השאלון הספרותי עם מיכאל בר זהר
הסופר מיכאל בר זהר מוציא בהוצאה מחודשת את המותחן "אניגמה" ומספר על ההשראות שלו, על תהליך הכתיבה ועל האהבה לג'ון לה קארה
סיפורי האחים גרים.
והאחרון?
"על דעת עצמו" ספרה הביוגרפי המצוין של נורית גרץ על עמוס קינן.
מיכאל בר זהר צילום: יהונתן שאול
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
עם ג'ורג' סמיילי, הגיבור המיוסר והנבוך משהו מספריו של ג'ון לה קארה "המרגל שחזר מן הכפור, "החפרפרת", "אנשי סמיילי" ועוד. זוהי דמות מורכבת, מרתקת, נחבאת אל הכלים ועם זאת לעתים אימתנית ותמיד חכמה (חוץ מאשר בחייה הפרטיים).
מה היה מקור ההשראה לספר?
חשיפת מסמכי הביון הבריטי ב-1975, 30 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה. שם גיליתי את פרטי מאבק האיתנים החשאי בין גרמניה הנאצית לבין בריטניה. גרמניה השתמשה במלחמה במכונת צופן סודית ביותר - "אניגמה" - ואנגליה היתה מוכנה לשלם כל מחיר, גם בחיי אדם, כדי לפצח את סוד סודה. התשדורות הסודיות שנשלחו באמצעות המכשיר הזה חרצו גורלן של כמה מהמערכות המכריעות במלחמה. במהלך המחקר התברר לי שהמאבק הסוער הזה הסתיר עוד סוד - סוד מפתיע עד כדי כך שאפילו היום קשה להאמין בו!
באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
כאשר החלטתי לתאר את המאבק על ה"אניגמה" באמצעות דו קרב אישי אכזר ורב תהפוכות בין שני יריבים - נוכל צרפתי שנשלח לפריז כדי לגנוב את ה"אניגמה" וקצין ביון גרמני בכיר, שניסה לסכל את תכניתו.
עם איזו דמות בספרך את/ה הכי מזדהה?
הזדהיתי עמוקות עם שתי דמויות היריבים, הברון דה בלוואר והקולונל פון בק. רק בהזדהות מוחלטת איתם יכולתי להיכנס לתוך מחשבותיהם ומהלכיהם, במשחק החתול והעכבר שהשניים ניהלו.
היה רוצה לכתוב עליו ביוגרפיה. משה דיין אי-פי
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
לא היו לי שותפים ולא יועצים. אני חושב שמקצוע הסופר הוא מקצוע של בדידות מחלטת. איש לא יכול לייעץ לך, שום נוסחת קסמים להצלחה לא קיימת, סוכנים ומוציאים לאור שאתה מספר להם על תוכניותיך טועים לא פחות מאחרים - ולבסוף אין לך ברירה אלא לסמוך על עצמך, ולאורך כל הכתיבה - לבקר את עצמך באכזריות ובחוסר רחמים.
למי היית שמח/ה להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
לווינסטון צ'רצ'יל, מנהיגה של בריטניה במלחמה, שהכריע הכרעה גורלית ומצמררת, הקשורה ל"אניגמה".
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
על אחד משניים: משה דיין, איש מדהים, על האורות והצללים שבו. בן-גוריון אהב אותו, הוא היה מצביא גאוני וחכם - אך גם אדם עם מגרעות וחולשות רבות. חברו שמעון פרס אמר עליו: "משה היה ספן שפחד מן החוף".
ואם לא על משה דיין - על האדם שהוא לימד אותי להעריך ולהעריץ -
נתן אלתרמן, המשורר הלאומי, "הצופה לבית ישראל". משורר נפלא שידע להקסים ולהפנט לא רק אוהבי שירה, לגעת בליבנו במטה קסם ולהרטיטו. עם זאת, הוא היה איש מורכב וקרוע בחייו האישיים, שקלע סביבו תסבוכת מצמררת - תסבוכת, שכאילו הוא דמיין באחד ממחזותיו.
"אניגמה", מיכאל בר זהר, 208 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
