סינגולר: הכי טוב שניים
החיבור בין אייל גולן לליאור נרקיס הוא של אולסטארס אמיתיים, אפרת גוש מזכירה סרט משנות החמישים, דניאל סלומון מעייף ושי עמר חוזר, איזה כיף! ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
אייל גולן וליאור נרקיס, ''אני מבטיח''
- להאזנה לשיר "אני מבטיח"
אבל בשונה מהאחרים, החיבור בין אייל גולן לליאור נרקיס הוא חיבור אולסטארס אמיתי - כמו שחקנים בליגת האלופות שניהם נמצאים בפיק של השפיץ, של השיא שלהם (וכמוהם גם כותב המילים לשיר יוסי גיספן). לכן החום המטורף של האמנים, מלהיט את השיר
עד כדי כך ששדרני הרדיו יכולים לקבל כוויה בזמן שהם משמיעים אותו. אמנם בשמיעה הראשונה, השיר לא תפס אותי כל כך, אבל אחרי שחמש מכוניות עברו מתחת לבית שלי מנגנות אותו בפול ווליום והרדיו טיגן לי אותו במוח, הבנתי שמדובר במגה-להיט.
מה עוד? יוסי גיספן מכדרר, מוסר לליאור נרקיס, שמעביר קטנה לאייל גולן ובום! גולללל. יש דאבל להפועל.
אייל גולן וליאור נרקיס
צילום: יח''צ
אפרת גוש , ''מצעד הגאווה''
אפרת גוש צילום: יח''צ
לכן, שמחתי לשמוע שהן עובדות על אלבום ביחד וגם שהזמרת המוכשרת אזרה אומץ לכתוב את החומרים לבד. "מצעד הגאווה", ממשיך את הקו של "אה, אה, אה" בהצגת דמותה הנוירוטית משהו של הרווקה המתהוללת בג'ונגל העירוני. כאשר כל זה מוגש על מצע ג'אזי סטייל שנות ה-50 ההרגשה היא של מסע בזמן. כאילו, קפצנו לסרט של האמפרי בוגרט בניו-יורק של אמצע המאה הקודמת - ע-נ-ק.
מה עוד? ניסיתי להאזין לשיר עם משקפי תלת-ממד. אין לזה ערך מוסף. חפיף.
שי עמר , ''יש לאן לחזור''
שי עמר צילום: גלית פרג גלפרין
כמה שזה לא נשמע מעודד, הבית האחרון והפזמון משאירים פתח קטן לתקווה: "העתיד שלנו עוד פתוח/בין המשברים והתקוות", כי לפחות "בנינו לנו בית משלנו/יש לנו תמיד לאן לחזור".
המקצב החצי-אוריינטלי ביחד עם העיבור הרוקיסטי (שמזכיר לי משום מה קצת את השירים הראשונים של כנסיית השכל ורוקיסטים יוצאי שדרות אחרים), מעניק לשיר את הטעם הכי ישראלי שיש. לטוב ולרע, אלה החיים שלנו. אז תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו לשיר. ולא לשכוח להיות אופטימים!
מה עוד? הלו, רדיו? יש מצב שתשדרו את השיר החדש של שי עמר? כן זה ששר את "בעושר ובעוני". כי החדש שלו, דבש.
דניאל סלומון , ''תקשיבי לי''
אבל ההמשך היה קצת פחות מרגש. האלבום האחרון "חיפה 87", היה בעיניי מייגע ומעייף, והנה מגיע הסינגל החדש "תקשיבי לי", שממשיך את אותה דרך לא דרך. הטקסט בנאלי ("ים של קוצים בנשמתי/בכל מקום תמיד איתי"), ההפקה המוזיקלית לא נעימה לאוזן (כלי מיתר מיותרים שנדחפים מתחת לתופים והגיטרות בבתים) והשירה העצלה של סלומון רק מחמירה את המצב. בקיצור, לא משהו בכלל.
מה עוד? נעבור לשמוע שיר אחר, לטובת ציבור המאזינים.
דוויקו , ''בשתיקות''
אני לא בטוח ש"בשתיקות" הוא השיר שחתן וכלה היו רוצים לרקוד איתו סלואו או להיכנס עימו לחופה. וזה בסדר. לא כל השירים (גם היווניים והים-תיכוניים), נועדו לחפלות ולחתונות. יש כאלה שמטרתם לרגש את המאזין - להזיז אצלו משהו בבטן ובלב. ואת זה דוויקו עושה נהדר. בכלל: האלבום מומלץ בחום, לחובבי מוזיקה יוונית קלאסית. כן, זו שהיינו שומעים לפני שיצאו כל שירי הכפיים.
מה עוד? ושוב אני מחדד את הפואנטה, זה מעולה שמוציאים שירים פחות מסחריים ויותר אומנותיים. גם בשיא אינפלציית המסחרה יש מקום גם לזהב טהור.
ישראלים/פעולה/סקס
צילום: לירון כהן
קוויקי
רגב הוד - "יותר מדי שנים": אחרי יותר מדי שנים, המסלסל רגב הוד מוציא סוף-סוף להיט אמיתי באורגינל. שיר גדול על אמת! עכשיו הוא יכול לעלות לבמה בהיכל התרבות בלב שקט. ציון: 4 כוכבים.
גילי והאופוזיציה - מאחורי האצטדיון הלאומי
גילי והאופוזיציה - "מאחורי האצטדיון הלאומי": שירים סקסיסטיים לא עושים לי את זה. סורי. ציון: 2 כוכבים.
ערן צור - "מישהו מביט בי מלמעלה": עוד פנינה מאלבומו המשובח של ערן צור "כל מה שאנושי". ציון: 3 וחצי כוכבים.
ניר וקנין - "רק את יודעת": שבלוני ונוסחתי אבל חמוד. ציון: 3 כוכבים.
אסנת גונן - "האושר": ידידיי, האושר מתקרב במקצבי דאנס. ציון: 3 כוכבים.
"השקרנים" - "מאה דיסקים": שקרנים, שקרנים אבל יודעים לתת בראש. ציון: 3 וחצי כוכבים.
ישראלים/פעולה/סקס - "משהו רע": תמיד טוב לסיים את המדור עם טעם טוב בפה. ניפגש שוב בשבוע הבא. ציון: 4 כוכבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם