סוף הסיפור של פרס ספיר?
תחקיר מעריב על פרס ספיר וההחלטה לבחור בעקבותיו מחדש את הזוכים, ממשיכים לעורר סערה אדירה. מצד אחד ניצבת ההוצאה לאור של הספר הזוכה והמועמדים המתוסכלים שקוראים לחרם על הפרס. מנגד ניצבים לא מעט גורמים שסבורים אחרת - אבל לא תמיד מעיזים לדבר ובשני המחנות מסכימים: משהו חייב להשתנות. האם הפרס היוקרתי בעולם הספרות הישראלי נמצא בסכנה?
יוסי שריד בטקס פרס ספיר צילום: ינונתן שאול
הראשונה, טוענת שבמדינה קטנה כמו ישראל אין סיכוי לכנס חבר שופטים נקי מקרבה משפחתית, חברתית, רומנטית, פוליטית או מקצועית. הקבוצה השנייה, השקטה והמפוחדת יותר, טוענת שפסילת הפרס הייתה מעשה אמיץ ושיוסי שריד, יו"ר חבר השופטים, טעה. אולי, אומרים גם כאן וגם כאן, הגיע הזמן בכלל לשנות את שיטת השיפוט של הפרס.
השערורייה, כאמור, התחילה לפני כשבועיים, כשבמעריב פורסם תחקיר של הכתבת גלי גינת על חשדות לניגוד עניינים בקרב השופטים. לא רק שיו"ר חבר השופטים, יוסי שריד, הוציא את ספרו בהוצאת "ידיעות ספרים", אותה הוצאה שפרסמה את הספר שזכה בפרס "אחוזת דג'אני" - הרי שהוא גם דודה של עורכת הספר, רנה ורבין ולא טרח לדווח על כך בטופס הגילוי הנאות. בנוסף, נטען ששריד השתמש בזכותו כיושב ראש להצביע פעמיים לטובת הספר הזוכה.
כמו כן, נטען ששופט אחר בתחרות, פרופ' אריאל הירשפלד, היה בן זוגה של המתמודדת רונית מטלון והספר שכתבה אף הוקדש לו. בעקבות הפרסום החליטו במפעל הפיס בשבוע שעבר לבטל בצעד נדיר את התחרות, ולקיים אותה מההתחלה - עם צוות שופטים חדש ומועמדים חדשים.
אלא שבינתיים מסתמן שמהרשימה החדשה ייעדרו ככל הנראה לפחות ארבעה מחמשת המתמודדים הסופיים, וכותביהם הודיעו שהם מסירים את מועמדותם מסבב ב' של הפרס. במקביל, גם הוצאת "ידיעות ספרים" הודיעה שתחרים את הפרס ותעזר בייעוץ משפטי כדי לבחון את החלטת מפעל הפיס.
מול גל ההתקפות האלה, מעטים אנשי הספרות שמעיזים לתמוך בגלוי בהחלטה.
בחדרי חדרים מדברים סופרים ומוציאים לאור בשבחה, אך ממאנים בתוקף להשמיע את קולם. מדינה קטנה, כבר אמרנו? העובדה ששוק הספרות בישראל קטן במיוחד, עם מספר מוגבל של הוצאות לאור חזקות, כמו גם חשש מהעתיד המקצועי של מי שיעז לדבר נגדן, מרתיעה את כולם. כך לפחות הם מסבירים לנו.
במפעל הפיס המומים ומופתעים מהשתיקה הרועמת, ומחוסר התמיכה בהחלטה לבטל את הפרס. אלון חילו, הזוכה המבוטל, גזר על עצמו תענית תקשורת, ויוסי שריד, היו"ר המקורב, טוען לרדיפה. ובקיצור, מצב ביש שמציב שאלה אחת נוקבת: האם משבר האמון בפרס ספיר בעקבות הליקויים האחרונים שנחשפו בו גדול מדי? והאם עתידו של הפרס היוקרתי ביותר בעולם הספרות בישראל מוטל בספק?
חרם? תלוי אצל מי
בראש הגופים הקוראים להחרים את הפרס ובטוחים שיש לשקול מחדש את עתידו נמצאת, כאמור, הוצאת "ידיעות ספרים". "יש משבר אמון גדול בענף ביחס לפרס", טוענים שם בתגובה רשמית שהועברה אלינו. "אנחנו אמנם מתעסקים כרגע בהווה, אבל אין לנו ספק שההתנהלות המבישה של מפעל הפיס מערערת את מעמדו של הפרס. השנה לא נגיש מועמדויות נוספות. לגבי העתיד, ימים יגידו".
מטלון. הסירה את מועמדותה. צילום: שי איגנץ
אבל הם לא לבד: נורית גרץ ורונית מטלון, שתיים מהמועמדות הבולטות בפרס האחרון, חתומות דווקא בעם עובד, ושתיהן הודיעו שלא יסכימו להתמודד בסבב ב' של הפרס. ירון סדן, מנכ"ל עם עובד, מתעקש מנגד שיש מקום לפרס, אבל מסייג: "ברור שצריך לעשות בו שינויים, וזאת בעקבות התקלות שליוו את הפרס כמעט מיומו הראשון. בעתיד, אם ייערכו שינויים מקיפים, והסופרים ירצו שנגיש את מועמדותם, נעשה את זה".
בהוצאות האחרות מסוייגים אפילו יותר מהקריאות לבטל את הפרס המקנה לזוכה בו 150 אלף שקל. מבדיקה של מעריב עולה כי בהוצאת מודן מתכוונים להמשיך להגיש מועמדויות, מכיוון ש"אין אלטרנטיבות אחרות. זה פרס מכובד וראוי" ואילו בהוצאת "מטר" חוששים מראש מאפשרות ביטול הפרס באופן קבוע. "עם כל הצער על הפגיעה בסופרים השנה, אנחנו מקווים ורוצים להאמין שבמפעל הפיס יפיקו את הלקחים וימשיכו בחלוקת הפרס לסופרים מצוינים", אומרים שם.
גם בהוצאת הענק כנרת-זמורה ביתן-דביר נוקטים עמדה דומה. "מבחינתנו הפרס קיים, כל עוד
לא הודיעו אחרת", נמסר . "נמשיך להגיש את ספריהם של הסופרים שמעוניינים בכך. זה הפרס הכספי הגדול ביותר בארץ, שמקנה לסופרים את החופש הכלכלי ליצור". ואילו איריס מור, העורכת הראשית ב"כתר", מבקשת להדגיש את חשיבות הסופרים וספריהם.
"התשובה לשאלה אם נגיש ספרים לפרס השנה ובעתיד תלויה באיך ייגמר הסיפור הזה הפעם, ונדמה לי שהוא עוד לא נגמר. היו השנה מועמדים מצוינים, שכתבו ספרים טובים, וכולם ספגו מהלומות בתגרה שלא קשורה אליהם או לספרים שכתבו. עוד לא מאוחר מדי להחליט שהשאלות התקנוניות שעלו ייפתרו בשנה הבאה, בפרס הבא, והשנה לתת אותו כמתוכנן. חשוב שיהיה פרס ספרותי ששכר גבוה בצדו".
"הכל עניין של כסף", מבקשת גם רחלי אידלמן, מנכ"ל הוצאת "שוקן", להדגיש. "בכל פעם שמישהו מקבל את פרס ספיר, צץ אוסף קנאים שמיד חושבים איך יקעקעו את הפרס. התוצאה של כל המלחמות האלה תהיה שמפעל הפיס יחליט לבטל את הפרס לגמרי וזו תהיה שגיאה. תמיד אפשר למצוא תירוץ, למה לא בסדר שנתנו לזה ולא נתנו להוא".
טעינו, נתקן
אז איך מצילים את פרס ספיר מעצמו? מומחים מגיעים מכל עבר. פרופ' מנחם פרי, העורך הראשי של "הספריה החדשה" ואחד המתנגדים הבולטים לקיום הפרס, רוצה תקנון אחר. "התקנון הנוכחי מביא לתוצאה לא טובה. אם מפעל הפיס ידרוש אתיקות שונות של גילוי נאות, הם לא ימצאו אף שופט", הוא אומר. "אפשר ליזום תקנון אחר, שבו שופטים מקיימים דיונים, שבו הוועדה שבוחרת את חמשת הספרים המועמדים היא לא אותה הוועדה שבוחרת את הזוכה, ואז יש כאן סיכון הדדי והצדק ייראה. בראש הוועדה צריך לעמוד איש ספרות, וצריכים להיות שופטים טובים כמו השנה".
מנחם פרי. דרוש תקנון חדש. צילום: תמר פלג
הפרופ' לספרות עברית אורציון בר-תנא, שהיה בין הבודדים שהצהירו ברבים שביטול הפרס היה המעשה הנכון, מציע הצעה "סנסציונית", לדבריו. "אם לא מגדירים היטב את מינוי השופטים והוועדות, ראוי לצפות שברוב הפרסים יקרה מה שקרה בפרס ספיר", הוא אומר. "במקום למנות שופטים חדשים, צריך לבדוק מי ממנה, ובאיזה תנאים. אני מציע שהוועדה לא תמונה על ידי הגוף שנותן את הפרס".
יצחק לבני, שהיה יו"ר ועדת השופטים בפרס ספיר בשנים 2003 עד 2006, אומר שחייבים למצוא דרך ביניים. אגב, מניעיו של לבני עצמו עמדו במחלוקת בשנת 2006, כשהסופר רון לשם זכה בפרס על "אם יש גן עדן", אולם הטענות אז הופרכו משום שהוכח שהקשר בין השניים לא ישיר.
"אילו הייתה נוסחה מוחלטת אולי לא היו צריכים שופטים בכלל, ואפשר היה לעשות שיפוט אוטומטי", אומר לבני. "עם כל הרצון הטוב של כל אחד מאיתנו, להאמין שיש צד לגמרי אובייקטיבי בשיפוט תרבותי, זה גם עניין סובייקטיבי, עניין של טעם".
אז איך אפשר להרכיב חבר שופטים בלי ליפול?
"נתחיל מזה שלא מקובל עליי הרעיון שעלה במפעל הפיס, לארגן חבר שופטים שמורכב מקרב הציבור, ולא מאנשים שקשורים לספרות. שיפוט ספרותי, למרות הכל, דורש ניסיון וטעם. אפילו אם נצא מנקודת ההנחה שאין מצב שבו לשופטים לא יהיה שום קשר להוצאת הספרים או למועמדים, זה עניין של מידה ועניין של שקיפות. יש טופס גילוי נאות. אם למישהו יש קשר למישהו או להוצאה, שיכתוב את זה. שהשופטים האחרים יידעו את זה, שאולי אפילו הציבור יידע מזה. אחרי שיש שקיפות, ראוי שאנשים יפסלו את עצמם על רקע של היכרות מסוימת, רק באותם המקרים שבהם ברור בעליל שיש פוטנציאל להטיה".
"הכל חייב להיות גלוי", מוסיף גם ח"כ נחמן שי, חבר ועדת החינוך, התרבות והספורט שבוחן את האפשרות ליזום חקיקה בנושא.
"אנחנו נמצאים במדינה קטנה עם מאות פרסים. הדברים חייבים להיות ברורים, אמות המידה צריכות להיות כלליות לגבי מי שעומד בראש הוועדה. חבר השופטים הנוכחי נכשל כישלון חרוץ בכל הנוגע לניגוד אינטרסים. פרס ספיר הוא מקרה מבחן שילמדו ממנו, והוא ישפיע על תחום הפרסים. אני מאמין שאפשר ללמוד להבא. שיפרסמו את חברי הוועדה מראש, למשל. העובדה שבמפעל הפיס פעלו מיד עם פרסום הליקויים, מלמדת על כך שהם הבינו את טעותם. הם אמרו: מודה ועוזב ירוחם".
דוברת מפעל הפיס, דולין מלניק, מסרה בתגובה לדברים: "מפעל הפיס מייחס לפרס ספיר לספרות חשיבות גדולה ואנו נעשה הכל על מנת שהוא ימשיך להתקיים. צר לנו שהיוצרות התהפכו, ומפעל הפיס המגן על מינהל תקין מותקף בשעה שמי שפעל שלא כדין נהנה מתמיכת חלק מאמצעי התקשורת".
נא להמתין לטעינת התגובות
