רב הנסתר: מה קורה ברשימות רבי המכר?
בחודשיים האחרונים התחוללה מהפכה של ממש ברשימות רבי המכר: מרשימה משוקללת לכל החנויות לכמה רשימות נפרדות. המתכונת החדשה חושפת בעל כורחה את הג'יפה של עולם הספרות: המבצעים, התמריצים, ההמלצות חסרות הבסיס והשיווק האלים, שמכריעים בסופו של דבר את גורלם של ספרים, סופרים והוצאות. כמה נקודות למחשבה, לפני שאתם שוב קונים את "אות מאבשלום"
לפני חודש הן חזרו ל"הארץ" במתכונת של שלוש רשימות נפרדות: של סטימצקי, של צומת ספרים ושל החנויות הפרטיות. שתי הרשתות, אגב, מפרסמות את הרשימות שלהן בעיתונים נוספים, בדמות מודעות בתשלום.
נכון להיום, הקשר בין שלוש הרשימות המתפרסמות מקרי למדי, ומשקף בעיקר את שלל האינטרסים המסחריים הרוחשים בבסיסו של עולם הספרות: שביל הזהב לתוכן כרוך בין היתר בהשתתפות במבצעים קיצוניים או במתן תמריץ כספי לעובדי החנויות תמורת קידום ספרים מסוימים. זה כשר, אבל הריח לא משהו.
מבצעים - אלה שח"כ ניצן הורביץ מנסה למגר במסגרת מה שמכונה "החוק הצרפתי"-הם הדרך היחידה להיכנס לרשימת רבי המכר בשבועות האחרונים. דוגמאות יש למכביר. במהלך כל חודש יולי כיכבו ברשימה של סטימצקי "אחוזת דג'אני" של אלון חילו, שהוענק במתנה בקניית ספר אחר, "הביתה" של אסף ענברי שנמכר למנויי "ידיעות אחרונות" בחצי מחיר ועוד חמישה ספרים מבית ידיעות ספרים, שכולם השתתפו במבצע ספר שני ב-20 שקלים.
שני הספרים של הוצאת כתר ברשימה, "אלגנטיות של קיפוד" מאת מוריאל ברברי ו"זאבים בשלג" של אורלי קראוס-ויינר, ניתנו גם הם במתנה על רכישת ספר במחיר מלא. לצד השליטה הבולטת של ידיעות ספרים (שבעה כותרים) וכתר (שניים), היה מפתיע למצוא במשך כל חודש יולי בעשירייה הפותחת של סטימצקי את הספר "נגמר הקוסקוס (אבל גם הדג טעים)" של זיו כהן שיצא בהוצאה פרטית (סלע ספרים). בירור מעמיק גילה כי הוא נמכר ב-24.90 שקלים ברכישה ממוצרי החנות.
מנגד, לאחר שכיכב בחודש יוני בראש רשימת רבי המכר של צומת ספרים, התפוגג ספרה של מירי רוזובסקי, "פעם בחיים" (זמורה ביתן) מטבלת המכירות של הרשת בחודש יולי. הסיבה, ככל הנראה, נעוצה בכך שהוא סיים את תפקידו כמומלץ החודש של הרשת לטובת "אנשי הספר" שכתב ג'רלדין ברוקס (מודן) שגם תפס את מקומו בראש רשימת רבי המכר של צומת ספרים ביולי.
על המשמעות שיש להחלטות הרשתיות של צומת ספרים אפשר ללמוד מכך שבשבוע הראשון של אוגוסט מוביל את רשימת רבי המכר ברשת הספר "ורד הלבנון" מאת לאה איני (זמורה ביתן), שהוא-ניחשתם נכון-הספר שעליו ימליצו לכם המוכרים ברגע שתגיעו לקופה באחת מחנויות הרשת.
הסופר והמו"ל רם אורן, דייר של קבע ברשימות רבי המכר, ניצב בהשתאות מול הקונספט החדש. "אני מבולבל", הוא אומר. "בשום מקום לא ראיתי שספר מסוים מקבל את אותו מקום שקיבל ברשימה שנייה. בנוסף, כל רשת יכולה לקבוע איזו רשימה שהיא רוצה, הרי זו לא בדיקה מדעית. בשום מקום בעולם לא מתפרסמות רשימות נפרדות. ככה אי אפשר לדעת מהו רב מכר".
איריס מור, העורכת הראשית של כתר מתגייסת בניסיון לפזר את הערפל: "מה שלמדנו מהשוני בין הרשימות זה על הכוח הגדול שיש למבצעים. ספר שאינו במבצע, סיכוייו לא גדולים. מי שמפסיד הם הספרים הצנועים יותר, אלה שלא היה להם מראש סיכוי להפוך לרבי מכר. המסקנה שלי היא שספרים שנמצאים רק באחת מהרשימות הם ספרים שהיו במבצע חזק".
אבל כדי לעבור בשערי גן עדן המובילים לרשימת רבי המכר לא מוכרחים להיות במבצע. אפשר גם פשוט לתת תמריץ כספי לעובדי החנויות במטרה שישכנעו אתכם שספר מסוים הוא בדיוק מה שאתם מחפשים. את העובדה שמשלמים להם בשביל ההמלצה הספציפית הזאת הם לא יגלו לכם, אבל אם מתנוססת על הספר מדבקה אדומה בצורת לב ועליה הכיתוב "המלצת הצוות" - דעו שמישהו שילם בשביל זה כסף.
בחודש יולי, למשל, קיבלו עובדי סטימצקי בונוס בסך חמישה שקלים על כל עותק שמכרו מהספר "אות מאבשלום" של נאוה מקמל?עתיר. את הבונוס שילמה ידיעות ספרים. שיתוף הפעולה בין ההוצאה לאור לסטימצקי בנוגע לספר לא הסתכם רק במתן תמריץ כספי לעובדים, אלא כלל גם את קניית חלונות הראווה: המחיר הנקוב עומד על 15 אלף שקלים לשבועיים ל-20 חנויות ברחבי הארץ, אבל זה פתוח למיקוח. התמורה - אם תהיתם - לא איחרה לבוא: מקום ראשון ברשימת רבי המכר של הרשת במהלך כל חודש יולי, בעוד שמרשימות אחרות נפקד הספר לחלוטין.
לרשימה של צומת ספרים, אמנם רק למקום השני, חזר ביולי ספרו של דויד גרוסמן "אישה בורחת מבשורה", אחרי תקופה ארוכה שבה נעדר ממנה. איך? בעזרת השם, היוקרה, ואה, גם בונוס שהתקבל מהוצאת הקיבוץ המאוחד בעבור כל עותק שנמכר, חמישה שקלים לכיסו של המוכר שהצליח להביא לכך שהלקוח יקנה דווקא את הספר הזה.
מנכ"לית סטימצקי, איריס בראל, רואה את התמריצים בעין חיובית. "תמריצים הם גורם משמעותי בכל ענף", היא אומרת. "הבעיה היא לא התמריצים אלא העובדה שבחנויות של צומת ספרים מוצגים בעיקר ספרי ההוצאות שמחזיקות ברשת (כנרת זמורה?ביתן ומודן, כס"ו). גם אצלנו יש תמריצים, אבל בכל פעם על ספרי הוצאה אחרת".
אז עד כמה הרשימות באמת משקפות את הבחירה של הקוראים, ולא את הבחירה של המוכרים? מור מסבירה כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק בין אנשי מסחר לתוכן: "איש השיווק שלנו קורא את השטח, מבין תהליכים ואני, בסופו של דבר, אחראית על התוכן.
לדברי בראל, פיצול רשימות רבי המכר נתן לכל המו"לים הזדמנות שווה ולכל הסופרים - ולא חשוב באיזו הוצאה הם מוציאים את ספריהם - הזדמנות להיות רב מכר. "מבחינה זו אני חושבת שעשינו טוב ".
ויש גם חנויות פרטיות, שזוכות לרשימה משלהן בשעה שהן נאבקות בחירוף נפש על עצם קיומן מול המכונות המשומנות של צומת ספרים וסטימצקי. חלקן, מעידים בעלי חנויות בעצמם, מוכרות רק עותק או שניים מספר מסוים בשבוע, ובכל זאת מצליחות להכניס ספרים לתוך הרשימה, פשוט משום שחלקן היחסי גדל פתאום, בתוך רשימה המורכבת כולה מחנויות קטנות.
"הרשימה של החנויות הפרטיות משקפת את הבחירות של אנשים שאוהבים לקרוא, לא של אנשים שמחפשים מבצעים ולכן בעיניי היא מעניינת", אומרת איריס מור, "בשעה שהרשימות של הרשתות מראות בעיקר מי היה במבצע".
מאז כינון הרשימות העצמאיות, המו"ל דני פחימה מהוצאת דני ספרים זוכה פתאום לעדנה. הספר "קל לצייר 2" מככב בקטגוריית ילדים, וההוצאה המחודשת של "הנשיקה שהלכה לאיבוד" מאת דבורה עומר טיפסה לראש הרשימה.
"למדנו שמה שבמבצע מוכר ומה שלא במבצע לא מוכר", הוא אומר. "אין קשר בכלל לכמה ספר הוא איכותי. השאלה היא כמה הוא עולה וכמה הוא קרוב לקופה. יש לי ספרים, שאם הם בקו קופה הם מוכרים פי חמישה. קו קופה הוא ספר שמוצע במבצע על ידי המוכרים בחנות, כמומלץ מטעם הרשת או שמכירתו מביאה למוכר תמריץ של כמה שקלים. זה היתרון ברשימות עצמאיות ולא משוקללות: רואים מגוון גדול יותר. ומי שבאמת טוב נמצא בשתי הרשימות הגדולות".
"ברשימות של צומת ספרים אני רואה במובהק שהם מנסים לקדם את הספרים של ההוצאות שלהם, וסטימצקי מנסים לתת דגש על הוצאות לאור שיותר כדאי להם למכור ספרים שלהן, ונכון לעכשיו זה ידיעות ספרים וכתר", אומר יובל פלד מרשת יודן ספרים, המונה שש חנויות בצפון הארץ. "אני מאמין שהרשימה של החנויות הפרטיות אובייקטיבית יותר. אין לנו אינטרס לקדם הוצאה אחת על פני השנייה. ברשתות, לעומת זאת, אין להוצאות הקטנות שום כוח להתמודד מול הגדולים".
אז אתה מרוצה מהפתרון שמציעות שלוש הרשימות?
"אני מבסוט מהאובייקטיביות שלו, כי הוא מראה את האינטרסים בצורה חריגה ובולטת. עד עכשיו זה היה עמום, עכשיו זה הרבה יותר בולט. גם לסופרים זה עוזר להבין איך דברים באמת עבדו כל השנים. השקלול לא היה אובייקטיבי ולא נכון. הוא פשוט לא הראה את התמונה האמיתית".
" אני שלמה עם הרשימה שלנו", אומרת טל פלוסקר, סמנכ"לית שיווק צומת ספרים. "נכון שהרשימות משקפות בהרבה מובנים מבצעים, אבל ספר לא טוב לא יצליח לשרוד בה. אנחנו מדינה קטנה ודברים עוברים מפה לאוזן. עובדה שהספרים והסופרים המובילים נמצאים ברשימות גם כשהם לא במבצע".
רם אורן, בחזרה אליך. מה הפתרון?
"אולי התאחדות המו"לים צריכה להקים ועדה שתקבע קריטריונים. הרי מי סובל מזה? הסופרים והקהל, שלא באמת יודעים מה קורה. הגיע הזמן שמישהו ימצא דרך לשקלל את זה. הרשתות צריכות לשבת יחד ולמצוא דרך להגיע להסכמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
