המהומות באחוזת דג'אני ממשיכות
הסערה סביב "אחוזת דג'אני" מסרבת לדעוך: משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שעליו מבוססת דמותו של גיבור הרומן, דורשת מיליון שקל מהוצאת "ידיעות ספרים"
מכתב ששלח בא כוחה של המשפחה, עו"ד דרור ארד-אילון, אל מחבר הספר אלון חילו, אל עורכת ספרי המקור בהוצאת "ידיעות ספרים" רנה ורבין ואל מנכ"ל ההוצאה דב איכנולד, מגולל את המתרחש בחיי המשפחה מאז צאת הספר המבוסס על הדמות ההיסטורית.
עטיפת הספר אחוזת דג'אני
"פרסום הספר פגע קשות במרשיי, במשפחותיהם, בשמם הטוב ובשמו הטוב של קלווריסקי, בפרטיותם", כותב ארד-אילון. "יש בו שימוש לרעה בשם המנוח ללא רשות, והוא נוסד על התנהגות שלא בתום לב הקרובה למרמה ולמעילה באמון. רווחי הספר הם בבירור עשיית עושר ולא במשפט. המשך הפרסומים - בוודאי בדרך של כריכת אמת ובדיה ללא הפרד - היא עוולה מתמשכת שיש למונעה. לאחר שהבינו את גודל המכה שקיבלו, החליטו מרשיי ומשפחותיהם שלא להרפות מהכפשת זכר אב המשפחה, ולפעול בכל דרך חוקית אפשרית להסיר את הכתם שהדבקתם לשמו הטוב ולזכרו ההיסטורי".
בני המשפחה דורשים במכתבם: פרסום התנצלות, הפסקת הפצתו של הספר עד לעריכה מחודשת ומוסכמת, שתכלול את שינוי הכריכה ואת שינוי השם של הגיבור, ובכלל זה איסוף העותקים המצויים עדיין בחנויות בנקודות ההפצה.
כמו כן, בני המשפחה דורשים למנוע את הפצת עלילת הספר בכל דרך שהיא, ובכלל זה בדפוס, באינטרנט, בתיאטרון או בקולנוע - כל עוד הוא מזכיר את שמו של חיים קלווריסקי או משתמש בפרטים אוטוביוגרפיים שלו. בסעיף האחרון דורשים בני המשפחה "פיצוי הולם, אשר לשם פשרה בלבד עומד על סך של מיליון שקל, ויוקדש להנצחת שמו של חיים מרגליות קלווריסקי".
הנכד דוד סימון והנין יואב - חיים סימון
צילום: פלאש 90
"ישבתי עם חילו בביתי כשאסף חומרים לספר ומסרתי לו עובדות. לא היה לי מושג איך הוא הולך לבנות את זה", סיפר בעבר נכדו של קלווריסקי, דוד סימון, בריאיון למוסף סופשבוע של "מעריב". "הוא היה מאוד נחמד. נתתי לו פרטים והוא אמר: סבך נשכח כי ההשקפות שלו על הערבים לא תאמו למדיניות העברית. יודעים על יהושע חנקין, שעשה הרבה פחות משעשה סבא שלך. חילו אמר: 'אעזור לעורר את דמותו, ואני מקווה שבעזרת הספר שלי יידעו מי היה חיים קלווריסקי ומה היה פועלו'".
חילו. מצג צילום: יח''צ ידיעות ספרים
היום המשפחה טוענת אף להטעיה ולקבלת שיתוף פעולה על יסוד מצג שווא: "לקראת חיבור הספר נפגש המחבר לאורך זמן עם נכדיו של המנוח כדי לאסוף חומרים וללמוד על חיים מרגליות קלווריסקי האמיתי. הוא הצהיר בפניהם כי באמצעות הספר יפעל 'להחזירו לתודעה הציבורית'. אוי לאותה חזרה. לא היה זה אלא מצג שווא, כדי לקבל מהנכדים מידע על מנת להלביש דמות פנטום על דמותו האמיתית של קלווריסקי. בראייה לאחור אי אפשר שלא לראות שיש במהלך נופך של אכזריות כלפי מי שמצויים בשנות השבעים והשמונים לחייהם", כותב עו"ד ארד-אילון.
לטענתו, "אין זה חשוב כלל אם המחבר סבר שהוא עוסק בספרות יפה או מגויסת, אם העורכת חשבה שהיא מסייעת לגלות'אמת אפשרית', או אם המוציא לאור האמין שהוא פועל להפצת הטוב והיפה (בהצלחה מסחרית ראויה). הפגיעה באינטרסים המוגנים של קלווריסקי המנוח ושל בני משפחתו כה עזה, והחובה שלא לפגוע בהם כה ברורה, עד שאי אפשר להניח שלא ראיתם אותם ובוודאי שאי אפשר להניח את התוצאה הפוגענית על כנה".
"דמותו של קלווריסקי היא דמות נפלאה ואחת הדמויות הכי שובות לב בספרות העברית", אומרת עורכת הספר רנה ורבין לגבי אופן ההצגת הגיבור, "הדמות של
קלווריסקי, כפי שהיא מוצגת בספר, מלאת הומור, חן ומשובת נעורים. אלפי קוראים התאהבו בדמות בעלת השפה היפהפייה, העזה והמרגשת".
תגובת ההוצאה בשם המנכ"ל דב איכנולד: "כאשר מנכ"ל ההוצאה יחזור מחו"ל נשקול את צעדינו".
תגובתו של אלון חילו: "הספר בנוי כיומנים פיקטיביים מקבילים של שני מספרים בלתי מהימנים, ולכל אחד מהם פרספקטיבה מנוגדת על האירועים ועל הדמויות האחרות. הקורא הוא שמחליט למי מבין שתי הדמויות להאמין. אין בספר קביעה חד משמעית על אישיותו ומעשיו של קלווריסקי, ואלה נתונים לפרשנות הקורא.
"בתחילת הספר מופיעה הבהרה כי אין כל קשר בין הדמויות כפי שעוצבו בספר לבין דמויות כלשהן במציאות. בסוף הספר, מופיעה הבהרה חד-משמעית נוספת, על פני עמוד שלם, בנוסח שנכתב במשותף עם נכדיו של קלווריסקי, לפיה אחוזת דג'אני אינה מסמך היסטורי אלא יצירה ספרותית וכי עיצוב אישיותו והתכונות המיוחסות לו בספר הם כולם פרי דמיוני ולא היו ולא נבראו.
"למען הסר ספק, דאגתי להודיע מעל כל במה אפשרית מאז פרסום הספר, כולל בראיונות בטלוויזיה ובעיתונות ובאתר האינטנרט שלי, כי הרומן הוא בדיוני, וכך גם עיצוב דמותו של קלווריסקי".
נא להמתין לטעינת התגובות
