סינגולר: ניצחון למחנה מויאל
הראל מויאל משאיר טעם של עוד, שרית חדד ממשיכה להוכיח שהיא מלכת הפופ, דנה ברגר ואיתי פרל מייגעים וחוה אלברשטיין מעוררת זכרונות. ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
הראל מויאל, "בגללו"
הראל מויאל - בגללו
הלוחם עם קול הקטיפה מ"כוכב נולד 2" התבגר. הראל מויאל כבר בן 29, הוא אבא לתינוקת ובאמתחתו שני אלבומי זהב. בהנחה שגם יצא לו לטייל בהודו (הסקה אישית מהשיר "אינדיה"), מדובר בהספק לא-רע לגילו. אך למרות המכירות הטובות של אלבומיו הוא רחוק מלמצות את כישרונו.
כשיצא אלבומו השני "לבדי", הגדירו אותו בחברת התקליטים האחראית דאז "בייס רקורדס" כ"שלמה ארצי" שלהם. השוואה מוגזמת לטעמי, אך עם זאת יש משהו בכתיבה
הסיפורית ובאנרגיות שהופך אותו לסינגר-סונגרייטר מרשים.
"בגללו" הוא סינגל פתיחה טוב - לא להיט, אבל משאיר טעם של עוד. מויאל מספר בגוף ראשון על "חורף ראשון לבד", של אלמונית ללא אהוב ליבה. השירה שלו צלולה ומדויקת, הפזמון קליט (הטיות חרוזים של "בגללו" ו"יבוא") והסאונד מעולה. אולם, בכל זאת מויאל יכול לאתגר את עצמו ולעסוק בנושאים קצת פחות צפויים. נחכה לסינגל הבא ובינתיים ניצחון בנקודות למחנה מויאל.
מה עוד? סולו הגיטרה בסי-פארט מעלף.
הראל מויאל
צילום: גולן ליבונצ'יץ'
שרית חדד, ''בא לי''
ומה קורה בסוף? בשפת התחנה המרכזית היינו מכנים זאת: "אוכלים כאפה לפנים". כי למיס מיוזיק אין סינגלים גרועים, וגם כשהשירים בגובה הרצפה, הם עדיין הופכים ללהיטים (זוכרים את "יאללה לך הביתה מוטי" ו"אתה תותח"?).
"בא לי" הוא הסנונית הראשונה מפרויקט אלבומי "הסוכר" של המגה-מפיק יוסי בן דוד (שגם כתב את המילים). הטקסט שמאלצי ומוקפד כנהוג בז'אנר - "בא לי שתיקח אותי איתך/ נרגשת לכבודך" והלחן יווני אסלי. אבל מה זה משנה? השירה של שרית מרסקת והצלילים זורמים כמו הגלים בחוף קוסאמוי בתאילנד. נכנענו לזרם, בומבה של שיר.
מה עוד? עוד להיט של שרית המקצוענית.
שרית חדד
צילום: רונן אקרמן
דנה ברגר ואיתי פרל, ''כביש החוף''
מסינגל לסינגל העניין פשוט נהיה מזוויע יותר ויותר. "כביש החוף" הוא שיר ארוך ומייגע כמעט כמו המרחק בין תל-אביב לחיפה (בעזרת המחשבון גיליתי שיש בשיר מעל ל-200! מילה) והנטייה של ברגר&פרל לזמר חלק מהשורות יחדיו, אלגנטית כמו קידוח ברגים בקיר בטון. פרל, שאחראי לכתיבת השיר צריך לשאת באחריות למחדל, זה לא באמת משהו שאפשר להאזין לו.
מה עוד? הלאה לשיר הבא, נקסט.
דנה ברגר ואיתי פרל
צילום: דורון עדות
חוה אלברשטיין, ''זמן''
חוה אלברשטיין - זמן
שיר געגועים ישן מתנגן מגרונה של חוה אלברשטיין - עוף החול של המוזיקה הישראלית. "זמן", הוא הסינגל הראשון מתוך אלבום האולפן ה-57 (!) במספר של הזמרת הוותיקה (כך לפחות, מספרים לנו בוויקפדיה) ועדיין תענוג לשמוע אותה.
ובאמת, כששומעים את חווה, הקונוטציה הראשונה שעולה היא מעין זיכרון של ישראליות מפא"יניקית שאיננה עוד. אבל, כשמאזינים פעם נוספת, הגעגועים נשכחים ושוקעים בעומק שביצירה.
"עץ עתיק יומין הוא בית", שרה אלברשטיין בעצב וקורצת לימים עברו. "שיר ישן נושן/ מתנגן עדיין בליבך/ לכל מקום אליו תלך/ הוא מלווה אותך". מקסים ולא פלצני.
השפה הגבוהה והעיבוד הג'אזי מעניקים נפח לשירה "הקלאסית" שלה. מספרים שלתקליט יכתבו גם שאנן סטריט, אריאל הורביץ' ויהודית רביץ, כך שהולך להיות מעניין באגף היידישעי של המוזיקה הישראלית.
מה עוד? אפרופו יידיש, מתי ענת עצמון חוזרת לשיר?
חוה אלברשטיין
יח''צ
קוויקי
ערן לוי - בדואי זקן
ערן לוי - "בדואי זקן" - מעניין שדווקא בשנה הכי טובה אי פעם לזמר הים-תיכוני, אף אחד לא טרח לציין באופן מכובד את יום השנה ה-23 למותו של זוהר ארגוב ז"ל. לשמחת מעריצי המלך, הישועה הגיעה מהצד הרוקיסטי של התעשייה. הזמר/יוצר ערן לוי (אח של נירו "גיסנו" לוי, בשבילכם) חידש את הקלאסיקה הנשכחת "בדואי זקן". בגרסת המקור זוהר הלך לאיבוד בעיבוד הרוקרי שהדביקו לו ואילו לוי דווקא שוחה בחומר. ההפקה המושקעת והשירה האריק איינשטנית נותנים פירוש נעים לאוזן ומלודי לפזמון. בקיצור: הכי סוף שבוע רגוע בגלגל"צ שיש. ציון: 3 וחצי כוכבים.
יניב בן משיח - "שנינו" - הזמר החרדי יניב בן משיח הוא חתיכת שוס. דמיינו לכם את עופר לוי, ליאור נרקיס ואיציק קלה בגרון אחד. אקסטזה מסולסלת לא? כאשר בן משיח פותח את הפה ומתחיל לשיר, אני מצטער שאין לי גישה לחנויות הדיסקים בבני-ברק. לצערי, הסינגל "שנינו" הוא לא בדיוק פסגת היצירה של המשיח הצעיר. הוא בסך הכל ניסיון שטחי לעשות פזמון "קירוב לבבות" בין דתיים וחילונים (אני אוהב "שקיעה" ואתה אוהב "זריחה", נו באמת), שיחליק אותו יפה לפלייליסט. התוצאה: תפסת מרובה לא תפסת, אבל הפוטנציאל בשמיים. ציון: 2 כוכבים.
ג'וני שועלי - "צעיר, חופשי ואנוכי" - קשה לי שלא להתענג על טקסטים מיזנתרופיים (בכל זאת פולני). ג'וני שועלי זמר מגניב עם שם מגניב לא פחות, מפנק אותנו בהמנון האגואיסטים "צעיר, חופשי ואנוכי". תמצית השיר, היא בגדול - "רדי לי מהגב, תני לחיות בכיף את חיי האנוכיים", והמילים אכן כדורבנות. אמנם, השועל אינו מבצע ענק, אבל לשיר יש אחלה אנרגיות שליליות. ציון: 2 וחצי כוכבים.
אייל גולן - "מי שמאמין" - שיר קונספט אינו דבר רע. חושבים על נושא (למשל, אמונה), מביאים כמה חסידי ברסלב אחוזי התלהבות וגולן כבר ידאג שהשיר יצא דבש. החריזה הפשוטה ושטיחי הכינורות מתחת, נותנים פוּל גז לפזמון. אוטוטו נשמע את זה בחתונה של הבת דודה, וכמובן בקרוב אצלכם. יאללה בכפיים. ציון: 2 וחצי כוכבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם