באוור פאוור: ראיון עם ג'ימי באוור מלהקת דאון
ביום שלישי תופיע להקת המטאל 'דאון', בניצוחו של פיליפ אנסלמו, במועדון התיאטרון. ליהיא לסלו תפסה את מתופף הלהקה, ג'ימי באוור, לשיחה במצב רוח ניו-אורלינסי
את ג'ימי באוור, מתופף הלהקה (וגיטריסט הלהקה EyeHateGod, שראויה לכתבה נפרדת וחגיגית, לתשומת לב הכותבת ל.) אני תופסת בפסטיבל 'מטאל קאמפ' בסלובניה. שיחת הטלפון הבין-יבשתית מצליחה להעביר טונים מרוגשים למדיי מצידו של הבאוור: להקת Destruction, 'אחת מהלהקות האהובות עליי' וגו' עולה עוד מעט על הבמה. דאון כבר נתנו את שלהם בפסטיבל הזה, ואוטוטו זו תהיה גם מנת חלקנו. סיבוב ההופעות הנוכחי מקדם את אלבומם האחרון, "Down III: Over the Under"
אז מה פשר הביטול העגום בשנה שעברה? "אני לא בטוח בעצמי", מסביר באוור. “זה היה סופו של סיבוב הופעות מאד מאד ארוך. אני לא יודע לגמרי הלך שם. אבל מה שבטוח זה שהפעם אנחנו מגיעים. אף פעם לא היינו בישראל", הוא מוסיף, “אז יש לנו משהו להוכיח, לא?”
למרות שעסק בנושאים כבדים, “Over the Under” עשה רושם של אלבום חיובי בסך הכל, במיוחד בהשוואה לשני האלבומים הקודמים שהיו הרבה יותר מורבידים. היית מגדיר אתכם כיום כלהקה אופטימית?
ג'ימי באוור: "כל שלושת האלבומים שלנו די שונים אחד מהשני. באלבום הראשון התקופה הייתה טובה, באלבום השני התחילו כל מיני בעיות. באלבום השלישי קרו המון דברים רעים, כל כך רעים לנקודה שממש הגענו בה לתחתית. אז עכשיו אנחנו מסתכלים למעלה, אין ברירה.”
אז מה צריך לצפות מאלבום חדש?
"בטח מוזיקת סקא, או משהו. אני צוחק. אנחנו נכנסים לסטודיו באוקטובר, ואני חושב שהוא הולך להיות מצוין. כולנו מאד חיוביים, כולם באותו קו מחשבה. זה הולך להיות אלבום ברוח הנולה.” (Nola – ניו אורלינס, לואיזיאנה. ל"ל)
אם כבר נולה, כולכם גדלתם ביחד, בניו אורלינס. מה גרם לכם להתחבר מלכתחילה?
"כולנו הקשבנו לאותן להקות, להקות שנשמעו כמו בלאק סאבאת' ולא היו גדולות כמוה. להקות כמו פנתגראם, וויצ'פיינדר ג'נרל, דברים כאלה. וזה ממש חיבר אותנו. חוץ מזה כולנו היינו כבר די פעילים בסצנת המוזיקה בניו אורלינס, אז כך הכרנו אחד את השני.”
כשהתחברתם, מה בדיוק היה התכנון לגבי דאון? היא הייתה אמורה להיות פרוייקט צד, או סוג של ניסוי?
"בהתחלה פשוט התחברנו וניגנו וזה הרגיש נכון. ביום הראשון כתבנו שלושה שירים – Temptation's Wings, Losing All ו- Bury Me in Smoke. וחשבנו לעצמנו – 'וואו, זה מדהים'. ואז אחרי חצי שנה שוב עשינו את זה, והקלטנו עוד שלושה שירים, עוד לפני שהלהקה התפתחה לעסק עצמאי משל עצמו. דיברנו על לעשות את זה מאז 1989, אבל החיבור היה רק ב-1991.”
בניו אורלינס יש סצנת אנדראגאונד מאד רחבה. מה הסוד של העיר?
"אני חושב שבגלל ההסטוריה של המוזיקה שם. כל להקות הבלוז והג'אז. כל כך הרבה סוגי להקות מנגנות ומתפתחות מניו אורלינס. סצנת האנדרגראונד שם מאד הדוקה ואני מניח שכולם כבדים, אבל בצורה מאד בלוזית. אני חושב שזה מה שעושה את ההבדל ממקומות אחרים. אנחנו, למשל, סוג של להקת בלוז.”
ומה לגבי ההגדרה של 'סאות'רן מטאל'? זה גימיק?
"אני חושב שזה די טיפשי, למען האמת. אני מניח שאנחנו מטאל, אבל מה כל הקטע של ה'סאות'רן'? אנחנו גרים בדרום, אז מה זה אומר? אנחנו פשוט מנגנים בלוז ומשלבים את זה עם גיטרה רועשת, וזה מה שזה.”
נשמע שאתם מאד גאים בהשפעות שלכם, וזה מרגיש שזה מאד חשוב בשבילכם שהמאזינים שלכם יעריכו אותן גם הם. חשוב לכם להעביר אותן הלאה.
"כן, אנחנו בעצמנו מעריצים. ואת הגדרת את זה מצוין, זה בדיוק זה. אנחנו פשוט אוהבים מוזיקה. אני חושב שזו הדרך שזה נעשה במרוצת ההסטוריה, וזה חשוב בשבילנו לפחות להעניק לילדים לדעת על הלהקות האלה, שהיו קיימות והיו חשובות לנו כל כך.”
כך שאתה מרגיש שדאון, בצורה מסוימת, היא להקת מחווה?
"אני מבין איפה את רואה את זה, אבל אני חושב שהתפתחנו. בהתחלה באמת הכל התחיל ככה, אבל אני חושב שעכשיו המוזיקה כבר מקבלת אישיות משל עצמה. אז, כן, בהתחלה, פשוט רצינו לנגן כמו וויצ'פיינדר ג'נרל או האובססד, כן, לגמרי. אהבנו כל דבר שווינו עשה (מסיינט ויטוס/האובססד, ל”ל), דייב צ'נדלר מסיינט ויטוס, שגר עכשיו בניו אורלינס. להקות כמו טראבל. אבל דאון התפתחה לסאונד משלה.”
השאלה היא, אבל, אם זה לא לעשות רימייק של אותם דברים שוב ושוב. כמו שטיפת מוח מוזיקלית.
"בדיוק. ולזה התכוונתי כשאמרתי שדאון התפתחה לסאונד משלה היום. אני חושב שעכשיו יש לנו את הסאונד משלנו, וזה מגניב. אני אוהב אותו. היי, אני מנגן בלהקה עם ארבעה מהחברים הכי טובים שלי, ורואים את זה. על הבמה, יש לנו יופי של הופעות חיות. אנחנו ממש רוצים לבוא לישראל, זה הולך להיות מגניב.”
אז מה בעצם גרם לכם להקליט את האלבום האחרון? זה נכון שלשיר של Witchcraft היה חלק בזה?
"לא, לא, לא. אחרי קתרינה לא דיברנו אחד עם השני משהו כמו שישה חודשים. אבל אז פיל ואני נפגשנו בחנות קעקועים, שמענו וויצ'קראפט ברקע ואמרנו לעצמנו, בנאדם, זה ענק. אז התקשרנו לפפר כשהגענו הביתה ואמרנו לו, “בנאדם, שמעת על וויצ'קרפט? אולי נחזיר את דאון". אז אולי בצורה מסוימת זה כן עזר, אבל חשבנו על לעשות את האיחוד הזה עוד לפני כן בכל מקרה.”
ולסיום, המלצה בניחוח מעגלי: באוור נהנה להאזין בימים אלה ל-Saviours. איך הם נשמעים? באופן הולם, "כמו וויצ'קראפט", אבל גם קאנטרי ישן הולך. "האנק ג'וניור, דיוויד אלן קו, האנק III, ווילי נלסון, אני אוהב את זה. אני משתדל לשמר את שורשי הבלוז שלי.”
***
דאון תופיע ב-14 ביולי, מועדון התיאטרון, יפו, 21:00. מופע חימום: Matricide.
נא להמתין לטעינת התגובות
