שיר לשבת: שיר באמצע ירושלים
אם הלכת פעם ברחוב והרגשת שמסתכלים עליך, השיר של ארז ביטון הוא בשבילך. עם צאת ספרו החדש "תמביסרת - ציפור מרוקאית", ביטון נזכר איך גישש את דרכו באמצע ירושלים ובהנף אחד בא אליו השיר
אִישׁ הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב
הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁאֶלֶף עֵינַיִם מְצִיצוֹת בּוֹ
כְּדַאי שֶׁיֵּלֵךְ לְאַט
שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עָלָיו
שֶׁהוּא מְמַהֵר לְהַשִּׂיג כְּמִיהוֹתָיו
הוּא תָּמִיד
נוֹשֵׂא עִמּוֹ שִׁיר
וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ הַשִּׁיר שֶׁהוּא מֵכִיל
הַשִּׁיר מְשַׁכֵּךְ אֶת תַּאֲוָתוֹ
לְרִיצָה לְמֶרְחַקִּים
וְעָלָיו לָדַעַת
שֶׁגַּם אִם יַעֲמֹד מִלֶּכֶת
הוּא יַגִּיעַ
מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּמִיד
בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם
איך השיר נולד?
"השיר בא אלי בהבזק אחד, במפתיע, כמו אורח פתאומי, ללא הזמנה מוקדמת, ללא תכנון מודע, נובע מתוך הרבדים הפנימיים שנוצקו בתוכי מתוך המפגש שלי עם ירושלים. בתוכי, ירושלים של מעלה נמסכה ונמזגה בירושלים של מטה.
השיר הגיע במפתיע, בהבזק. ארז ביטון
"וירושלים זאת שלי היא ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים שכל עיקרה בכיכר ציון, בניין העמודים והמשולש קינג ג'ורג'-יפו-בן יהודה. והמסלול הקבוע של ירושלים בתוכי, היה של נער עיוור היוצא בבוקר מבית-חינוך-עיוורים בקרית-משה באוטובוס מספר 1 ויורד בבנין העמודים ועולה בסמטת בהארי בואכה קולנוע אוריון , בואכה סמינר ליפשיץ, שם עשיתי ארבע שנים של תיכון שעיצבו את חיי, שעיצבו את תודעתי, שהפכו את ירושלים בי לרובד עמוק ומוצק, ולרוב גם לא מודע בטלטלות הפנימיות ההופכות לפרקים לשורות של שיר .
"ואני שנעשיתי פיסות פיסות של ירושלים, אני שבכל מאודי האמנתי שלא אוותר על מגוריי בירושלים ונאלצתי לרדת לשפלה. וירושלים נקרעה
ממני ואני נקרעתי ממנה וכל השנים מתגנבת אלי במשחק מחבואים ובמסכות ובתחבולות של בלי משים.
"ובכן , השיר באמצע ירושלים בא אלי במפתיע, בהינף אחד בהבזק אחד ואני רואה ואני הנראה. אני הייתי שם ובאמת אלף עיניים הסתכלו בי בלכתי בירושלים ובאמת הליכתי בתוך ירושלים היתה הליכה איטית ומגששת כמעט עמידה ולא כשל הרצים אצים להשיג כמיהות אבודות.
"והליכתי שהיא תמיד מגששת עד כדי תחושה של עמידה יש בה גם הבטחה למפגש עם העולם ללא חיפזון יתר, ללא תחרות של מרתון, אלא השלמה עם הידיעה שניתן לפגוש את העולם במלאות ובנגיעה עמוקה. ידיעה שיוצקת את עצמה בשורות בלתי צפויות בלתי מובנות לכאורה אבל במקשה אחת של שיר שנראה על פניו כי נעשה כמלאכת מחשבת של תכנון ומחשבה תחילה.
"בשיר יש ביטוי לתחושה אישית שלי יחד עם ירושלים כסמל וריכוז מאוויים של דורות וגם במקרה הזה ניתן לאמר שהשיר חכם יותר מכותבו. אני, שהשירים באים ויוצאים ממני כאורחים לשעה, אני אומר לשיר 'באמצע ירושלים' כמו שאני אומר ליתר השירים: שלום עליך בבואך, ושלום עליך בצאתך, והלוואי ותגע בלב האנשים בשמחה ובחסד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם