עסקי אוויר: זיו כהן סופר ומוציא לאור
אחרי שנזרק מהמדרגות של כל הוצאות הספרים (ב"ידיעות" טענו שהספר שכתב לא מסחרי, רם אורן אמר שנמאס מדיילי אוויר), החליט זיו כהן להקים הוצאה משל עצמו. התוצאה: ספרי הטיסה הקלילים שחיבר נמכרים בעשרות אלפי עותקים. זאת ההזדמנות שלו לסגור חשבון עם המו"לים ("הם עובדים על כולם"), להסביר למה רשימות רבי המכר הן קשקוש, ולהתעקש שאין שום סיכוי למכור ספרים במחיר מלא
תכירו את זיו כהן, סופר, עורך ומו"ל שהספיק החודש לפקוד 24 חנויות של "צומת ספרים" ולחתום שם על ספריו. את החברים שמעירים לו על כך שאינו מחזיק בפאסון של סופר, הוא הודף בגיחוך. "אנשים חושבים שברגע שהם מוציאים ספר הם סיימו את העבודה שלהם. ברגע שהם סיימו לכתוב, הם סיימו את העבודה הקלה", הוא אומר.
כהן ייסד את הוצאת "סלע ספרים" ועומד בראשה. מדובר בהוצאה היחידה שלעולם לא תדחה את כתב ידו, באחריות. את כתב היד של "נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים)" הגיש למספר מרשים של הוצאות לאור. ידיעות ספרים דחו אותו ("רנה ורבין כתבה לי שהוא כתוב נהדר, השם שלו מדליק, אבל הוא לא מסחרי"). רם אורן אמר שנמאס מדיילי אוויר, כתר ומודן השיבו בשלילה מנומסת, וכנרת זמורה-ביתן לא החזירו צלצול עד היום.
לא אדם ככהן יאמר נואש. רם אורן סייע במתן אינפורמציה בסיסית, והשאר היסטוריה: "נגמר העוף" יצא עד כה בשמונה מהדורות ומכר למעלה מ-20 אלף עותקים. אחריו הגיע "נגמר הקוסקוס (אבל גם הדג טעים)" שממשיך לעסוק בחייהם של דיילי חברת התעופה 'אופק', גיבורי הספר הראשון. בתפריט: אהבות, אכזבות, נקמות ועלילת מתח. סטימצקי, מצדם, החליטו שמדובר במרענן הרשמי של הקיץ, הספר שאתם צריכים אתכם בגיחות לאירופה, ורכשו ממנו מהדורה שלמה - 5,000 עותקים.
כהן מוציא תחת ידיו ספרות טיסה, תרתי משמע. "הזלזול בז'אנר הזה מצחיק אותי. איפה עובר הגבול הדק בין טיסה או לא? עירית לינור היא טיסה? יאיר לפיד הוא טיסה?", הוא שואל. "מבחינתי כולם נכללים בספרות הקלה. רוצים לקרוא לזה ספרות טיסה? שיהיה. אני לא אהיה מועמד לפרס ספיר, אבל אני מוכר יותר מהם".
אתה משייך את עצמך לקבוצה של רם אורן?
"אני לא משייך את עצמי, אני מלכתחילה שם".
כהן, רווק בשנות השלושים לחייו, עבד כדייל אוויר באל על ומשפרש החל לעבוד כעיתונאי. במקביל לעבודתו, הוא מתרוצץ בין חנות ספרים אחת לאחרת, מתאם עמדות מול מפיץ ספריו וסוגר פרטים אחרונים מול סטימצקי לחודש הבא. הקוראת הראשונה של ספריו היא אמו, על אף סצינות הסקס שמעלות סומק בלחיים. לשם כך נדרש תדרוך מוצב: "אני פשוט מבקש ממנה לדלג על פרקים מסוימים".
על הוצאת סלע הוא מדבר בגוף שלישי ("ההוצאה חושבת") או בגוף שני רבים ("אנחנו", "שמנו"). "ככה אני מרגיש, שאנחנו הוצאה גדולה לאור", הוא מסביר. "יש מנכ"ל, רואה חשבון, עורך ראשי, מגיהים, גרפיקאים".
ואתה?
"אני הכל, כולל היחצן וזה שמכין שוקו קר בבוקר. גדלנו. אין רק את סופר הבית, שזה אני. הוצאנו גם את ספרו של גל רענן ואת'המלך האדום' שכתב פול סוליצר על ארקדי גאידמק. כל מה שהרווחתי ב'נגמר העוף' השקעתי בספר הזה, שנכשל כישלון חרוץ כי עד שהוא יצא גאידמק נעלם".
היתרונות של מופע יחיד הם ברורים. מה עם הצד השני של זה?
"זה אני. אם מנהל חנות של צומת ספרים לא מוכן שהספר שלי יהיה בבמה המרכזית, אני לא מדבר איתו. אני מתקשר אל הבעלים אבי שומר. אני מתקשר כמו"ל, לא כסופר. שנה ושלושה חודשים'נגמר העוף' לא ירד מהשולחן המרכזי של צומת ספרים, והלו! אני לא הוצאת ידיעות, אני כולה סלע ספרים ואני כל כך עסוק, שאני קונה ספרים ולא מגיע אליהם".
כהן לא מאמין בשיווק קלאסי. הוא מסתובב בין חנויות בעצמו, ועל אירועי השקת ספריו בישר בקבוצה בפייסבוק (2,850 חברים , תודה על ההתעניינות). "אני לא מפרסם ספרים בעיתונים. זה בזבוז. היום ספר כמו'נגמר העוף' נקנה מפה לאוזן".
הספרים של כהן אולי קלילים במיוחד, אבל הם מוכרים בכמויות שהיו גורמות לסופרינו הטובים ביותר לקנא. כהן לא חושב שזה בא על חשבון האיכות. "מה פתאום. תמצאי לי שגיאת הגהה אחת בספר שלי", הוא אומר. "אני אומר דבר מאוד פשוט: מלכתחילה הסכום שנקבע לספר הוא לא מוצדק".
הקביעה של כהן בדבר מחיריהם הלא מוצדקים
בנוסף, לפחות שמונה אחוזים ממחירו המומלץ של כל ספר בשנתיים הראשונות יועברו לטובת הסופר, ו-50 אחוזים לפחות לטובת הוצאת הספרים. כהן מתקומם. "מה אומר החוק של ניצן הורוביץ? שספר יימכר במחיר גג של 60 שקל. לכולם ברור שהסכום שנקבע מראש הוא מופרך. מחיר קטלוגי זה בולשיט. זאת הדרך של המו"לים לעבוד מול רשתות הספרים. במהדורה הראשונה יש עלויות עריכה, כלומר 12 שקל, אבל לי אין את זה, כי אני עורך את עצמי. מי שכן נהנה, זה המו"לים, והם עובדים על כולם. הם בוכים ודואגים לאינטרסים שלהם. יד אחת מדברת נגד מבצעים ויד שנייה משתתפת בהם. מצדי שכולם יישארו בחוץ, ואני אשאר לבד עם המבצעים. אין לאנשים כסף להוציא 89 שקלים על ספר".
החוק בא להגן על מחירי הספרים, ובהמשך - על התרבות בכלל.
"אני שומע שסופרים מתלהבים ממנו כאילו שברגע שהוא ייכנס לתוקף הם יהפכו להיות אנשים עשירים. שישכחו מזה. אף אחד לא נהיה מיליונר מספרים. מעבר לכך שמדובר בחוק לא דמוקרטי שמונע תחרות, הוא ימוטט את כל ההוצאות לאור הקטנות והבינוניות. ייצאו לאור הרבה פחות ספרים ויודפסו מהדורות קטנות מכל כותר. בשם הצדק שניצן הורוביץ מחפש, ואליו הצטרפה גם שלי יחימוביץ', היה ראוי שהם יבדקו מה האינטרס של מי שמצדד בחוק שלהם, כי לא טובת ורווחת הסופרים עומדות לנגד עיניהם".
המבצעים ברשתות, שאתה כל כך נהנה מהם, עוררו את זעמם של מו"לים רבים, בטענה שזה גורם להם לפשוט את הרגל ולסופרים לפשוט את היד.
"אני מצטרף למבצעים בהחלטה אישית שלי. אני חושב שלספר צריך להיות אורך חיים של כמה חודשים שבהם הוא נמכר במחיר מלא, כלומר 89 שקל. המבצע הראשון שהצטרפנו אליו היה ב'נגמר העוף', תשעה חודשים אחרי שהוא יצא. זה הוכיח את עצמו. זה חשבון פשוט. אני מעדיף להרוויח שמונה שקלים על 3,000 ספרים מאשר 40 שקל על 30 ספרים".
אתה מדבר על מספרים מרשימים, אבל נפקד מרשימות רבי המכר.
"כבר שנה אני צועק שהן בלוף ואף אחד לא מקשיב לי. דיברתי עם מינה צמח, עורכי מדורי ספרים, נתתי מספיק רעיונות אופרטיביים איך לעקוף את השליטה האבסולוטית של ההוצאות הגדולות ברשימה, וכלום לא נעשה. במשך שבועות לא הבנתי איך זה ש'נגמר העוף' מוכר במספרים יפים ונשאר בחוץ, עד שהבנתי שאנחנו המדינה היחידה בעולם שההוצאות לאור הגדולות השתלטו על הרשימה דרך קומבינה של הנחות.
"במשך יותר משנה הרשימה כללה ספרים של שלוש הוצאות לאור בלבד, ואף אחד לא פצה פה. ואיך הן עשו את זה? דרך מתן הנחות גדולות על ספרים חדשים, שהרי ברגע שספר נכנס לרשימת רבי המכר, כולם רצים לקנות אותו. זה יותר טוב מכל פרסום, מכל כתבה ולא חסרות דוגמאות של ספרים שלולא נמכרו במבצע ומצאו עצמם ברשימת רבי המכר, איש לא היה שומע עליהם. אנשים קונים ספרים כדי שיהיה, כי מבצע זאת הזדמנות טובה לקנות".
ומה עם החשיבות של הספרים, השליחות?
"איזו שליחות, בחייך. אנשים קוראים ונהנים - זה הכל. זה ממלא אותי באושר. אני חוזר מותש מהסיורים בחנויות, נכנס הביתה, נשכב על הספה ובודק באינטרנט כמה ספרים כבר מכרתי. מיליונר אני לא אהיה מזה, אבל הפידבקים מהקוראים זה החיבוק והתמורה הכי גדולים שיכולים להיות ".
נא להמתין לטעינת התגובות
