מיני מאוס: "המסע של דספרו" מקסים
בלב סרטי הקיץ המצוירים, תוצרי האולפנים הגדולים, שוכן בצנעה "המסע של דספרו", שבו מככבים עכברים. לא כדאי לוותר על האגדה המקסימה הזאת
המסע של דספרו צילום: יח''צ
יש משהו מתעתע ב"המסע של דספרו". הוא אינו מוצר של אחד מאולפני האנימציה הבולטים, כאמור, אך מתהדר במדבבים כוכבים (סיגורני וויבר, דסטין הופמן, מתיו ברודריק ועוד). גיבוריו הם עכברים (גיבור קולנועי מצויר אהוד מאז מיקי מאוס) ועכברושים (גיבור קולנועי מצויר אהוד מאז רמי מ"רטטוי" ), הוא מתרחש במחוזות מוכרים (ממלכה אגדית, מלך מריר, נסיכה אומללה), ומשחק עם המסגרת הז'אנרית, אך לא ממחזר את החומרים שמהם הוא עשוי.
וכמו להדגיש את תעתועיו, חולפות דקות ארוכות בטרם נתוודע לגיבור שעל שמו נקרא הסרט. עד אז נתון המסך לשליטתו של בן דודו העכברושי, רוסקורו, שהוא כל מה שדספרו לא יהיה: אפור, מכוער וחסר תום, עכברוש העולם הגדול. אז למי שייך הסיפור הזה?
במידה רבה - לשניהם, והשם חוטא למקומו של רוסקורו בסיפור. דספרו ורוסקורו נעים כהשתקפויות משני צדי המראה, עד שדרכיהם יצטלבו בנסיבות אסוניות, והם יגלו שגם שכנים ששנאתם אינסטינקטיבית כמעט-לא כל שכן קרובי משפחה רחוקים-יכולים לחיות יחד (אלגוריה פוליטית למקומותינו?).
סם פל, אחד משני במאי הסרט (לצד רוברט סטיבנהאגן), שמגלה כאן פטיש עכברי מתפתח, כבר סיפר לנו את הלקח הזה בעבר. בכלל, ב"המסע של דספרו" יש רגעים לא מעטים שמזכירים את "חיים בזרם", סרטו הקודם של פל, שהציג גם הוא עיר עכברושים רוחשת מתחת לפני הקרקע. אבל רב המרחק בין הביוב התוסס של "חיים בזרם" לתעלות העמוקות והחשוכות של "המסע של דספרו".
מסעו של דספרו, עכבר צעיר וסקרן - שאוזניו הענקיות רומזות כי ייתכן בהחלט, אף שהסרט אינו מציין זאת, שאביו האמיתי אינו האב העכבר, אלא דמבו הפיל המעופף - הוא המסע להצלת ממלכת דור, שקרסה כולה לתוך מרתו השחורה של המלך, המתאבל על מות אשתו. מאז פטירתה, מרקים ועכברושים (השילוב הקטלני שהביא למותה) הוצאו אל מחוץ לחוק.
במקביל, מוגלה דספרו הסורר, שמסרב לציית לנורמות המקובלות בחברה העכברית (כמו פחד מחתולים), אל אי השדים המקומי-ממלכת העכברושים. שם הוא גם פוגש ברסקורו, בעצמו זר בעיר העכברושים שעדיין מנסה להסתגל לקודים המוסריים המפוקפקים שלה. עלילה נוספת עוקבת אחר מערכת היחסים הרת האסון בין הנסיכה הנאווה למשרתת חסרת החן שלה.
כל החוטים האלה נטווים יחד (לא בקלות) בידיו של גארי רוס (מועמד שלוש פעמים לאוסקר על התסריטים: "ביג", "דייב" ו"סיביסקיט"), ששומר על איכויותיו הסיפוריות המעולות של "דספרו" (שהוא עיבוד לספרה של קייט דיקאמילו). עם עבודת האנימציה הנפלאה והמיוחדת (בני האדם ארוכי הפנים, או אל המרק שנראה כציור של ג'וזפה ארצ'ימבולדו שקם לתחייה - ושמו, בולדו, אינו מקרי כמובן), "המסע של דספרו" מציג אגדה מקסימה ושובת לב.
נא להמתין לטעינת התגובות
