נתנו בראש: שלמה בר הקדים את זמנו

1979: זוכה למחמאות מפוקפקות סביב מוצאו /// 2009: מאשים אותנו בגזענות. האמנים הגדולים חוזרים לראיונות עבר

רועי בהריר | 19/9/2009 16:06

להקת הברירה הטבעית הוציאה בשנת 1979 את אלבום הבכורה שלה, "אלי שורשים", שנחשב בשעתו למהפכני, הן ברמה המוזיקלית (האלבום הציג צד איכותי ומורכב של הזמר הים תיכוני, שבלט מאוד על רקע "זמרי הקסטות" דאז) והן בביקורת שהעביר על יחס החברה הישראלית בזמנו לבני עדות המזרח.

לא מדובר כאן בריאיון, אלא בכתבת סיכום שנה, שעניינה הוא הקולות הבולטים בקרב צעירי תשל"ט. פרט לבר נוכחים בכתבה, בין היתר, יוני רכטר, הסופר דוד שיץ והמשורר ארז ביטון, שבר הלחין בזמנו את שיריו.

מנקודת מבט עכשווית, הטקסט שליווה אז את בחירתו של בר נראה מעט, איך לומר, לא מי יודע מה פוליטיקלי קורקט. פעמיים, למשל, בתוך טקסט בן כ-150 מילה, מוזכר מוצאו של בר. בפעם הראשונה נכתב "שלמה בר, מלחין בן העדה המרוקנית", ו-50 מילה מאוחר יותר, "שלמה בר, גם הוא מרוקני במוצאו".

פרט לחיבור של בר וביטון, עוסק הטקסט גם בעבודתו של בר עם יהושע סובול (על המחזה "קריזה"), ועל הדרך קובע נחרצות כי "בר אינו מוגבל רק לחומר של ישראל השנייה, ויש לו גם שיר נפלא, שחובר למילים של אברהם חלפי ('תפילה')". כן , כך היו מחמיאים אז למזרחים.

הברירה הטבעית יח''צ

היינו תמימים

שלמה בר, שחוגג בימים אלה 30 שנה ללהקת הברירה הטבעית, דווקא לא זוכר שנעלב מהטקסט ה"מפרגן" ההוא, אבל מרוצה למדי מהשינוי שחל כאן במהלך השנים.

"מה לעשות", הוא אומר, "הייתה אז שליטה טוטאלית של התרבות המערבית, ואנחנו, שניסינו בהתחלה להידמות לאשכנזים כדי להיות חלק מהחברה הישראלית, בסופו של דבר, הבנו שאנחנו שונים, ושבמקום לשנוא אחד את השני בגלל השוני הזה, עדיף לנו להיות שמחים בשונות שלנו".

בכתבה ההיא נאמר שההצלחה המסחרית שהגעתם אליה באותה שנה באה אחרי "עבודה מאומצת והימור". באמת הרגשת אז שאתה מהמר על משהו?
"עשיתי את זה בתמימות, לא בהימור. אני לא שחקן קזינו. פשוט הייתי תמים. בהתחלה זה התקבל יפה אצל יואב קוטנר ואחרים, אבל כשאנשים התחילו לשמוע את הדעות הפוליטיות שלנו, שמו עלינו טאבו - ואז באמת הרגשתי שהשד העדתי, שהיה עד אז בדמיוני, הופך למציאות. בוא נגיד שהברירה הטבעית עשתה דברים מתוך תמימות, ובמובן הזה אולי הקדמנו את זמננו. הרבה אנשים אמרו לי אז 'אתה עושה דברים איכותיים מדי בשביל הרדיו'".

האמת היא שגם הדברים שאתה עושה היום - למשל, במסגרת שיתוף הפעולה שלך עם להקת התפוחים - איכותיים יותר מרוב המוזיקה הים תיכונית שמשמיעים ברדיו.
"למה אתה אומר ככה רק על המוזיקה הים תיכונית? זו גזענות, זו רעות רוח. הרי יש הרבה דברים לא טובים שהם לא מהז'אנר הזה. בכלל, אם התרבות הממוסדת הייתה אמת מידה להצלחה, המצב שלנו היה הרבה יותר טוב. הכול כאן מבוסס

היום על בידור - ובידור משמעו פיזור, פיזור שיער, פיזור דעת. די, מספיק עם 'כוכב נולד' ועם כל המוצרים האלה, שמבוססים על כסף, והם יותר כמו במבה מאשר כמו אמנות, לדעתי. זה הורס את התרבות הישראלית. זה רעל".