סיפור אחד ודי: אבל למה?

לוי, הלווייתן הקטן שהצטרף ללהקת דולפינים מצליח לרגש, ומתן הסקרן שואל את כל הלמאים שילדים אוהבים להתקיל אותנו בהם. ביקורת ספרי ילדים

רן יגיל | 7/12/2009 14:31

להציל את לוי: אלה קורות לווייתן קטן שאיבד את להקתו והצטרף ללהקת דולפינים, פגש כרישים והרשים צוללנים. הוא לומד כי הכול יחסי ובלהקה הוא קטן; אבל בעולם שם בחוץ, הוא ענק. ויש לספר גם צד אקולוגי, והוא גם מלמד אותנו על היעילות והיופי שבשיתוף פעולה. ספרים רבים נכתבו על דגים מכספיון ועד הנה, ובכל זאת לוי מצליח לרגש בחום האנושי הזורם מגליו, ובאיורים, שבהם הים נמשך בצבע ירקרק זרחני והדגים פסיכדליים.

אושרת (7.5): " אבא, בקיץ הבא שנלך לשחות בחוף, יכול להיות שיבואו לווייתנים ואנחנו האנשים נציל אותם?". אבא: "הסיכוי נמוך". אור (4.5): "בקיץ הבא לא נפגוש לווייתנים, אבל יבוא כריש על אמת, כמו קני, ויאכל אותך". אושרת: "אוי, סתום! ".

לוי הלווייתן הקטן. כתב: יחזקאל רחמים איירה: יאנה בוקלר. הוצאת אגם

כריכת הספר.

ווי ווי: מתן, כמו הילד בפרסומת של קופת חולים, לא מפסיק לשאול "למה". מתן הוא פשוט סקרן, ועליו נכתב ספר הילדים האלגנטי הזה, המנסה לענות ברצינות מדעית ובלשון בני אדם על כל הלמאים הגדולים שילדים תמיד מתקילים אותנו בהם, כשהם מנסים לגלות את העולם.

למשל, לאן נעלמת השמש כשהולכים לישון? איך העננים זזים? והכול כתוב בחרוזים כשלצד השירים יש

הצעות לפעילות וכן טקסט קצר הקרוי "העמקה" המרחיב את הידע הכתוב בשיר. חכם ומתוק.

מתן בני (7.5) הוא משותק מוחין ומדבר בשפת הסימנים. ברגע שסיימתי לקרוא לו את הספר, הוא לקח אותי בידו אל המרפסת, נעמד על ארגז הצעצועים, הרים את זרועו והצביע בהתרגשות כלפי השמיים, אל הכוכבים. לדעתי, אין מחמאה גדולה מזו לעדית שכתבה את הספר.

מתן הסקרן מגלה את העולם. כתבה: עדית רונן-סתר איירה: מירב בנדק-גולדשטיין. הוצאת רימונים