום. לא בית, נוסע בגרוטאה. ראיתי מהצד ואמרתי: איך יכול להיות שהיוצר מספר אחת בארץ חי כמו חוראני המון שנים".
עוד קודם, באחד הערבים לקראת סוף מסע ההופעות המשותף של חנוך ואריק איינשטיין בהיכל התרבות, פנה חנוך אל דפנה ארמוני, הזמרת שלוותה את המופע. "אני רואה את שנינו באותה הסירה", אמר לה מאחרי הקלעים.
"היינו שם שנה ביחד, כולל נסיעות לחו"ל, היה כבוד הדדי והערכה אבל לא התפתח משהו רומנטי", נזכרת ארמוני. "כששנינו נמצאים על הבמה הרגשתי שהעולם מתפוגג. לבמה יש קסם, הרגש בטהרותו. היו ניצוצות באוויר אי אפשר להסביר, משהו אמיתי".
האהבה פרצה רק כשנה לאחר מכן. "לקראת סוף המסע, שלום ואני קלטנו שהנה ההופעות נגמרות ונתגעגע אחד לשני. הוא הציע לקחת אותי הביתה. ובסוף הנסיעה התחלנו לדבר ושם כל הרגשות התחילו לעלות.
"המצב היה מורכב: גם הוא וגם אני היינו בסוף מערכות יחסים ארוכות מלוות בהרבה כאב. לכל אחד היה כאב לכאב של השני. היה לי עצוב לראות אותו כואב את הסיפור עם ליהי ולו
בשנתיים הראשונות הם חיו בנפרד. ארמוני: "הוא אמר משפט חכם: 'רק כשבן אדם יודע לגור לבד, הוא יודע לגור ביחד'. הייתי ילדונת. היה חשוב לי להכיר את עצמי. אבל ככל שחלף הזמן, זה התחיל להיות בעייתי. זה הפך לאון-אנד-אוף. אני עוזבת והוא רוצה שאחזור, ושוב אני חוזרת - והדברים שלי פה והדברים שלי שם.
"שלום חשש שהוא לא יהיה מרוכז בכתיבה אם נהיה ביחד. הוא אמר, 'תראי, את צריכה לקחת בחשבון שאני לא יכול לכתוב שיש עוד מישהו בבית. זה יפריע לי לכתוב'. שלום כבר חווה את הלבד וכתב בתקופת הלבד.
"פעם קניתי לו פילטרים לסיגריות ובתו מאיה שאלה מה זה. הוא ענה, "זה פילטרים שדפני קנתה לי". היא שאלה למה אתה לא משתמש בזה? הוא אמר, "זה לא נוח". ואז הוא רץ לקחת נייר, ישב וכתב את השיר "זה לא נוח". הוא נכנס לטראנס של כתיבה ומיד הקריא לנו בית ופזמון".
היא מצאה את בית חלומותיהם: דירה של שישה חדרים ברחוב השופטים. "רציתי שהבית שלנו יהיה קרוב לבית של ליהי כי מאיה כבר גרה איתנו. החיבור ביני ובין מאיה היה מיידי. היא היתה ועודנה ציירת מדהימה, כישרון אמיתי. שילוב מדהים של שלום וליהי: היופי, הגודל והכישרון. יצרתי לו את התנאים לעבודה נוחה: בישולים, כביסות, טיפלתי במאיה, והאהבה פרחה. בבית הזה הוא כתב את "מחכים למשיח" בחצי שנה".
אלו היו שנים אינטנסיביות. הסיבוב של "חתונה לבנה" צבר תאוצה, כשהשיא: מופע הסיום בפארק הירקון, בחינם, מול 150 אלף איש. זה היה מפגן רב עוצמה של אמן בשיא כוחו. "יש שיר אחד מהתקליט האחרון ששכחתי לשיר הערב", חזר לפתע חנוך לבמה אחרי ההדרן האחרון, "קוראים לו 'תאונה'". חנוך ביצע אותו בחופזה ולא ידע איזו משמעות מקאברית תתווסף לשיר, שמתאר את התרסקות נישואיו, בהמשך הלילה.
"ידענו שאריק יושב בכיסא הקדמי בגלל שיש לו רגליים ארוכות, והצד הזה היה מרוסק. טסנו לאיכילוב. פתאום ראינו את אריק וסימה מובלים פנימה פצועים. ניסיתי להסתיר אותם עם הגוף שלי מפני הצלמים.
"התברר שבמושב שאריק יושב בדרך כלל ישבה רבקה רובינשטיין, חברה קרובה של כולנו. במהלך הלילה הרופאים הודיעו לנו שהיא נהרגה. נסענו מהר לספר לבת של אריק שהוא נפצע וחזרנו הביתה, כשביני לשלום המשקפיים והתיק של רבקל'ה. לא האמנתי שהחיים בכל זאת ממשיכים, והנה כבר צהריים של יום חדש. בכניסה לבית פרח ציפור גן עדן שלא פורח בכל יום. אמרתי לשלום: 'הנה, רבקל'ה'".
כמו הרומן עם ליהי, גם הקשר עם ארמוני ידע שיאים ונפילות. "נפרדים וחוזרים, נפרדים וחוזרים. זה מוליד שירים טובים. משפטים כמו: 'זה נגמר, זה עבר, קצה חלום ודי' ו'בא הביתה עוד מעט, הרי לא תעזבי אותי בחוץ'.
"אחרי שש שנים, כשעזבתי הוא אמר, 'את יכולה לעזוב אותי, אבל אני לא עוזב אותך', משפט שהבנתי שנים לאחר מכן. גם כשקמתי ועזבתי, זה לא שהפסקתי לאהוב אותו - זה לא היה מתאים למה שאני צריכה".
כמתנת פרידה הלחין לה חנוך אלבום בכורה. שמות הלהיטים הגדולים מתוכו, "היא תיקח אותך" ו"אוהבת אותך עוזבת אותך", מדברים בעד עצמם.
הפרק הבא: 9. חידת שלום חנוך: משיח ◄
נא להמתין לטעינת התגובות
