אדית נסביט בעד הזכות להאמין בקסם
חבורת ילדים אנגלים פוגשת שדון-חול שמגשים משאלות והופך את החיים בכפר לרצף מסעיר של הרפתקאות. טוב שספרה של אדית נסביט "חמישה ילדים והזהו" רואה אור מחדש, בלבוש עברי עדכני ומצוין
הנחה זו הינה אבן היסוד למכלול יצירתה של נסביט, מסופרות הילדים האנגליות האהובות בכל הזמנים. אולם האם סיפור שהקסים מליונים בשנת 1902 עודנו רלוונטי לישראל של שנת 2009? הוצאתו המחודשת של הספר בהוצאת "ידיעות ספרים" מעלה סוגייה זו לדיון.
אדית נסביט כתבה למעלה משישים ספרים. בארץ, תורגמו ספריה בעיקר סביב שנות השבעים של המאה העשרים. כיום, ניתן להשיג את כתביה רק בחנויות יד-שניה שכן ההוצאות, כנראה, לא מצאו לנכון עד כה להשקיע בהדפסות חדשות הספרים.
אף על פי שכתיבתה לנוער ליוותה דורות רבים בשל המיזוג המדוד בין ריאליזם ופנטזיה ומכיוון שהיטיבה להבין ללבם של ילדים, בישראל היא נתפסת רק כזיכרון מתוק. אבל יצירתה של נסביט היא על-נצחית והוכחה לכך היא הקסם שמהלך על הקורא ספרה הקלאסי "חמישה ילדים והזהו".
סיריל, אנתיאה, רוברט, ג'ין ואחיהם התינוק, המכונה טלה, עוזבים את לונדון ועוברים לכפר. ההתרגשות הרבה של הילדים בשל עזיבת לונדון, הנתפסת על-ידי נסביט כ"כלא עבור ילדים", מתוארת בפתחו של הסיפור. יש באותה התלהבות רמיזה לכל העתיד לבוא. הילדים, בניגוד לאמם, המייצגת את עולם המבוגרים המרוחק, עליזים, מלאי-חיים וכמהים להרפתקאות. נסביט ממחישה את ההבדלים המהותיים בין עולמות אלו מיד עם פתיחת הספר ומחזקת את עמדתה ככל שהעלילה מסתעפת.
בכפר בו "החלק הטוב ביותר היה שלא היו שם חוקים שאסרו ללכת לכל מיני מקומות ולעשות כל מיני דברים", מגלה החבורה את האושר הרב שבמשחקים באוויר הפתוח. נסביט יוצרת תמונה ריאליסטית של מעין גן עדן לילדים, אך עד מהרה מתברר, שהיא מבקשת לחשוף את הקוראים דווקא לדברים המשונים, אלה שלא יזכו לאמון המבוגרים, שכן ההרפתקאות האמיתיות שוכנות בצל הפנטסטי והאגדתי, ברגע בו הלא-אנושי מגיח לעולם בני-האדם.
המייצג של אותו עולם בדיוני הוא "הזהו", או בתיאור מוצלח יותר: פסמיאד, שדון-חול. האחים מוצאים אותו יום אחד כאשר הם מנסים לחפור מנהרה לאוסטרליה. הפסמיאד מתגלה כיצור אגדתי, אך הוא אינו חביב במיוחד, נוטה לרטון ובעיקר חסר סבלנות. אבל כיאה ליצור אגדתי, הוא מסוגל להגשים משאלה אחת מדי יום.
ההיכרות עם הפסמיאד משנה את עולמם של הילדים ללא-היכר. חמדנותם הילדותית גורמת להם לבקש בכל יום משאלה משונה יותר, המספקת להם שלל הרפתקאות מפחידות ומשעשעות כאחד. למזלם, כוחה של המשאלה תקף רק עד שקיעת החמה וכך הם מצליחים להתחמק מבית המעצר, מאומנת הבית הקשוחה ומחבורת צוענים מכושפת.
נסביט משכללת את המיתוס על ג'יני המעניק משאלה לבעליו. כפי שידוע
הקבלה המוחלטת של הילדים את הגורם הפנטסטי יוצרת עבורם רקע להרפתקאות מגוונות. אילולא היו ילדים, כך טוענת נסביט ואין מנוס מלהסכים עמה, היו מבקשים הוכחות. אך מיתוס אינו ניתן לאימות על-ידי הוכחות. הוא קיים אך ורק מתוקף האמונה בו. אותה אמונה, יש להניח, תמצא מקום בלבם של הקוראים כפי שקיימת אצל גיבורי הסיפור.
הוצאתו המחודשת של הספר הנפלא הזה מהווה דוגמא נוספת להצלחה של כתבים קלאסיים לילדים ונוער. יעל ענבר תרגמה מצוין את העלילות המשונות באורח כזה המאפשר לקורא ישראלי זיקה לעולם האנגלי של תחילת המאה העשרים.
הכתב מנוקד והפרקים לא ארוכים במיוחד. בנוסף לשפה המתגלגלת והנעימה, הספר מתאים לילדים מגילאי שבע ומעלה. דמיונה העשיר של נסביט וכשרונה העצום חברו יחד ליצירה מלאת מתח והומור, אשר מצליחה לשמור על עדנתה גם לאחר שנים כה רבות. ספר זה גורם יותר מהכל לרצות לצאת החוצה, לחפור בחול ולקוות, מתוך אמונה שלמה, שקסם יגיע.
אדית נסביט, חמישה ילדים והזהו. מאנגלית: יעל ענבר, הוצאת ידיעות ספרים, 271 עמודים, 78 ש"ח.
נא להמתין לטעינת התגובות
