סוגרים

מכת בכורות: מקומות 61-70

לכבוד השנה החדשה, כותבי "מעריב" ועורכי תחנת הרדיו 88FM בוחרים את 100 אלבומי הבכורה החשובים ביותר בהיסטוריה. קבלו את האלבומים שהגיעו למקומות 61-70. הרשימה המלאה במוסף תרבות מעריב

nrg מעריב | 31/12/2010 19:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לכתבות קודמות בסדרה
61. נינה סימון, 1958,Little Girl Blue

Little Girl Blue
Little Girl Blue  עטיפת האלבום
יוניס ווימון בחרה את שם הבמה "נינה", שמשמעותו בספרדית "ילדה קטנה" (מבוטא "ניניה"), ומכאן
שם האלבום. נינה סימון בכלל קיוותה להיות פסנתרנית קלאסית. בגיל 25 היא הקליטה את האלבום היפהפה הזה כפרויקט צד וויתרה על כל הזכויות עליו לחברה אמריקנית קטנה בשם "תקליטי בית לחם" תמורת 3,000 דולר.

לולא עשתה זאת הייתה מרוויחה יותר ממיליון דולר בתמלוגים. עוד קורבן של תעשיית המוזיקה
בעידן שבו אמנים לא הבינו על מה הם חותמים, וחלק מסיפור החיים הטרגי של סימון, שסבלה, בין השאר, מסכיזופרניה ומאלכוהוליזם. האלבום כולל כמה מלהיטיה הגדולים: "מוד אינדיגו" (במקור של דיוק אלינגטון), Dont Smoke in Bed ,Love Me or Leave Me וכמובן My baby Just Care for Me.

משה מורד
 



62. איימי וויינהאוס, 2003, Frank

Frank
Frank עטיפת האלבום
בשלב מוקדם מאוד הפסיקו לדבר על המוזיקה ועברו לדבר על הסקס, ההתמכרות לסמים, הגמילה,
הקעקועים, האנורקסיה והאבא שלה, ושכחו שמדובר באחת היוצרות-מבצעות הכי מרתקות ומשובחות שנחתו על העולם ב-20 השנים האחרונות.

איימי ג'ייד וויינהאוס עשתה את זה בגיל 20. היהודייה הבריטית בעלת הקול השחור נולדה ב-14 בספטמבר 1983 ובאוקטובר 2003 כבר הוציאה את תקליט הבכורה המעולה שלה, "פרנק", שהצליח מאוד באופן נדיר, גם בקרב המבקרים וגם אצל הקהל הרחב. "פרנק" היה מועמד לפרס מרקיורי וסימן את וויינהאוס כתקווה הלבנה החדשה והגדולה של המוזיקה, מפני שהוא רווי בסגנונות הגשה ובז'אנרים כמו: סול, רוק, סקא, ג'אז, ורית'ם אנד בלוז. רק שלא תגמור כמו ג'ניס ג'ופלין.

בועז כהן

63. אלביס קוסטלו, 1977 ,My Aim Is True

My Aim Is True
My Aim Is True עטיפת האלבום
זה לא האלבום הנחשב ביותר של אלביס קוסטלו. הוא חסר את התחכום, השנינות הארסית והגוון המוזיקלי שהגיעו בהמשך. קלאסיקות גדולות כמעט לא תמצאו בו (פרט ל-Alison). היי, אין בו אפילו א
האטרקשנז - מלהקות הלווי הכי חשובות ומשמעותיות בהיסטוריית הפופ-רוק. אלה גובשו רק כמה חודשים לאחר צאת אלבום הזה, ושותפו בפעם הראשונה באלבום שיצא שנה אחריו. אבל זוהי עדיין התפוצצות ראשונית של כישרון אדיר, שהייתה מעמודי התווך של ז'אנר שלם וטרי: הגל החדש. קוסטלו הקליט את אלבום הבכורה שלו עם להקה אמריקנית בשם קלובר, שלא זכתה לקרדיט בגלל בעיות חוזיות שונות. ההקלטות נערכו בלילות, וארכו בסך הכול רק 24 שעות. את השירים הוא כתב בביתו בשעת לילה, כדי לא להפריע לאשתו ולבנו הקטן, או ברכבת התחתית.

דווקא הגולמיות הזאת ייצרה אלבום רעב, כועס, כמעט פראי במונחים קוסטלואיים. ובעיקר: הציגה לעולם את השילוב הבלתי אפשרי הזה בין ליצן, פאנקיסט ואינטלקטואל. תקשיבו לשיר הפותח, Welcome To The Working Week, ותגלו יוצר שפשוט מתפוצץ מהצורך לצאת החוצה. פיצוץ של אלבום.

שי להב
 

64, אילגס, 1972, Eagles

Eagles
Eagles  עטיפת האלבום
אחת הלהקות החשובות והמצליחות ברוק האמריקני של הסבנטיז. ההרכב המקורי כלל את הגיטריסט-זמר גלן פריי, המתופף-זמר דון הנלי, הבסיסט רנדי מייזנר והגיטריסט ברני לידון. אלבום הבכורה של
האיגלס, שהוקלט בלונדון, אינו כולל אמנם להיטים בסדר גודל של "מלון קליפורניה", אבל יש בו שירי
נסיעה זורמים וקלילים, הכתובים במספר מצומצם של אקורדים בסיסיים ומושרים בהרמוניות קוליות, שמזכירות הרכבים ותיקים יותר משנות ה-50 וה-60 כמו נערי החוף והאחים אוורלי. אלבום שכובש אותך בפשטות שלו ונשמע טרי ורענן גם היום.

רוני ידידיה

65. דאבז, 2000, Lost Souls

Lost Souls
Lost Souls צילום עטיפה
הנה האלבום שבישר את התמזגות הזרמים. תקליטנים שלוקחים גיטרות ליד, מה יוצא להם? תקליט
בכורה ענקי. החבורה הזאת ממנצ'סטר החזירה את נקודת הכובד לגיטרות החורכות, המעורפלות, המעושנות, הליליות, האטיות, ולתופים הכבדים ההולמים מאחור, כמו בתוך סופת שלגים, כשכל זה עטוף שירה גבוהה, אנגלית מאוד, מלנכולית, עם הרמוניות קוליות שמזניקות כמה מהקטעים כאן לפסגות אדירות.

תקליט הבכורה של הדאבז נפתח בקטע אינסטרומנטלי, צלילים מהפנטים, גולשים כמו לבה מלוע הר געש אטי, לוהט, יפה עם תחושה מסוימת של סכנה. "האיש שסיפר הכול" הוא קלאסיקה מודרנית. גם The Cedar Room. האלבום הזה, שמלאו לו בדיוק עשר שנים, יישאר איתנו, להערכתי, עוד זמן רב מאוד.

בועז כהן
 


66. ארקייד פייר, 2004, Funeral

Funeral
Funeral עטיפת האלבום
מי פותח ככה קריירה, וקורא ככה לאלבום הבכורה שלו? ארקייד פייר. יופי ואימה. עצב ומלנכוליה.
מילים ולחנים וגם שירה גדולה מהחיים, על סופם של החיים והחיים שאחרי המוות. כל אלה, ועוד, נמצאים בסאגה המוזיקלית המהפנטת שהניחו חברי הלהקה הקנדית על מפתנה של המוזיקה המודרנית. חוץ מהיצירה בת ארבעת הפרקים, Neighborhood, חזון אחרית הימים לפי ארקייד פייר, יש פה שלל שירים מורבידיים ובו זמנית מרהיבים. פנינים באפר, פרחים על הקבר. חתונתם של הזוג המנהיג את ההרכב, ווין בטלר ורג'ין שסיין, מונצחת באלבום והיא אולי הייתה נקודת האור העיקרית בתוך יצירת האלבום הזה, שרווי בהרבה מוות ואובדן - אבל גם באהבה. תקליט בכורה שהפך תוך זמן קצר מאוד לקלאסיקה מודרנית.

בועז כהן

67. פיקסיז, 1987, Surfer Rosa

Surfer Rosa
Surfer Rosa עטיפת האלבום
טקסטים על דת, מיניות ואלימות, מלופפים בגיטרות צורמות, צרחות אקסטטיות ולקינוח הדבש גם קול
נשי ענוג, כשהכול נארז לתוך שירים בני לא יותר משתי דקות וחצי. הפיקסיז, בניצוחו של המפיק סטיב
אלביני, יצרו אלבום בכורה שלטעמי חשוב יותר בגלל ההשפעה האדירה שהייתה לו, יותר מאשר בגלל תוכנו.

די אם נציין שקורט קוביין הגדיר את האלבום כהשראה הגדולה ביותר שלו ליצירת Nevermind. שלא תשתמע פה, חלילה, הבעת זלזול בפיקסיז עצמם, שפשוט בראו כאן טריק מוזיקלי חדש (Loud, Quiet, Loud, אם אתם מתעקשים), אבן פינה נוצצת לגראנג' שתכף יגיח מעבר לסיאטל. גם כאן, אגב, דובר בתקציב מגוחך למדי של 10 אלף דולר. סטיב אלביני תוגמל בעבור עבודתו ב-1,500 דולר, טבין ותקילין.

שי להב

68. ביסטי בויז, 1986 ,Licensed to Ill

Licensed to Ill
Licensed to Ill עטיפת האלבום
אפשר פשוט להסתכל על שלל ציוני הדרך של אלבום הבכורה של שלישיית היהודים הלבנים מברוקלין.
רובם כוללים את שמות התואר "היפ-הופ", "לבן", ו"הכי טוב". קשה להסכים עם זה בפה מלא בפרספקטיבה של כמעט 25 שנה, אבל אי אפשר להתעלם מהאפקט המיידי והמצטבר של האלבום. יותר משהוא נתן לגיטמציה לראפ הלבן, הוא המציא אותו.

ב-Licensed to Ill הביסטי בויז (בעזרת מפיק העל ריק רובין) הצליחו להישמע כל כך טבעיים במשחק שהיה שייך בעיקר לשחורים, ואפילו להביא משהו מגניב וייחודי משלהם. אלבומי היפ-הופ קלאסיים נשפטים בעיקר בכמות הציטוטים והמחוות שזכו לו בהמשך. Brooklyn ,The New Style
No Sleep Till ו-Paul Reverse צוטטו וסומפלו עשרות פעמים. להיטים כמו Girls המעצבן ו -Fight For Your Right  העל-זמני רק עושים את הבחירה בו לקלה יותר. הביסטי ראויים לכבוד נוסף על האומץ להוציא אלבום שני מורכב ולא מסחרי אחרי אלבום כל כך מצליח כמו זה, אבל זה שייך כבר לפרויקט אחר.

שי ליברובסקי
 



69. דוראן דוראן, דוראן דוראן, 1981

1981. אני גר בלונדון, כותב לעיתוני המוזיקה "להיטון", "חמצן" ו"ווליום" (כן היו פעם כאלה)
ומשדר פינה ברשת ג' על מה שקורה בלונדון. אני מוזמן עם עוד חמישה עיתונאים לחדר ההלבשה באולפני "טופ אוף דה פופס" לפגוש להקת ניו ווייב מבירמינגהם שכולם מדברים עליה. האלבום כבר מתנגן אצלי בבית ללא הרף, Girls on Film משגע את המצעד הבריטי, ואני מנסה להבין את משמעות הקטע האינסטרומנטלי החותם את האלבום שנקרא "תל אביב" (היחצנית בחברת התקליטים לא יודעת להסביר).
 

duran duran
duran duran עטיפת האלבום
בחדר ההלבשה ישובים ארבעה יפיופים מאופרים בכבדות ולבושים בתלבושות "ניאו רומנטיות" מצועצעות. לפתע הסולן, סיימון לה-בון, נכנס לחדר והעיתונאים מגרמניה, יפן, ארה"ב וצרפת עטים עליו, אבל הוא דווקא שואל "יש פה מישהו מישראל, נכון?". הוא מוליך אותי הצדה למורת רוחם של העיתונאים האחרים ומעניק לי ריאיון בלעדי. וכך קיבלתי סקופ ששודר ברוב הדר ברשת ג' באותו ערב: "קוראים לך משה? אני אוהב בירה מכבי (בעברית). גרתי בקיבוץ שישה חודשים. נסעתי לכמה שבועות ונשארתי חצי שנה". ירד לי האסימון ושאלתי על "תל אביב": "היו לשיר מילים בהתחלה. קבעתי עם בחורה על חוף בתל אביב והיא לא הגיעה. חיכיתי שעות עם הרבה בקבוקי מכבי. ואז הוצאתי מחברת וכתבתי מילים על הבתים הלבנים מצד אחד והים מהצד השני ואיך שהיא לא מגיעה... כשחזרתי לאנגליה הלהקה כבר התחילה לעבוד וחיפשה סולן. הצטרפתי, ואז הבאתי את השיר שלי וחיברנו לו מנגינה. בסוף החלטנו שהמנגינה מאוד חזקה והמילים לא משהו והשארנו אותו כקטע אינסטרומנטלי בלבד".

משה מורד
 


70.פאנקדליק, פאנקדליק, 1970

funkadelic
funkadelic עטיפת האלבום
פאנקדליק (ולימים אחותה "פרלמנט") בהנהגתו של ג'ורג' קלינטון הייתה להקה חדשנית שהעלתה את
הסול והFאנק האמריקניים לרמות תחכום חדשות עם שילוב של רוק פסיכדלי (מכאן השם), השפעות מג'ימי הנדריקס וגדולי פאנק כמו סליי סטון ועוד. באלבום הציגו קלינטון וחבריו את הסגנון המיוחד להם עם בס ורית'ם סקשן שלא מהעולם הזה, וקטעי ג'ם ארוכים שהפכו לסמל המסחרי של פאנקדליק. האלבום מלא פנינים וקטעים שנכנסו להיסטוריה של הFאנק. קטעים מהאלבום הקלאסי הזה סומפלו בידי אמנים רבים, בהם Beastie Boys ו-Red Hot Chili Peppers.

משה מורד

ומה אלבום הבכורה שלכם? ספרו לנו

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מכת בכורות

צילום: עטיפת האלבום

שדרני רדיו 88FM ואנשי מעריב בוחרים את מאה אלבומי הבכורה הטובים בכל הזמנים

לכל הכתבות של מכת בכורות

עוד ב''מכת בכורות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->