ראשי » רייטינג » מוזיקה » נער שוליים

ערב אדיר: על ההופעה של אדיר והילדות

גם אם דמותו של אדיר אוחיון עדיין נעה על התפר שבין הרוקר לבין הילדון הפוטוגני שהשתתף ב"כוכב נולד", האנרגיות של להקתו אדיר והילדות הן אנרגיות רוקנ'רול טהורות

נמרוד בוסו | 21/6/2010 13:00

לרוץ? אדיר והילדות צילום: מור רוטנברג

אחד ממטבעות הלשון השנואים עלי הוא הביטוי השחוק והלרוב מזוייף - "רוצו לראות". רק עצם הציווי "רוץ!", הזכור לרעה ממגוון סיטואציות לאורך הילדות ושנות ההתבגרות מביא אותי לרמת אנטגוניזם שתבטיח שאין סיכוי שתראו אותי איפשהו באיזור מושא ההמלצה.

לכן אני הולך להיזהר כאן קצת במילותיי, ורק אציע לכם, או ליתר דיוק אמליץ בחום, שתתנו צ'אנס ללהקת אדיר והילדות. פשוט כי כמות ההרכבים בארץ שמסוגלים לתת שואו מהודק ומפוצץ באנרגיות כפי שעשו אדיר אוחיון וילדותיו (עידו "דודו" הרשקוביץ על הבס ונדב הושע על התופים) אתמול (א') בלבונטין 7 בתל אביב היא מצומצמת ביותר.

בניגוד לאמנים שמסקר המדור בדרך כלל, את אוחיון בעל העבר האפל ב"כוכב נולד", מכירים ככל הנראה כבר לא מעט אנשים, ומי יודע, אולי נערות מתבגרות אפילו מטרידות אותו עדיין מדי פעם ברחוב. אלא שהפרסום הזה לא ממש סייע ללהקה למלא את המועדון, ואל ההופעה החגיגית לרגל שחרור הסינגל החדש "כל מה שרציתי להיות" התקבצו לא יותר מ-50-60 איש, שנראו ברובם ככאלה שמלווים את הלהקה כבר לא מעט זמן.

אלא שהדלילות היחסית במקום, לא מנעה מהערב להתרומם לגבהים מרשימים. גם בגלל שהקהל היה נלהב ומפרגן, אבל בעיקר בגלל שאדיר והילדות הם אחלה להקה. ההשפעות, כך נראה, מגיעות בעיקר מהאי הבריטי ובמיוחד מרדיוהד ודומיהם.

השפעות מהאי הבריטי. אדיר והילדות צילום: מור רוטנברג

דוגמה מצוינת לכך היה השיר שפתח את הערב - לאט לאט", שנעשה על פי הנוסחה התום יורקית של שירה בקול רך, נשי כמעט, על רקע גיטרות-בס-תופים אגרסיביים. הערב נמשך עם "סילביה", בלדה רומנטית חביבה שגם בה הפגין אוחיון יכולות שירה ונגינה מרשימות.

זוכרים? אוחיון ב"כוכב נולד" מתוך אתר התוכנית

אך הרגעים הטובים באמת היו דווקא אלו בהם חרגה הלהקה מהשטאנץ הבריטפופי, והמריאה למחוזות קצת יותר מחוספסים. "לא יכול בלי" היה לדעתי שיא הערב, עם ווייב נקמת-טרקטורי לגמרי. אפילו אוחיון נשמע שם לשלוש דקות כמו אבי בללי. נקודת שיא נוספת הייתה הביצוע שבחרה הלהקה לעשות ל"המוות אינו מחוסר עבודה" של רמי פורטיס.

אלא שבדיוק בביצוע הזה, בא גם לידי ביטוי המינוס של אדיר והילדות. הניגודיות בין הביצוע המחוספס, הלא מכוון, המחופף והנפלא של פורטיס לבין הקול המאד מכוון ומאד ערב של אוחיון, מלווה ברמת נגינה מהוקצעת בהרבה מהמקור, בלטה למרחקים. לרגע אי אפשר היה שלא לעצור

ולתהות האם החבר'ה האלה לא מלוטשים מדי, בייחוד באתוס הרוק הישראלי שאוהב את הכוכבים שלו צרודים ומאובקים.

למרבה השמחה התשובה שלילית. האנרגיות שמהם ניזונה הלהקה הן אנרגיות רוקנ'רול טהורות. גם אם דמותו של אוחיון עדיין נעה על התפר שבין הרוקר לבין הילדון הפוטוגני שהיה בפריים טיים של ערוץ 2, הרי ששני חברי הלהקה הנוספים מאזנים את התמונה עם לוק מוזנח ובעיקר עם הרבה תשוקה פראית. אחד המראות המלבבים אמש היה של הושע משאיר את הלב שלו על מערכת התופים. פשוט לבהות ולהתענג.

אז אל תרוצו לראות את אדיר והילדות. הליכה מהירה, לעומת זאת, היא בהחלט אופציה.