מכת בכורות: מקומות 31-40
לכבוד השנה החדשה, כותבי "מעריב" ועורכי תחנת הרדיו 88FM בוחרים את 100 אלבומי הבכורה החשובים ביותר בהיסטוריה. קבלו את האלבומים שהגיעו למקומות 31-40. הרשימה המלאה במוסף תרבות מעריב
31. טרייסי צ'פמן, 1988, Tracy Chapman
Tracy Chapman עטיפת האלבום
הגיע הקול הזה, האלוהי, האמיתי, הכואב, המצמרר: "לא שמעתם? הם מדברים על מהפכה, וזה נשמע כמו לחישה".
היא שרה, ואני הופנטתי. כך הכרתי את טרייסי צ'פמן, ב-1988, בהופעה לכבוד יום הולדת 70 של
נלסון מנדלה (שהיה כלוא אז בידי משטר האפרטהייד של דרום אפריקה). את אלבום הבכורה שלה (ולטעמי הטוב ביותר שלה עד היום), הקלטתי על קסטה ושמעתי בלופ אינסופי.
כל שיר והסיפור שלו - סיפורים
של חיים קשים, מעייפים, עצובים, על אמריקה האחרת. הסיפור על "המכונית המהירה", שתיקח אותנו מכאן לחיים טובים יותר; והסיפור על "קו הגבול" שמפריד בין שחורים ללבנים; והסיפור על הקיר, שמאחוריו אישה מוכה, ועל השוטרים שמוזעקים לביתה אך מסרבים להתערב ב"עניינים שבינו לבינה"; וגם השאלה הנצחית "למה?" על כל האי צדק שבעולם. עכשיו זה אולי נשמע נדוש ואפילו קיטשי, אבל אז, על הבמה ההיא בלונדון, רק עם גיטרה ביד ועם הרבה לב ונשמה מול המיקרופון, זה נשמע לגמרי אמיתי.
יובל גנור
32. סטייל קאונסיל, 1984, Cafe Blue
Cafe Blue עטיפת האלבום
רוצה לומר: מיושב, כמעט מעונב, ונשמע - ברגעים מסוימים - כמו מוזיקה "למבוגרים". ויש שיאמרו: למעליות. בדיעבד, הסטייל קאונסיל היו ניסוי מרתק (ורב ביצים) של וולר בסינתזה בין סגנונות, וגם הקפיצו בכמה דרגות את יכולות הכתיבה וההלחנה שלו. בסופו של יום, קפה בלו שימר את הנכס הכי גדול של וולר - סטייל, סטייל ועוד קצת עודף שיספיק לכל תעשיית המוזיקה הישראלית, והוא ראוי לתהילה ולו בגלל הקלאסיקה My Ever Changing Moods.
שי להב
33. סיימון וגרפונקל, 1964 ,Wednesday Morning, 3AM
Wednesday Morning, 3AM עטיפת האלבום
אלבום הבכורה של הצמד נחל כישלון חרוץ, על אף שהופיע בו השיר הגדול ביותר שלהם, The Sound of Silence. השניים נפרדו מיד לאחר צאת האלבום, ורק כמה שנים מאוחר יותר, גרסה "רוקיסטית" של השיר, עם גיטרות חשמליות ותופים (פחות יפה לטעמי), היא זו שכבשה את מצעדי המכירות והחזירה את השניים לפעילות. סיימון וגרפונקל הם דוגמה מובהקת להרכב שרק התפתח
והשתבח מאלבום לאלבום (שנזכיר? Robinson, Bridge Over Troubled Water, El Condor Pasa, The Boxer .Scarborough Fair, Homeward Bound, Mrs ועוד רבים). אבל אני תמיד אזכור להם את ההתחלה, את חסד נעוריי.
יובל גנור
34. הבי ג'יז, 1967, The Bee Gees First
The Bee Gees First עטיפת האלבום
שיצאו באוסטרליה, שאליה הוגלו בנעוריהם האחים גיב ממנצ'סטר, אנגליה, בשל היותם "חוליגנים", בעיני מערכת המשפט הבריטית.
שלושת האחים, בארי, הבכור, ושני אחיו, התאומים רובין ומוריס, שבו לאי הבריטי שנים ספורות אחר כך, כהבטחה גדולה של מוזיקת הפופ-רוק. השלישייה שהתפרסמה בזכות המלודיות היפהפיות
שכתב בארי, הפכה לסיפור הצלחה היסטרי וחבריה היו בבת אחת לכוכבים גדולים, גם מחוץ לבריטניה.
הקריירה שלהם שקעה בתחילת שנות ה-70, אבל הם חזרו בגדול לאחר שעקרו לארצות הברית ושינו את הסגנון המוזיקלי שלהם לדיסקו-סול משובח. הבי ג'יז הוכתרו כלהקת הפופ המצליחה ביותר של שנות ה-70, אבל אני אישית אהבתי את השירים הראשוניים. המלודיים, הנאיביים, אלה של האלבום הראשון וגם של השניים שבאו אחריו.
גדי ליבנה
35. טום וויטס, 1973, Closing Time
Closing Time עטיפת האלבום
והמנקים החלו לשטוף את הרצפה ולאסוף את הבדלים, וויטס התיישב ליד הפסנתר עם וויסקי, וניגן לעצמו את "אני מקווה שלא אתאהב בך". המפיק הרברט כהן, שהיה מאלה שעדיין היו שפוכים על הדלפק של הבר במקום, פקח עיניים ושאל את המוזג, מבעד לענני השכרות: "תגיד, מי זה?", המוזג ענה באדישות: "זה טום. הוא שומר פה". כהן ביקש את הטלפון שלו. המוזג רשם.
שבוע אחר כך, בגיל 22, הוחתם וויטס על חוזה הקלטות ראשון. אלבום הבכורה שלו נקרא "זמן סגירה", כי ככה הוא התגלה. כי זה המרחב הנפשי שבו וויטס חי. שבור, מבולבל, תוהה, צעיר, אוהב, כואב. כך הוא נשמע בתקליטו הראשון, שהעניק השראה לעשרות זמרים צרודים ושתויים אחריו. עם השפעות מצ'רלס בוקובסקי, מצד אחד, ומטים הרדין, מצד שני, ניפק וויטס תקליט סגור ומנומק, שכל חובב מוזיקה חייב להחזיק בבית, גם אם הוא לא משתגע על וויטס באופן כללי. השיר הכי עצוב בעולם, אגב, נמצא בתקליט הזה. קוראים לו "מרתה".
בועז כהן
36. אמרסון, לייק ופאלמר, 1970, Emerson, Lake & Palmer
Emerson, Lake and Palmer עטיפת האלבום
אוהבים לסנוט בטריו הזה, ושוכחים שמדובר בשלושה מוזיקאים גאונים, שגם אם לא הצליחו בכל מה
שעשו לחרות את שמם על קיר הנצח, עדיין לזכותם שניים-שלושה אלבומי מופת, שבראשם תקליט הבכורה הזה.
מדובר בשלושה פליטים משלושה הרכבים. קית אמרסון הפסנתרן המחונן בא מדה נייס, גרג לייק
הגיטריסט-בסיסט הגיע מקינג קרימזון והמתופף קרל פלמר מאטומיק רוסטר. למעשה, סופר גרופ. בפועל, תקליט בכורה מעולה, עם יצירה בת 12 דקות שמשלבת אהבת טבע והרהור על מהות החיים (וסולו פסנתר אגדי) ולהיט ציני סרקסטי נפלא בשם "לאקי מאן", על אחד שהיה לו מזל כל כך גדול בכל מה שהוא עשה, וכולם כל כך קינאו בו, שבסוף הוא חטף כדור במקרה, במזל, ומת, דמו נשפך על הכביש, וזהו. שיר שנחתם בסולו סינתיסייזר אנלוגי פורץ דרך.
בועז כהן
37. פרנק סינטרה, 1946, The Voice of Frank Sinatra
The Voice of Frank Sinatra עטיפת האלבום
הראשון בהיסטוריה של הפופ שיצא כ"אריך נגן" במהירות של 33 ושליש סיבובים לדקה, שאפיינה את כל שנות הוויניל.
במקור יצא האלבום בשנת 1946, "עידן הסווינג", כשעדיין לא היו "אריכי נגן", בצורת סט של
ארבעה תקליטי 78, בסך הכול שמונה שירים. הוא מיד נכנס למקום הראשון במצעד האמריקני, ואז, כשחברת התקליטים קולומביה השיקה את החידוש המהפכני של תקליטים במהירות אטית המאפשרת הכללת מספר שירים גדול בכל תקליט, The Voice היה האלבום הראשון שיצא בפורמט החדש.
בנוסף הוא גם נחשב לאלבום הקונספט הראשון בהיסטוריה של הפופ בשל האווירה, נושאי השירים והתזמורת הזורמת לכל אורכו. אלבומים אחרים שיצאו עד אז כסטים היו בסך הכול אוספים של סינגלים שונים של אמן מסוים שחוברו יחד. אז כשאתם מקשיבים לתזמורת הביג בנד ולצליל הסווינג הטיפוסי ולקולו הנפלא של "כחול העיניים", תיהנו גם מרחש משק כנפי ההיסטוריה.
משה מורד
38.קייט בוש, 1978, The Kick Inside
The Kick Inside עטיפת האלבום
ביותר שלה עד היום - "אנקת גבהים", שנכתב בהשראת הרומן של הסופרת אמילי ברונטה. דיוויד גילמור, שלמעשה גילה את בוש ואף סייע לה בהקלטת הדמו הראשון, הפיק מוזיקלית שני שירים באלבום: "שיר הסקסופון" ו-The Man With the Child In His Eyes שכתבה בוש כשהייתה בת 13.
בוש מתגלה כאן כזמרת בעלת מנעד רחב ומלא הבעה וכיוצרת מרתקת עם טקסטים מורכבים, לעתים ספרותיים, ולחנים בלתי שגרתיים מבחינת המלודיה, המקצב וההרמוניות. אלבום מרתק ונוגע, שמצליח לרגש בכל פעם מחדש.
רוני ידידיה
39. הפריטנדרס, 1980, Pretenders
Pretenders עטיפת האלבום
קוסטלו. לא נחזור כאן על המיתולוגיות המפורסמות של כריסי היינד, הנערה מאקרון, אוהיו שהגיעה
ללונדון שתי דקות לפני פרוץ הפאנק.
נאמר רק שבניגוד לרובם של האלבומים המוזכרים ברשימה, הפעם מדובר באלבום הטוב ביותר של הלהקה החתומה עליו. עניין לא פשוט כלל כשמדובר בהרכב שקיים עד היום (כלומר, כריסי והתולעים שלה) ועוד כזה ששחרר לא מעט מאסטרפיסים מאז אלבום הבכורה. אבל זה, כאמור, מקרה מיוחד. הפראיות כמעט משולחת הרסן של הגיטריסט ג'יימס האנימן סקוט והבסיסט פיט פראנדון -
ששרדו עוד אלבום אחד לפני שנפרדו מהעולם עקב חיבת יתר להרואין - עם השירה המפתה באופן פשוט חסר בושה של היינד, יצרו את מה שהוא לטעמי אלבום הרוק הנשי הטוב של כל הזמנים. סליחה, פטי סמית'.
היינד הפגינה גם בהמשך הדרך גם את יכולתה לברוא מלודיות מנצחות. אבל החספוס והלכידות של ההרכב המקורי, עם הקללות העסיסיות ב-Precious, נמצאים רק כאן.
שי להב
40. קאמל, קאמל, 1973
camel עטיפת האלבום
באוזן השלישית דפדפתי כהרגלי במדף התקליטים של הז'אנר. מאחר שלא הכרתי שם אף להקה למעט קינג קרימזון (שכבר הספקתי לרכוש את כל התקליטים שלה), ומאחר שהתביישתי להראות את בורותי למוכרי האוזן, בחרתי את התקליטים שלי על פי העטיפה. עטיפת האלבום הראשון של קאמל משכה אותי מיד: תמונה של גמל בוכה, מובל על מעין רכבת עתידנית, ודמעותיו מתמזגות עם הכוכבים.
לקחתי את האלבום והתכוונתי להגיע לעמדת ההשמעה, רק שבאותו היום התור היה אינסופי. נשברתי ולראשונה בחיי קניתי אלבום בלי לשמוע אותו. כשהנחתי את המחט על הוויניל והשיר הראשון (Slow Yourself Down) התחיל לנגן עלה על פניי חיוך שלא ירד עד הסוף. מאז קניתי אלבומים נוספים של קאמל, ואינני יודע אם אלה הנסיבות, אבל בעיניי זה עדיין האלבום הטוב ביותר שלהם.
בן רד
מה אלבום הבכורה שלכם? טקבקו לנו!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם