המתרגמת: העברית של בילבי התיישנה
היא אוהבת את בילבי בגלל הסאטירה החברתית הנוקבת ובשל הפמיניזם שלה, ההיכרות עם השפות הסקנדיביות העשירה גם את ידיעותיה ביידיש. ראיון עם דנה כספי, שתרגמה את "בילבי גרב-ברך" לעברית
דנה כספי צילום: יח''צ
התרגום החדש מלווה באיוריה המרהיבים של לורן צ'יילד. בדומה להצלחתו מעבר לים, גם בארץ זכה הספר לקבלת-פנים חמה וטיפס היישר לטבלת רבי-המכר. לכבוד האירוע, מספרת כספי, ילידת ירושלים, על תהליך העבודה המעניין ומספקת הצצה לעולמם הנסתר של המתרגמים.
במה שונה עבודת התרגום של ספר ילדים מתרגום ספרות למבוגרים?
"העיקרון המנחה אותי בתרגום ספרות ילדים וספרות מבוגרים הוא זהה: דיוק ונאמנות למקור. אבל בעוד בספרות למבוגרים אני מוכנה 'להקריב' את תחושת המוכר והמובן בשביל לחשוף את הקורא לתרבות שונה ולסגנון כתיבה אחר, בספרות ילדים המחיר גבוה מדי. ילד שלא יבין את הספר לא יוכל ליהנות ממנו ולכן יש להפגין גמישות גדולה כלפי הטקסט, ולמצוא מקבילות שיהיו מובנות לילדים".
האם נוצר דיאלוג כלשהו בין תרגומך לתרגום הישן של אביבה חיים-היימן?
"היו לי כוונות להיעזר בתרגום הקודם אך הגעתי למסקנה שהתרגום רק יכבול אותי ולא יאפשר לי לחשוב באופן יצירתי. בנוסף,לא רציתי להרגיש שאני חייבת לשכלל כל ניסוח מהתרגום הישן. להיפך, במקומות בהם יש דמיון אני רואה בזה עדות ליכולת שלי להבין את רוח הדברים. כאשר יש שוני, הוא משקף לדעתי את העברית שהשתנתה מאוד בעשורים האחרונים ולא פרשנות שונה לטקסט המקורי".
האם חשוב לעדכן תרגומי קלאסיקות לילדים ברוח הזמן?
"חשוב לחדש תרגומים, אבל לא על מנת להתנתק מהעבר, אלא כדי להציב את התרגום החדש במקומו הנכון ברצף ההתפתחותי של השפה. חידוש השפה העברית והתפתחותה היא תופעה מיוחדת בתולדות העולם, ומכאן גם היחס לתרגום יצירות לעברית הוא שונה. העברית היא שפה דינאמית מאוד ובאופן פרדוקסאלי, בשל היותה צעירה היא גם מתיישנת מהר.
"ולכן, בעוד הטקסט המקורי של 'בילבי' נכתב לפני ששים שנה ולא נשמע מיושן כי השבדית אמנם משתנה, אך לא בקצב מסחרר כמו העברית, התרגום של הטקסט לעברית מלפני 40-50 שנה יישמע זר לילד בן ימינו".
העברית ואחותה הסקנדינבית
כספי (42) למדה שפות וספרות סקנדינבית באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד ובאוניברסיטת טְרוֹמסֶה בצפון נורווגיה לאחר שהוקסמה מכתביו של קנוט המסון. באופן מפתיע, היא מוצאת דמיון רב בין השפות הסקנדינביות, במיוחד הנורווגית, לבין העברית. "ברוחה, העברית מושפעת מאוד מן הגרמנית. ביטויים רבים ויום-יומיים שאנו משתמשים בהם, הם בעצם תרגום של ביטויים בגרמנית.
"השפות הסקנדינביות הן כמובן שפות גרמניות", היא מסבירה, "והן חולקות מונחים רבים עם השפה הגרמנית. לכן קורה לא פעם שאני מנסה לתרגום ביטוי או ניסוח מסוים, ונדהמת לגלות שהמקבילה העברית דומה למדי, אם לא
זהה לחלוטין. עד כדי כך, שבזכות הנורווגית התחלתי להבין ביטויים שונים ביידיש שסבא וסבתא שלי היו אומרים. כמו כן, כל המדינות הסקנדינביות הן מדינות קטנות שנמצאות תחת לחץ חזק מאוד של השפה האנגלית. גם מבחינה זאת הדמיון לעברית גדול".
כספי רואה בתרגום עבודת תיווך. "אני משתמשת באינטואיציה יותר מאשר במתודה מסיומת, מתוך תקווה שהספרים ידברו בפני עצמם והתרגום לא יהיה מורגש". מבחינת תכני הספרות הסקנדינבית, מבחינה כספי כי הכמיהה לתיאורי נוף קודרים וקטעים על קור ובדידות, המהווים סוג של סטריאוטיפ על הספרות הסקנדינבית, מייצרים עבודת תרגום די פשוטה.
בילבי גרב-ברך, אסטריד לינדגרן צילום: כריכת הספר
"יכול להיות שברומן מסוים תיאורי הנוף יהיו מועטים (או על כל פנים לא דומיננטיים ולא על חשבון תיאור הנוף האנושי), או שיופיעו בו כמות זהה של תיאורי חורף ותיאורי קיץ, אבל הקורא ייתפס לתיאור הכפור, וכך תיווצר האווירה הסקנדינבית המיוחדת תוך כדי קריאה, מבלי שיידרש ממני מאמץ מיוחד".
מהו הקטע המועדף עליך בתרגום ו/או בספר בכלל?
"שני פרקים אהובים עליי הם הפרק על בילבי שהולכת לבית הספר, ובילבי שהולכת לקרקס. את הראשון אני אוהבת בשל הסאטירה הנוקבת על בית הספר, על הטקסים המיותרים ועל הרעיון האווילי שבית הספר מכין אותנו לחיים. את הפרק על הקרקס, ובמיוחד הקרב מול אדולף החזק (שהופך את אותו 'אדולף החזק' משנות הארבעים לקריקטורה עלובה) אני אוהבת בשל הרמיזות הפוליטיות, ואולי, בעקיפין, בשל המסר הפמיניסטי".
על התפתחות הפרשנות של הספר מוסיפה כספי כי מה שנקרא לפני חמישים שנה כטקסט פמיניסטי המעצים את הבנות על חשבון הבנים, נתפס כיום כטקסט המעצים את כוחם של הילדים באשר הם. לפיכך, היא סבורה, פונה הספר לשני המגדרים, גם בעיצובו החדש.
אילו ספרי ילדים אהבת לקרוא בילדותך?
"אני מתביישת לומר שלא במיוחד אהבתי לקרוא בתור ילדה, והידע שלי בקלאסיקות הילדים היה די אלמנטרי. תמיד נמשכתי לצד הוויזואלי, וטקסטים פחות עניינו אותי. האהוב עלי מכולם היה 'אהרון והעיפרון הסגול' מאת קרוקט ג'ונסון - אותה דמות קטנה שמציירת לעצמה את העולם. הייתי פשוט מוקסמת מהרעיון שהעיפרון הסגול הוא בעצם זה שיוצר את הסיפור".
נא להמתין לטעינת התגובות
