השאלון הספרותי עם אורי לברון
"חצי הוכחה", הרומן הראשון של הפרסומאי אורי לברון, יוצא לאור בימים אלה, והמחבר מספר לנו מה מקור ההשראה שלו ועל החלום לפגוש את ד"ר דוליטל
מן הסתם היה זה אחד מספרוני הלימוד הדקים האלה שהכריחו אותנו לקרוא בכיתה א'. מיד אחרי הספרים האלה עברתי לחסמב"ה והצלחתי לדעתי לקרוא את רוב הסדרה עד סוף כיתה ב'.

אורי לברון צילום: ירון זכות
והאחרון?
"המלון הלבן" של ד.מ תומאס. אחד הספרים המעטים בחיי שקראתי פעמיים.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
ד"ר דוליטל גיבור נעוריי. האיש שידע לדבר עם חיות. הייתי שמח לפגוש אותו בספארי ברמת גן מול הכלוב של הנמר.
מה היה מקור ההשראה לספר?
החיים שלי, העבודה שלי, החברים שלי, אשתי, הילדים וכל מחשבה שעברה בראשי בחמש שנים האחרונות.
באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
ברגע שעברתי לראשונה בחיי את מחסום העמוד הראשון והמשכתי לכתוב.
עם איזו דמות בספרך את/ה הכי מזדהה?
עומר ברלוביץ. גבר שלא בטוח שהוא בעבודה הנכונה, בשותפות הנכונה, בזוגיות הנכונה, או בחיים הנכונים באופן כללי.
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
אני חייב הרבה לשני אנשים. לסופר אשכול נבו שליווה אותי, עודד, תמך והעיר הערות חכמות לאורך כל תחילת התהליך, ולעורך שלי דרור משעני שעלה על כל חולשותיו של הספר ודחף אותי לתקן תוך שהוא מייעץ ותומך ללא הפסק.
למי היית שמח/ה להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
לאבא שלי שנפטר כשהייתי בן 17 ומן הסתם לא היה מאמין שהבן שלו, שקיבל בקביעות 6 בספרות, הצליח לכתוב ספר שהוצאה מכובדת
הסכימה להוציא לאור, ושאנשים אכן מוציאים כסף כדי לקנות אותו. אני מניח שלא היה מאושר ממנו לקבל את הספר הזה.
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
על אחד מילדיי. כך אדע שהצלחתי פעמיים. פעם אחת שהילד שלי חיי חיים מספיק מעניינים וחשובים כדי שיהיה ראוי לספרם, ופעם שנייה שחייתי מספיק שנים כדי לראות את זה קורה.
"חצי הוכחה" מאת אורי לברון. הוצאת כתר. 392 עמודים.