ילדי הירח: על "צימר מתחת לירח"
ספרו החמישי של שמעון צימר, "צימר מתחת לירח" הוא קסום ומתעלה. מדוע? בעיקר בשל קטעי הילדות היפהפים על הילד אבנר, שמרבה לברוח מן הבית בשל הוריו הרבים תמידית, שכתובים באופן מקורי וקסום
ארבעה ספרים מאחוריו, ספר נובלות ושלושה רומנים, ואפשר לומר שמבנה העומק של כולם דומה. הם עוסקים על פי מיטב המסורת של שנות ה-60 (עמוס עוז, יהושע קנז) וה-70 (יעקב שבתאי, חנוך לוין) באנשים שנוצחו על ידי החיים, במסכנים העומדים אוטוטו למות, להיות מוכים, להתגרש, לקבל התקף לב, לחלות ולהיות מוקפים צינורות. בקיצור - אנטי-גיבורים קלאסיים.
את ספרו הקודם של צימר "ראיות לאהבה" מאוד לא אהבתי. הוא התחיל כספר מתח ונשבר באופן מאכזב להיות ספר נעבעך של אנטי-גיבור כספריו הקודמים. יוצא מכל האמור לעיל שצימר נשאר מאחור, אין בפרוזה שלו משום החידוש והריגוש המתבקשים במקרים רבים.
ועם כל האמור לעיל אני סבור שהספר החדש שלו, "צימר מתחת לירח" הוא קסום ומתעלה. מדוע? בעיקר בשל קטעי הילדות היפהפים שצימר יודע לכתוב, בשל היותו אדולסנטי. כבר באחד הדברים הראשונים שפרסם לפני עשרות שנים ניכרת היכולת שלו לכתוב תודעת ילד. כוונתי לאותו שיר ארוך ללא שם שפרסם ב"עכשיו", כתב העת של גבריאל מוקד, ועיקרו הכמיהה החוזרת של הילד שאח שלו יחזור כבר מן הצבא. ואכן, הקטעים על הילד אבנר בספר זה, שמרבה לברוח מן הבית בשל הוריו הרבים תמידית - שוב פסיכולוגיזם - כתובים באופן מקורי וקסום.
במושב האחורי של המכונית תוהה הילד לאן נעלם לו הירח כשהגיחו מן החשכה אל צומת מרומזר במבואות עיר גדולה. אפילו לא עולה בדעתו לשאול לאן לוקחת אותו אמו. עד מהרה הוא מוצא עצמו בבית מלון מפוקפק בתל אביב, ממנו הוא נמלט ברגע שנודעת לו הסיבה לחופשתם הבהולה. הנה פסקה קסומה מתוך הפרק הראשון של הרומן:
"טיפות גשם מרטיבות את פניו. הוא נושא עיניו למעלה, אומד את גובהו של הפסל שבתוכו הוא יושב. דרך הזכוכית המוכתמת בטיפות גשם ניבטות אליו פניו הטובות של הירח. אולי זו הזכוכית שמעוותת את פניו ואולי אלה טיפות הגשם שנקוו עליה, אבל נדמה לו שהירח מחייך אליו, חיוך מנחם ומעודד, כמו שהוא עושה במיליוני השנים האחרונות לכל מי שאיבד את דרכו. הוא יושב כך שעה ארוכה ומביט בו עד שהוא נרדם".
אל המעלה הזאת ניתן להוסיף את העובדה שברומן הזה המחזאי החבוי שבצימר - אותו ביקש במשך שנים להדחיק באופן מיותר לחלוטין - צץ ועלה בתוך הרומן. הרומן עצמו בנוי קצת כמו מחזה קאמרי. הפרקים מחולקים לפי הדמויות ובראשיתו של הרומן מוצגות כל הדמויות
הנה רשימת הדמויות שהילד אבנר יפגוש במסעותיו המיני-אודיסאיים בבורחו שוב ושוב מהוריו: זקנה: אישה כבת 80. דיירת בבית אבות. אימא של גד. גד: עיתונאי וכותב נאומים לראש העיר. כבן 60. בנה של הזקנה. יותר מכולם הוא מעין אלטר-אגו של צימר בהווה.
כמו כן מופיעים בעלילה: נהג מכונית ספורט, כלב וחתול שהובאו בברית הנישואין, על ידי וטרינר, פקיד קבלה במלון, מעלית עם כתובת גרפיטי, זונה, שכנה שמתפשטת שעובדת במלצרות, ראש העיר, כפילו של יהורם גאון, רוח רפאים, מטפלת פולנייה, סבתא שנוהגת בדה-שבו, עז אלוהים וירח.
צימר מתעל את העלילה יפה והפגישות עם הדמויות -חיות ודוממות - קורות בנסיבות מפתיעות ומעוררות מחשבה. הייתי אומר שלמרות המגבלות המעיבות על הפרוזה של צימר לפנינו רומן מוצלח ומומלץ.
"צימר מתחת לירח", שמעון צימר, ספרית פועלים, 151 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם