נער שוליים: ערב לכבוד נלסון מנדלה

במסיבה נגד הגזענות שלשום בתל אביב, לכבוד יום הולדתו של נלסון מנדלה, עלו להופיע חמישה הרכבים שבכולם לפחות חלק מהחברים הם בנים למיעוטים בחברה הישראלית. לערב אחד גם שמאלנים הסתובבו ביד חרוצים בלי לחטוף מכות

נמרוד בוסו | 19/7/2010 14:33

לפחות על דבר אחד חייבים לפרגן למארגני המסיבה נגד הגזענות שנערכה שלשום (ש') במועדון הווקס: המיקום, בלב מתחם המועדונים יד חרוצים בדרום תל אביב, היה לא פחות מגאוני.

דווקא המתחם שמדי סופשבוע הומה אגרסיביות, שנאת זרים וגם סתם שנאה, נבחר לארח את האירוע לרגל יום נלסון מנדלה הבינלאומי, יום לעידוד אקטיביזם חברתי.

לערב אחד, ברחוב הצפירה, הילכו בגאון ראסטפרים לצד פעילים רדיקלים דהויי חולצות, ועוד שאר ירקות שבימים כתיקונם סביר יותר להיתקל בהם בבית קפה בפלורנטין. גם כתובת הגרפיטי "מוות לערבים", כ-50 מטרים מהכניסה למועדון, שונתה מבעוד מועד ל-"מוות לארנבים", באקט של מלחמה בגזענות הלכה למעשה.

אך מכיוון שבכל זאת מדובר כאן במדור מוזיקלי, נניח לרגע לפוליטיקה ונתמקד במוזיקה, שהייתה גם הייתה באירוע. על הבמה עלו בזה אחר זה חמישה הרכבים, שבכולם לפחות חלק מהחברים הם בנים למיעוטים מקופחים בחברה הישראלית.

שיא הערב. ''זבולון דאב סיסטם'' אבי אייך ואתר Lelit

ראשונה עלתה להקת "השגרירים", שחבריה מגיעים מארבע מדינות שונות: חוף השנהב, ניגריה, ברזיל וישראל. הארבעה פתחו בשיר "Free Nelson Mandela" (שחררו את נלסון מנדלה) כמחווה לאישיות לכבודה התכנסנו, והמשיכו לעוד מגוון שירי רגאיי, במופע שבסך הכל היה חביב ולא יותר, ובעיקר נתן הרבה אנרגיות חיוביות לקראת ההמשך.

לאחר מכן עלתה לבמה הראפרית הערבייה סמירה סרייה שביצעה שני קטעים שעסקו בהומופוביה

בליווי הסקסופוניסט נדב הבר, ואחריהם הגיע החלק שלפחות מבחינה מוזיקלית נטו היווה את שיא הערב, כשלהקת "זבולון דאב סיסטם" עלתה לבמה.

באסים ממסטלים וכלי נשיפה מענגים הפכו את הווקס, לפחות ל-20 דקות, למובלעת ג'מאייקנית בלב תל אביב. חובבי רגאיי שטרם התוודעו לזבולונים יוכלו לעשות זאת בשתי הופעות בסוף השבוע הקרוב בקיבוץ צאלים (יום ה') ובמועדון הברזילי בתל אביב (יום ו').

מובלעת ג'מאייקנית בלב תל אביב אבי אייך ואתר Lelit

הקהל, שגם בו מן הסתם הורגשה נוכחות בולטת של מגוון מיעוטים, מפליטים אפריקאים ועד חברי הקהילה הגאה, היה חם, מפרגן ושמר על רמת אנרגיה גבוהה לאורך כל הערב, גם בנקודות בהן ההופעות פחות התרוממו, מה שלא קרה יותר מידי.

בהמשך עלה הראפר ממוצא אתיופי קלקידן שנתן יחד עם עוד שני מלווים הופעה אנרגטית, ובמיוחד הלהיב את הקהל בשיר "פאק דה פוליס" המספר בשבחי המשטרה. את חלק ההופעות של הערב חתם ההרכב היפואי סיסטם עאלי, שחבריו עשו היפ-הופ בערבית, עברית, אנגלית ורוסית.

תוך כדי ההופעות הקרינו מסכים מסביב לבמה ללא הפס סרטונים שעסקו בחייו של מנדלה, בהיסטוריה של האפרטהייד בדרום אפריקה וגם, איך לא, בכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון. לזכות המארגנים אפשר לומר שהפוקוס של הערב נותר בעיקר על מנדלה ועל מלחמה בגזענות, כשדעות פוליטיות רדיקליות לגבי המתרחש באיזורנו הוצנעו, כך שגם אנשים שעוד מעיזים להגדיר עצמם כציונים יכלו להרגיש בנוח.

לאחר כמה שעות אופוריה, לקראת סוף הערב, בכל זאת הזדמן לי גם מפגש עם המציאות. השעה הייתה מאוחרת, ולאחר כמה בקבוקי גולדסטאר נדרשה התרוקנות. כשחיפשתי, מסוחרר קלות, אחר תא פנוי נתקלתי במנקה, בחור צעיר למדי, כמעט ילד. נחשו באיזה גוון היה העור שלו.