דרך ארוכה: רקפת זיו-לי מספרת על "קול של פרפרים"
ספרה של רקפת זיו-לי, "קול של פרפרים", רואה אור בימים אלה בהוצאת מודן. זיו-לי מספרת על שירה, שנוסעת להיפגש עם אביה ולשמוע ממנו את סיפור חייו כילד בשואה ובדרך אליו עוברת מסע מטלטל
התחלתי לקרוא בגיל 5 וכילדה קטנה אהבתי לקרוא שירים. אהבתי את שיריה של מרים ילן שטקליס, שירי ילדים שהיתה בהם חוויה חזקה של בדידות "מיכאל" "לבדי" "מעשה בילדה בודדה" (ירח ירח ספר לי סיפור..."). הבדידות בשיריה מאד נגעה לליבי. כשהשירים יצאו בהוצאה מחודשת בספר "פרח נתתי לנורית" והקראתי אותם לילדים שלי, הם סרבו להקשיב להם פעם שנייה כי היו עצובים מידי לטעמם.
קול של פרפרים צילום: עטיפת הספר
• והאחרון?
הספר האחרון שקראתי הוא "הביתה" של אסף ענברי. הספר מתאר את תולדות קיבוץ אפיקים עוד לפני שנהגה אפילו כחלום, ועד עידן ההפרטה. הספר כתוב באיפוק שמביא עימו לקריאה חוויה רגשית חזקה. מעבר לכך, כמי שמתגוררת בשנים האחרונות בקיבוץ שהופרט הספר היה עבורי מסמך מעניין שגם סייע לי להבין ולחוש כבוד ואמפטיה אל ראשוני הקיבוץ.
• עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
פעמים רבות אני נהנית לקרוא דווקא על דמויות שרחוקות ממני ושאין בי שום עניין להיתקל בהן ב"מציאות". אבל אם בכל זאת אני חושבת שהייתי שמחה לפגוש את נורה מ"והוא האור" של לאה גולדברג. אך במחשבה נוספת אולי למעשה הכמיהה האמיתית היא לפגוש את לאה גולדברג עצמה שדמותה מסקרנת אותי ונראית לי שברירית ועצמתית גם יחד. אבל אני חושבת שלא הייתי רוצה לפגוש בה ממש פנים אל פנים , הייתי מתרגשת מידי, אלא לשבת בשולחן סמוך לה בבית קפה ולצותת לשיחתה.
דמות אחרת שאולי הייתי רוצה לפגוש היא אילנה מ"סוגרים את הים" של יהודית קציר. היא מזכירה לי אותי בתקופות מסוימות בחיי ואני חושבת שהיינו יכולות להיות חברות.
• מה היה מקור ההשראה לספר?
החיים הם מקור ההשראה המשמעותי ביותר עבורי.
• באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
קשה לי לומר בדיוק אבל נדמה לי שאחרי שלשה פרקים בערך ידעתי שאני בתחילתה של דרך ארוכה (לא ידעתי כמה ארוכה).
• עם איזו דמות בספרך את/ה הכי מזדהה?
שירה, הגיבורה, היא הדמות שאיתה אני יכולה להזדהות ביותר. לאו דווקא כי היא דומה לי אלא כי במהלך הכתיבה, כשקיומה רק החל להתהוות, ורק אני ידעתי עליה, הרגשתי
שאני צריכה לשמור אותה אצלי בראש כל הזמן כי אם היא לא קיימת אצלי היא לא קיימת כלל. כך ששירה ליוותה אותי תקופה ארוכה עד שהספר, בנוסחו הראשון, הושלם.
• האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
בכתיבה אין שותפים אך היו אנשים טובים וחכמים מאד שסמכתי על דעתם והקשבתי להערותיהם.
• למי היית שמח/ה להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
שמחתי להעניק את הספר לאנשים יקרים שליוו אותי בתהליך המורכב של הוצאת ספר ותמכו בי. אני מקווה שהספר עם ההקדשה כבר אצלם.
• על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
אני לא חובבת ביוגרפיות וקשה לי להאמין שמישהו היה מסכים לפרסם את הביוגרפיה שאני אכתוב עבורו כי ככל שסיפור חייו/חייה יהיה מעניין בטח לא הייתי מתאפקת וממציאה המון סיפורים בדרך.
רקפת זיו-לי, "קול של פרפרים", הוצאת מודן, 199 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
