קבאליירוס בדרכים: על "חמש נובלות אקזמפלריות"
מסעות של בני אצולה ספרדיים הופכים בעט המספר סרוונטס בספר "חמש נובלות אקזמפלריות" ליצירות תקופתיות ססגוניות
חיים חסרי שקט. "חמש נובלות אקזמפלריות" עטיפת הספר
כך כתב סרוונטס בהקדמה לאסופת הנובלות שלו: "כיניתי אותן אקזמפלריות, ואם תבחן אותן בקפידה, אין בהן אחת שאי אפשר להפיק ממנה שיעור מועיל". יש להניח שבני זמנו אכן דלו מהכתוב את המופת שהסופר ביקש להנחיל להם, אבל הקורא העדכני ימצא בהם שפע עסיסי של חומרים מעשירים נוספים.
חמש הנובלות מגישות את סרוונטס מספר-הסיפורים במיטבו. הוא מקבע עלילות רומנטיות והרפתקניות בזמן היסטורי ובמקום גיאוגרפי שאין לטעות בהם. הרקע העובדתי המוצק מאפשר לבדיון לצמח כנפיים מבלי לאבד את אמונו של הקורא.
אנחנו גולשים אל חיים חסרי שקט בערי חוף העוברות מיד ליד בשלהי המאה ה-16. מלחמות שליטה ניטשות במרחבים שבין מלטה לסיציליה וחופי צפון אפריקה, ובין חופי ספרד לאנגליה. בתוך אלה יש חיים פרטיים לגיבורי סרוונטס, שכולם נמצאים בשלבי גיבוש האישיות. מסע החניכה הזה כרוך בנדודים, בסבל ובהנאות )ערבי שתייה ושירה בפונדקי הדרכים(, במבחני גבורה ותושיה, בהפגנת מוסריות גבוהה.
הגיבורים צעירים, יפים, וכולם, כך יסתבר ברגע של קתרזיס מרגש, הינם צאצאים למשפחות מיוחסות. חטיפת ילדים היתה תופעה ידועה בזמן המתואר והיא מאפשרת התפתחויות דרמטיות בעלילה: צועניה נחשפת כבת אצולה, בת למשפחת אצולה אנגלית מתגלה כבת אצולה ספרדית. ליופי החיצוני יש חשיבות עליונה בעולם המתואר. במיוחד אצל הנשים, כמובן, שהן מושאי אהבה שמימיים. יופיין מכיל את כל הנשגב והמוסרי שיש לשאוף אליו. לעתים הן נאלצות להתחפש לגברים, כדי שלא להיפגע בדרכים.
כי הסיפור מתרחש ברובו בדרכים, או על סיפונה של ספינה. הקורא נעטף בעולם צבעוני, תוסס, נוצץ, מלא תנועה וגיוון. בנאומי הגיבורים המצהירים על חפות, או נאמנות, או אהבה, יש פאתוס וחוכמה רטורית, בלבוש יש ססגוניות מקסימלית, אך הגיבורים אינם עשויים מקרטון. הם טועים, הם חוטאים (גבר מכובד אונס אשה מכובדת), הם חוזרים בתשובה (האשה מתה בלידת התינוקת פרי האונס, האנס מאושר לאמץ את הילדה בבגרותה. הסיפור, יש לציין, אינו מתמקד באונס אלא באיחוד האב ובתו).
הגיבורים נפצעים ומחלימים, שבים מעולם המתים, זוכים בכסף, בכבוד ובאשה היפה רק לאחר תלאות מרובות. סרוונטס מציית במידה מסוימת לכללים של כתיבת סיפורי אבירים, אך מעבר לכל מתנגנת האירוניה שלו. אירוניה מרומזת בלבד. הסופר לועג למלודרמטיות של הגיבורים שלו.
הקורא המשתוקק לידע ימצא כאן הרבה על התקופה המדוברת. על סוגי הפרנסות (הובלת מים על גבי חמורים, למשל, סחר באריגים ותכשיטים, ובעיקר כל מקצועות הספנות והשיט); ועוד ילמד על נוצרים מול מוסלמים, קתולים מול אוונגליסטים, סוגי כלי שיט, ועל הקודקס ההתנהגותי שבין גבר לאשה. כל אלה, בתוספת אחרית דבר למדנית, מספקים חוויית קריאה שונה וגדושת עניין.
מיגל דה סרוונטס, "חמש נובלות אקזמפלריות", מספרדית: מנחם ארגוב ואסף אשכנזי, עריכה מדעית ואחרית דבר: רות פיין, כרמל, 303 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם